הביקורת המשמעותית על כריית מטבעות קריפטו הוא העובדה כי מדובר בבזבוז חשמל בהיקפי ענק, מה שגורם לפליטת 40 מיליון טון של פחמן דו חמצני לאטמוספרה מידי שנה. עם זאת, בצל כמות כורי המטבעות הקריפטוגרפיים העולה בארה"ב, צצו לאחרונה חברות חדשות שהחליטו לפתח דרך ירוקה וידידותית יותר לסביבה כדי להמשיך לכרות מטבעות, לצבור הון וגם לשמור על הסביבה.
אחד מהם הוא ביל ספנס, כורה קריפטו בשנות ה-60 לחייו שלאחרונה הקים סטארט-אפ ירוק בתחום. ספנס גדל בפנסילבניה של שנות ה-70, ובילה שנים רבות מילדותו במשחק לצד ערמות ענק של פסולת פחם, מתכות רעילות ועוד, שעה שכולם נראו אדישים לחלוטין להשלכות הבריאותיות החמורות.
כשהתבגר הפך ספנס למהנדס ועבר בשל העבודה, בתחילת שנות ה-90 הוא שב למדינת הולדתו ומצא כי המצב שזכר מצעירותו נותר דומה ואף החמיר, וכי ברחבי העיר שגדל עדיין ניתן היה למצוא ערמות של פסולת רעילה פזורה ברחובות שמזהמת את איכות האוויר, מחלחלת על מי התהום ומרעילה את המקורות.
בתגובה, ספנס, כיום בן 63, שם לעצמו מטרה לשנות את המצב. בשנת 2017 הקים חברה לפינוי פסולת רעילה בפיטסבורג. מאוחר יותר באותה השנה, ספנס אובחן עם כשל בלבלב וסרטן בכליות, אותם הוא מייחס לשנות ילדותו לצד חומרים רעילים בלי המודעות להשלכות של כך. כדי להחלים, הוא לקח צעד אחורה מניהול עסקיו, אך במהרה מצא את עצמו משועמם וחיפש אחר תעסוקה אחרת, לכן פנה לשוק הבלוקצ'יין הרותח.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון פורבס ספטמבר. לרכישת הגיליון
עם המודעות להשלכות הסביבתיות החמורות של התחום, גמלה בליבו החלטה להביא שינוי גם בתחום זה. לכן, התחיל לנצל את החיסרון הגדול ביותר של קריפטו לפתרון ופנה דווקא לכרייה ירוקה. ספנס ממש לא היחיד שהבין כי קיים פוטנציאל רב בתחום ובעקבותיו נוהרים כיום אלפי כורים נוספים שמאסו בנזקים הסביבתיים ורוצים לכרות את הזהב של המאה ה-21 אך גם לשמור על כדור הארץ במקביל.
פתרון אקולוגי
בצל העלייה בפופולריות של הקריפטו, מדינות רבות ברחבי העולם שהבחינו בנזקים הסביבתיים המהותיים החלו להגביל את הכרייה בשטחן. כך למשל בסין, אינדונזיה ואיראן ישנו איסור חמור על כריית מטבעות.
במדינות אחרות לעומת זאת, ארה"ב בפרט, נרשמה במקביל קפיצה מטאורית בהיקף הכרייה. לפני כשנתיים היקף הכרייה עמד על 4% וכעת הוא עומד על 17%, כך לפי נתוני מרכז החקר הפיננסי של אוניברסיטת קיימברידג'.
הדבר העלה דאגה בקרב מדענים וחוקרים שהצביעו על נתוני בזבוז חשמל אדירים מהרשת הכללית ברחבי העולם, בזבוז של בין 8 ל-15 ג'יגה בייט, כמות השוות ערך לכמות ניצול החשמל על ידי בלגיה כולה.
כמות הפחמן הדו חמצני שמשתחררת לאטמוספרה בעקבות הבזבוז המסיבי אינה ברורה לחלוטין, אך רבים מהעוסקיםבמלאכה הבינו כי אי אפשר להמשיך להתכחש לזיהום ולנזקים שנגרמים כתוצאה מכך. לצורך דוגמה, על מנת לשחרר מטבע קריפטו אחד, כורים משתמשים בכ-150 אלף ואט לשעה, כמות המספיקה לאספקת החשמל של 170 משקי בית בארה"ב במשך חודש שלם.
סאטושי נקמוטו, השם הבדוי של האדם שיצר את מטבע הביטקוין, התייחס לבעייתיות בתחום אך לא התנצל על ההשלכות: "אותו המצב קרה גם בעידן הבהלה לזהב. כריית זהב היא בזבזנית בטבעה, אבל הבזבוז כשלעצמו לא מתשווה לתועלת שיש בהחזקה של זהב בפועל. אותו העיקרון תקף גם לכריית ביטקוין. הכוונה היא שהערך של חילופי המטבע עצמו יעלה בכמה עשרות מונית על הנזק שהתהליך עצמו מסב".
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון פורבס ספטמבר. לרכישת הגיליון
