| כל הורה היה סביר להניח משתגע אם היה מגלה שילדיו נמצאים בחשיפה יום-יומית לחומרים רעילים דוגמת עופרת, כלורופרום, אדי דלק או חומרי הדברה. החומרים האלו מוכרים כמסוכנים כבר שנים ארוכות, כגם שחשיפה עקיפה אך ממושכת אליהם עלולה לגרום לנזק בריאותי רב, לרבות לסרטן ולמחלות נוראיות נוספות.
כעת, בדו"ח חדש אשר פרסמה הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן (אשר פועלת מטעם ארגון הבריאות העולמי), משייכים אנשיה את כל החומרים אשר הוזכרו, ביחד עם 250 חומרים וגורמים נוספים, למחלקת החומרים המסרטנים "2B" – אלו הם החומרים אשר עשויים לגרום למחלת הסרטן בגוף. אך בנוסף לכל החומרים המוכרים והמאיימים, מחברי הדו"ח בחרו לצרף למחלקה השנה גורם נוסף ומאיים במיוחד – בדמות שדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו (RF/EMF), אשר ניתן למצוא במכשירים דוגמת טלוויזיות, מיקרו-גל, טלפונים סלולריים – וכל התקן אשר פועל באמצעות רשת אינטרנט אלחוטית (ווי-פי).
הטענה כי שדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו מזיקה לבריאות אינה חדשה, והיא כבר עמדה בבסיסם של לא מעט ויכוחים אקדמאיים ומחקריים ברחבי העולם. מחברי הדו"ח התבססו בעיקר על מחקרים רבים אשר כבר הוכיחו כי קרינה כזו אכן עשויה להוות סכנה לבריאות – אם כי אין כל הסכמה באשר לכמות הקרינה או הקירבה האפשרית למכשירים מבלי להיחשף לסכנה.
באחד המחקרים האחרונים אשר פורסמו בנושא, נטען גם כי "ילדים ותינוקות נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד לסכנות הקרינה מהמכשירים השונים". הסיבות לכך, לטענת המחברים, הן גודלו היחסי של הגוף – שכן גוף קטן יותר סופג את אותה כמות הקרינה, אך היא מתפזרת בין העצמות והרקמות באופן מרוכז ומאסיבי יותר. גם רקמות המוח נחשבות לרגישות במיוחד לקרינה בגילאים הצעירים, וכך אוכלוסיית הילדים נמצאת בסיכון גדול יותר לספיגת הקרינה המסוכנת.
הילדים רגישים יותר מהמבוגרים | צילום: thinkstockphotos
אך כמובן שגם מחברי המחקר והדו"ח אינם חושבים כי ניתן פשוט להימנע משימוש בכל אותם מכשירים אשר פולטים את הקרינה המדוברת. הבעיה היא שבניגוד לרבים מהמכשירים, קרינת האינטרנט האלחוטית מגיעה פעמים רבות קרוב מאוד לגופינו – ולגופם של ילדנו. כולנו למדנו כבר בגיל צעיר שאסור לעמוד בסמוך למיקרו-גל כשהוא פועל, ואימהות רבות ברחבי העולם צעקו על ילדיהן להתרחק ממסך הטלוויזיה כשהם צופים בה. אפילו יצרניות הסלולר הציגו שורה של מכשירים – החל מאוזניות מיוחדות ועד לאפשרות הרמקול – בכדי להימנע מהצמדה ממושכת של המכשיר לראשנו.
אך לאחרונה החל להתפשט ברחבי העולם הפיתוח הטכנולוגי האחרון – הם מכשירי הטאבלט השונים. מרביתם של מכשירים אלו פועלים באמצעות קולטי אינטרנט אלחוטי – אשר פולטים, כאמור, כמויות גדולות של הקרינה המדוברת. אך בניגוד לאותם מכשירים אשר הזכרנו, ממכשירים הטאבלט אי אפשר להתרחק כשאנו עושים בהם שימוש: הפעלתם באמצעות היד, המסך הקטן (יחסית) והתכנון כולו נועדו לסייע לכף שתוכלו להפעיל כל פונקציה במכשירים כשהם מונחים בחיקכם.
והטרנד המתפשט הגיע גם ללא מעט ילדים ותינוקות ברחבי העולם. הורים רבים גילו את נפלאות הטכנולוגיה כבייביסיטר לכל דבר, והם נוהגים לאפשר לילידיהם לשחק במכשירי הטאבלט או לצפות בתכני ווידאו באמצעותם במשך שעות ארוכות. שעות שבהן, כאמור, הילדים סופגים כמויות גדולות ומסוכנות של קרינה.
אז מה אפשר לעשות? כמובן שלא ניתן פשוט להתנתק מכל הטכנולוגיה או להשליך את המכשירים המדוברים מן הבית. אך ממש כמו המרחק ממסך הטלוויזיה או ממכשיר המקרו-גל בעת פעולתם, בפעם הבאה הגבילו את זמן השימוש של הילדים במכשיר הטאבלט. ובעידן בו הרשתות האלחוטיות עוטפות אותנו (כמעט) בכל מקום אלי נלך, בהחלט ראוי לפחות לדון בהשפעותיה של הקרינה המדוברת.
|
