אירוע האירוויזיון שהתקיים אתמול ברוטרדרם שבהולנד הוא בין אירועי המוזיקה הצבעוניים והמלהיבים בעולם. התחרות המוזיקלית שציינה אמש 65 שנה לתחילתה, הצליחה לחזור בכוחות מחודשים גם לאחר שבוטלה בשנה שעברה בצל התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם. אז מה הם המספרים והנתונים הגדולים שעומדים מאחורי המשדר הפופולרי, שמדביק מיליוני צופים למסכים מדי שנה?
על פי נתונים שעלו באתר הרשמי של האירוויזיון, מתחילת התחרות, הופיעו בה כ-1,500 שירים סך הכל, אותם שרו אמנים המגיעים מ-50 מדינות שונות. בשנת 1956, השנה הראשונה בה שודרה התחרות – השתתפו בה 7 מדינות בלבד. מספר המשתתפות רק הלך וגדל לאחר התפרקות ברית המועצות בשנות ה-90, אז כללה התחרות 25 מדינות שונות. בשנת 2008 – השתתפו בתחרות לראשונה 43, נתון שמתחיל להזכיר את היקף ההשתתפות שאנו מכירים כיום.
שיאני הקהל
אירוח התחרות במדינות השונות גורם לגלי תיירות אדירים. מעריצים אדוקים נוהרים בהמוניהם כדי לשמש כקהל במופע. בשנת 2001 למשל, הגיעו כ-38 אלף אנשים כקהל לתחרות שנערכה אז בקופנגהן, נתון שאף מדינה אחרת לא הצליחה להתעלות עליו עד היום.
מעריצים אדוקים פחות מסתפקים בצפייה במופע על מסכי הטלוויזיה. שיאי הרייטינג של התחרות נשברו רק בשנת 2016, אז נערך האירוויזיון בשוודיה. בשלושת המשדרים של התחרות באותה השנה, נתוני הצפייה הסתכמו ב-204 מיליון צופים ברחבי העולם סך הכל.
המדינות המצטיינות
מספר מדינות הבינו טוב יותר מאחרות את המתכון המנצח לשיר שסוחף גם את שופטי התחרות וגם את הקהל. אירלנד היא המדינה המובילה עם 7 ניצחונות סך הכל בעשורים האחרונים. מעט אחריה נמצאות לוקסמבורג, צרפת והולנד עם 6 ניצחונות כל אחת, ואחריהן בריטניה עם חמש ניצחונות סך הכל.
מהצד השני והמביך יותר עומדת המדינה שנחלה את מספר התבוסות הגדול ביותר בתחרות- נורווגיה, שמצאה את עצמה בתחתית הטבלה סך הכל 11 פעמים, בשנים 1963,1969,1974,1978,1981,1990,1997,2001,2004 ובגם בגמר הגדול בשנת 2012.
מתמודדי האירוויזיון העשירים ביותר
השתתפות בתחרות, או טוב מכך – ניצחון בה, עשויים להוביל גם לתהילה בינלאומית במקרה של חלק מהמתמודדים. כך למשל להקת אבבא הפכה לפליטת האירוויזיון המוצלחת ביותר בעולם, נכון להיום. להקת הפופ השוודית שזכתה במקום הראשון בתחרות בשנת 1974, המשיכה להנות מהצלחה בינלאומית מאז, למרות שהתפרקה בשנת 1983.
על פי דיווחים שפורסמו בעיתון הדיילי מייל הבריטי, סך ההכנסות של כלל חברי הלהקה נעות בין 800 מיליון לבין 1.2 מיליארד דולר, בשל הכנסות מתקליטים, מכירת הזכויות לשירים למחזות זמר ולסרטים, תמלוגים ועוד.
גם מתמודדים נוספים הגיעו לתהילה עולמית בעקבות ההשתתפות או הניצחון בתחרות, והשיקו קריירות סולו מוצלחות. אחת המתמודדות המוכרות והמצליחות ביותר היא הזמרת סלין דיון, שייצגה את שוויץ בשנת 1988.
מאז אותה הופעה, הקריירה של דיון נסקה. כיום היא כבר שם שמוכר כמעט בכל בית. עם היקף מכירות של כ-200 מיליון אלבומים ברחבי העולם, זכייה בחמישה פרסי גראמי וב-7 פרסי מוזיקה של בילבורד ומופע קבוע בלאס וגאס – דיון היא גם בין המוזיקאיות העשירות ביותר בעולם.
על פי נתונים שפורסמו בכלי התקשורת שונים, נכון לשנת 2021, דיון נמצאת ברשימת 20 המוזיקאים והמוזיקאיות העשירים ביותר, וההון שלה נאמד ב-430 מיליון דולר.
גם קונצ'יטה וורסט, הזמרת האוסטרית, זכתה להכרה והצלחה בינלאומית לאחר השתתפותה בתחרות שנערכה שנת 2014. מאז, הקריירה שלה נסקה והיא ממשיכה להופיע גם כיום ברחבי העולם. בשנת 2015 אלבום הסולו של נבחר לאלבום הפופולרי ביותר בעולם, ומאז היא הספיקה גם להופיע מול מיליוני צופים ומעריצים במקומות מכובדים במיוחד, לרבות בית האופרה של סידני והפלאדיום בלונדון.
וורסט אמנם לא הגיעה לאותם הישגים כלכליים כמו המתמודדים הקודמים, אך בשנת 2015 היא רשמה לעצמה הישג מכובד כאשר נבחרה לרשימת עשרת הטרנסג'נדרים העשירים בעולם, עם הון משוער של כ-4 מיליון דולר.
כמה עולה התחרות עצמה?
לצד הכבוד שכרוך בזכייה בתחרות, עולה גם השאלה: האם זה רווחי לארח ולחגוג את האירווזיון? בשנת 2018, אירחה פורטוגל את התחרות בליסבון. על פי נתוני האגודה הבינלאומית לאירוח בפורטוגל – החגיגות באותה השנה היו אמורות להכניס למדינה סכום כולל של 100 מיליון אירו.
הסכום אותה השקיעה רשות השידור הלאומית של פורטוגל עבור הפקת האירוע עמד על 20 מיליון אירו, סכום שנחשב לזול ביותר להפקת האירווזיון בעשור האחרון.
מדינות אחרות שאירחו את התחרות בעבר, כמו אזרבייג'ן, שהייתה המדינה המארחת בשנת 2011, השקיעה באירוח התחרות כ-100 מיליון אירו, אך הרווח שהניבה המדינה מהאירוע לא התרומם ונותר מתחת ל-8 מיליון אירו, בעיקר בשל העדר תיירים.
וכמה עלה אירוח האירוויזיון בארץ בשנת 2019? ההערכות בכלי התקשורת הבינלאומיים טוענות כי המחיר הכולל של סך עלויות ההפקה עמד על כ-29 מיליון אירו, או 120 מיליון שקל, וכי כמות התיירים שהגיעה ארצה כדי לצפות בתחרות, שזכתה אמנם לשבחים ברחבי העולם על איכות ההפקה, היה נמוך מ-9,000 מבקרים.
יש לזכור כי גם למדינות של מארחות את התחרות יש לא מעט הוצאות. כדי להשתתף בתחרות עצמה, על המדינות לשלם באופן שנתי מחיר שנע בין 400 ל-600 אלף אירו, כך לפי נתונים שנאספו על ידי חברת התקשורת מלטידה הספרדית. מעבר לסכום ההשתתפות הראשוני, ישנו גם התשלום הישיר לרשות השידור האירופאית עבור זכויות השידור של התחרות במדינות השונות, סכום שעומד על 300 מיליון אירו מדי שנה.