סך גיוסים: 38 מיליון דולר
עובדים: 110 עובדים. 80 בישראל
מייסדים: יונתן עמיר, קירה רדינסקי ומשה שהם
הקמה: 2017
משקיעים: Accelmed, Maverick, Mayo Clinic, Gefen Capital קובי ריכטר, מוריס קאהן ועוד
"במהלך הקורונה כולנו ראינו מה קרה כשנוצר עומס על מערכת הבריאות. בעוד עשר שנים העומס הזה יצטבר באופן טבעי ויגיע לממדים זהים לאלה שראינו במהלך הקורונה", חוזה ד"ר קירה רדינסקי, מדענית הנתונים עטורת השבחים, בוגרת פרויקט Forbes 30Under30.
רדינסקי (34), החלה את דרכה בעולם הבינה המלאכותית והביג דאטה כבר בגיל 15, אז הפכה לסטודנטית בטכניון. במהלך הדוקטורט פיתחה מנגנונים לניבוי אירועים שמתבססים על איסוף מידע מאתרי חדשות ומהרשתות החברתיות, ובין היתר, חזתה באמצעותו את התפרצות מגפת הכולרה בקובה ב־2012. מאז רשמה עוד שורה של הישגים, ביניהם מכירת הסטארט-אפ SalesPredict, שבו כיהנה כסמנכ"לית הטכנולוגיה, ל-ebay.
ב-2017 פגשה את יונתן עמיר (33), גם הוא בוגר פרויקט 30Under30 הישראלי ואת פרופ' משה שהם (מייסד מזור רובוטיקס) ויחד הקימו את Diagnostic Robotics – סטארט-אפ מבוסס טכנולוגיית בינה מלאכותית המסייע לצוות רפואי לקבל החלטות אבחוניות מהירות ומדויקות יותר, ולהגיש לרופא נתונים חיוניים שבעזרתם יוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. כך למשל, רופא שמקבל פציינט בבית חולים יכול להיעזר במערכת כדי לקבוע במהירות את "ציון הטריאז'" של המטופל (מדד שקובע את דחיפות הטיפול).
עם התפרצות הקורונה בישראל, יוזמה נוספת קרמה עור וגידים – שימוש בטכנולוגיה של דיאגנוסטיק בכדי להבין היכן קיני התחלואה. בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, קופות החולים וגופי מחקר נוספים הופץ לציבור שאלון תסמינים שסייע למקבלי ההחלטות לעבד את הנתונים ולבלום התפרצויות באזורים שונים בארץ.
"אנחנו מסתכלים על מערכת הקורונה כמערכת טריאז' לכל דבר. הסימפטומים שהיו ידועים אז לקורונה היו חום ושיעול, ומתוך ניתוח התשובות במערכת שלנו, תוך שלושה ימים עלה העניין של איבוד תחושת טעם וריח", אומרת רדינסקי, יו"ר החברה. "זה היה חלק מהתובנות שהבאנו לקופות, וזה שינה ממש את הטריאז' כי לא היו מספיק בדיקות, ובאופן כללי מערכת הבריאות היתה צריכה לדעת איך לתעדף את חלוקת המשאבים".
בכלל, הקורונה עשתה טוב לחברה, כשתחום הרפואה הדיגיטלית זכה לדחיפה עצומה."יש גל פניות מאוד גדול של ארגונים מתחומי הרפואה הדיגיטלית, הייעוץ מרחוק והחיזוי המוקדם", מודה עמיר, המנכ"ל. "עם הכניסה לגל הראשון היתה נפילה ענקית בכמות הביקורים בחדרי המיון – 42% פחות. אם הבעיה הרפואית לא היתה מאוד חמורה אנשים לא היו מגיעים…פתאום היה ספייק של שימוש במערכות הרפואה הדיגיטלית, במקביל להתפתחות הטבעית בהרגלי הצריכה".
מה הסיכוי?
ליבת העיסוק של דיאגנוסטיק מתחלקת בצורה גסה לשני חלקים: בצד המטופל מפעילה החברה טכנולוגיה לוויסות עומסים באמצעות אוטומציה בקליטת נתוני המטופלים, אבחון מהיר והפניה להמשך טיפול במוסדות בריאות; בצד ארגוני הבריאות פיתחה החברה מערכת לרפואה מניעתית פרו-אקטיבית, שמתבססת על מסדי הנתונים של הארגונים ועל התמונה ההיסטורית הרחבה – בזכותה היא מספקת מערכות לחיזוי מוקדם של מחלות כרוניות של מטופלים, ומספקת אזהרות לארגוני הבריאות. "למשל, אם מטופל סוכרתי לא יטופל בזמן הוא יגיע להידרדרות שתוביל אותו לחדרי המיון", מדגים עמיר ומבהיר שאת המחיר במקרה הזה משלם גם החולה וגם המוסד המטפל.
"אנחנו פועלים על כל הספקטרום. סביב העבודה עם ארגוני בריאות, יש כאלה שאנחנו הראשונים שמסייעים להם בתהליכי דיגיטציה ואוטומציה, ויש ארגונים שלוקחים את המוצר שלנו 'פלאג אנד פליי'. זה כמו פאזל שאפשר לחבר או לפרק".
"אנחנו בונים את היכולות של קבלת ההחלטות הרפואית כדי שיהיה ניתן לבנות באמצעותה סדר פעולות", ממשיכה אותו רדינסקי. "נגיד יש לי עכשיו כאב בבטן התחתונה, וסדר היום שלי הוא כזה שכולל כל היום שיחות זום. רק לקבוע תור, להגיע לרופא ולחכות לתורי – זו פרוצדורה. אנחנו חושבים איך אפשר לחסוך חלק מהמפגשים. בזמן הרישום לרופא – האפליקציה יכולה לתשאל אותי. מאחורי הקלעים אנחנו יודעים להביא לרופא הסתברות, בכמה אחוזים יתכן שיש לי דלקת בדרכי השתן. והקופה מחליטה מעל איזו הסתברות צריך לייצר הפניה לבדיקת שתן, ומעל איזו הסתברות צריך שרופא יסתכל על התוצאה בתוך שלוש שעות ויאשר אנטיביוטיקה מרחוק. אז מה עשינו? לא בנינו לקופה את האפליקציה, לא בנינו את המערכות הדיגיטליות של הקופות, אבל הכלים שלנו נכנסים לשם".
המערכות של דיאגנוסטיק משלבות מגוון מקורות נתונים בזמן אמת: מחיישנים הנמצאים על גופו של המטופל, דרך תוצאות בדיקות מעבדה שעבר ועד ניתוח של הרשומות הרפואיות שלו הנמצאות בתיק הרפואי הממוחשב. מטבעה, מדובר במערכת לומדת שמשתפרת כל העת, ולאנשי החברה חשוב להדגיש כי מדובר במידע אנונימי המגיע מארגוני בריאות שונים. בישראל, אגב, קיים מסד הנתונים הרפואי השני בגודלו בעולם.
"בשנים האחרונות קיבלנו גישה לכמה מיליארדים של פגישות רפואיות היסטוריות, והכנו כלים שיודעים לתשאל את הפציינט, לצפות כמה הטיפול בו דחוף ואילו בדיקות הוא צריך. אפשרנו אוטומציה במערכת הבריאות. רופא משפחה אחראי היום על יותר מ-2,000 מטופלים, והוא צריך להיות אחראי עליהם גם בצורה פרו-אקטיבית: לראות הידרדרות ולצפות אותה בזמן, אבל זה נורא קשה לעשות את זה בצורה יעילה כשיש לך אלפי מטופלים", אומרת רדינסקי.
"אנחנו חברת דיפ-טק, אוטומציה וחיזוי מוקדם. מה שחשוב לנו הוא להיות הצלע המשלימה של ארגוני בריאות מובילים. בקורונה חברנו לתאגידים נוספים ומכרנו את הטכנולוגיה שלנו לממשלות. פיתחנו מערכות מסוגים שונים ואנחנו רוצים להטמיע אותן על גבי סט שירותים קיים של ארגוני בריאות ולשפר את איכות חיי המטופלים", מחדד עמיר.
נוגעים מיליונים
בין לקוחות החברה נמצאים בתי חולים, חברות ביטוח, ממשלות וחברות מסחריות בארץ ובעולם, ביניהן: Mayo Clinic, Salesforce, Deloitte, משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, קופת חולים לאומית ועוד.
השוק העיקרי שאליו פונה החברה מצוי בארה"ב, שם ההוצאות על שירותי הבריאות חצו את רף 3.8 טריליון דולר בשנה שעברה: על שירותי רפואה דחופה מוציאים האמריקאים 460-608 מיליארד דולר בשנה, ובעולמות רפואת המשפחה מוציאים בכל שנה 350 מיליארד דולר בממוצע.
בתוך כשלוש שנים, צופים האנליסטים, תגדל ההוצאה הכללית על שירותי בריאות ל-5.5 טריליון דולר. אם מטופלים בעלי פילוח סימפטומטי ודיאגנוסטי מתאים יופנו לביקור אצל רופא המשפחה ולא לרופא המומחה – צפוי החיסכון השנתי לעמוד על 170-250 מיליון דולר.
"100 מיליון מטופלים נהנים מהטכנולוגיה שלנו, בעשרות ארגוני בריאות מכל העולם. תהליך המכירות של החברה החל בצורה רשמית ב-2019, אחרי שנתיים שבנינו את המוצר, הכל צומח מאוד מהר, ומודל התמחור העיקרי הוא תוכנה כשירות (SaaS)".
110 עובדים מועסקים בדיאגנוסטיק רובוטיקס: 80 מהם בתל אביב, בתפקידי מחקר ופיתוח, 30 בניו יורק אחראים על השיווק, המכירות והפיתוח עסקי. מימון של 38 מיליון דולר גויס עד כה בסבב A, חלקו הגדול בנובמבר 2019, אז גייסה החברה 24 מיליון דולר בהובלת קבוצת Accelmed, Maverick, Mayo Clinic, Gefen Capital המיליארדרים קובי ריכטר ומוריס קאהן ועוד.
"עד סוף השנה אנחנו רוצים לצאת בסבב צמיחה גדול בהובלת קרנות מובילות ומשקיעים אסטרטגיים", מגלה עמיר. "בנוסף אנחנו רוצים להמשיך לגדול בקצב ההכנסות ובמספר הלקוחות, להגיע לעוד ארגונים, בעיקר בשוק האמריקאי. הגענו כבר לקצפת של העסקאות בארה"ב, המטרה שלנו היא להתחיל לעבוד בגישת Top-Down ולהתחיל לספק לארגונים קטנים יותר ופריסת מערכות בקצב מהיר".
"אנחנו עומדים לצאת עם מאמרים מדעיים חדשים. אחד מהם מראה איך הטכנולוגיה שלנו מצליחה לצפות הידרדרות רפואית כבר חצי שנה או שנה מראש, ויש לזה ערך קליני גבוה", מוסיפה רדינסקי. "אני לא טוענת שיש לי מאמר נחמד. אנחנו מדברים על ניסוי קליני בממדים מאוד גדולים – ובמילים אחרת זה נותן גושפנקה קלינית. פעם ראשונה שאתה מתבסס על דאטה של מיליארדי ביקורים היסטוריים ויכול להציל חיים של רבים, ואם לא להציל אז לפחות להאריך חיים של רבים מהם לפחות בחמש שנים".
לדברי רדינסקי,ההצלחה מבחינתם נובעת מהעובדה שהם נוגעים במאה מיליון איש, ולא משווי החברה. "האימפקט הקליני וגם הצמיחה העסקית של החברה זה מה שחשוב – ולא סבבי הגיוסים".
עמיר מציג גישה עסקית יותר. "בסוף, כדי לבנות חברות גדולות באמת צריך לבנות עמוד שדרה פיננסי חזק לחברה, כזה שימשיך להביא עוד חדשנות ומוצרים. אנחנו נמצאים בטריטוריה שאנחנו יכולים לבנות בה חברה של כמה מיליארדים. אם פעם היה חריג לדבר על יוניקורן – היום זה קורה בקצב גבוה, מהרבה סיבות. אנחנו יודעים איך מגיעים לשם באפיק יחסית פשוט וברור. אנחנו חזקים בטכנולוגיה, ומהווים חוד חנית בחברות שמספקות טכנולוגיה מתקדמת".
"אני חושבת שיש מעט מאוד הזדמנויות בחיים לעשות משהו עם אימפקט גדול שמשנה לחלוטין תפיסת עולם בתחום כל כך חשוב – כמו התחום שבו אנחנו עוסקים. אני גאה שאנחנו בתחום הזה, באימפקט שאנחנו עושים, והחברה גם גדלה משמעותית ברמה העסקית כדי לעזור לנו לעשות עוד ועוד אימפקט", מסכמת רדינסקי.
