רוב האנשים רואים את צ'ארלס קוך כאיל תעשייה, כדמות מאיימת שמזרימה כסף לפוליטיקאים או בתור המרקוס אורליוס של התנועה הליברטריאנית. אולם, קוך עשוי להפוך להיות מוכר בקרוב בתור המיליארדר ששכנע את הסרבנים הרפובליקנים והדמוקרטים להפוך את הקנאביס לחוקי ברמה פדרלית.
ולא, זה לא בגלל שהוא סטלן. הפעם היחידה שבה מנכ"ל חברת קוך תעשיות בן ה־85 צרך מריחואנה, לדבריו, היתה בלי כוונה בשנות השמונים. הוא עשה סקי בקולומביה הבריטית, שלאחריו, הוא וחבריו נהנו מכמה כוסות של ג'ין וטוניק בארוחת הערב. לקינוח, השף הגיש צלחת עם בראוניז. קוך אכל אחד, ולאחר זמן מה, הרגיש קצת מסוחרר. הוא לא יודע מי הכניס לתערובת העוגה חשיש, אך הוא אומר שהכיר בחייו חברים מצליחים רבים, ביניהם רופאים, עורכי דין ואנשי מקצוע אחרים, שמשתמשים בקנאביס.
למרות שקוך לא מתכוון לצרוך קנאביס בעצמו, הוא כעת יוצא בפומבי עם האמונה שבה הוא מחזיק כבר שנים רבות: קנאביס צריך להיות חוקי בכל ארצות הברית. לכן, הוא תרם את שמו, וכמעט 25 מיליון דולר מתוך 45 מיליארד דולר שמרכיבים את ההון שלו, על מנת לעודד רפורמה במשפט הפלילי ולגליזציה עד סוף שנת 2021. בריאן הוקס, יד ימינו של קוך, אמר כי דרך טובה לדעת כמה קוך וחבריו מוכנים להוציא על המטרות הללו בסופו של דבר, היא להסתכל על הסכומים שהם כבר השקיעו עבורן – כ־70 מיליון דולר בשנתיים האחרונות.
"זאת צריכה להיות הבחירה של הפרט", אומר קוך, ממשרדו במתחם הגרניט הענקי של קוך תעשיות בוויצ'יטה, קנזס. "[איסור בחוק] אינו מניב תוצאות. הוא הורס לאנשים את החיים, יוצר קונפליקטים בחברה ומונע את התקדמותה. אף פעם לא הבנתי מהו ההיגיון של כל העניין הזה".
באפריל, קבוצת האינטרס הפוליטי של קוך Americans For Prosperity (אמריקאים למען שגשוג), הצטרפה לארגונים אחרים להקמת Freedom Alliance Cannabis (הברית לחופש הקנאביס). חברי הברית כבר החלו לשדל את הקונגרס שיסייע בביטול איסור המריחואנה הפדרלי. קוך, שיושב ליד השולחן המשרדי שלו מול ציור שמן של אביו המנוח, פרד, שהקים את קוך תעשיות כחברת נפט ובתי זיקוק בשנת 1940, סוף סוף מוכן לדבר על הסיבה שבגללה הוא דוחף ללגליזציה.
כליברטריאן נלהב, הוא רואה באיסור צריכת קנאביס פגיעה בסיסית בחופש הפרט. הוא גם סבור שזאת מדיניות ציבורית הרסנית שמגדילה את בעיית הכליאה ההמונית בבתי הסוהר באמריקה. לדעתו, ארה"ב היתה צריכה ללמוד מ"הסיוט" שהיה האיסור על האלכוהול, שהוטל לפני מאה שנה.
מחלקת הפילוסופיה
קוך אינו לבד בהשקפתו. כמעט 70% מהאמריקאים כיום מאמינים שקנאביס צריך להיות חוקי ברמה הפדרלית. נכון לעכשיו, 18 מדינות מאפשרות למבוגרים שימוש בחומר, כאשר 37 אישרו שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים. בכך, הן יצרו תעשייה שהניבה למעלה מ־17.5 מיליארד דולר במכירות חוקיות בשנה שעברה – נתון שצפוי לעלות ל־100 מיליארד דולר עד שנת 2030.
עם זאת, הצעת החוק ללגליזציה הפדרלית המיוחלת, שכתבו הסנאטורים צ'אק שומר, קורי בוקר ורון ויידן והגישו ביולי היא עדיין בגדר ירייה באפלה. לשם אישורה תידרש תמיכתם של עשרה סנאטורים רפובליקנים וכל 50 הסנאטורים הדמוקרטים. שומר מודה כי עדיין אין ברשותו את מספר התומכים הדרושים להעברת הצעת החוק, בנוסף, יש גם אפשרות שיוטל וטו. הנשיא ג'ו ביידן אינו תומך בלגליזציה.
עבור הפוליטיקאים משני צדי המחנות הפוליטיים שעדיין מתנגדים לקנאביס, יש לקוך שתי שאלות: "אם אתם לא אוהבים מריחואנה, או שאתם לא אוהבים שאנשים אחרים צורכים אותה, ויש לכם את כל החוקים האלה, איך זה עובד לכם עד עכשיו?" הוא שואל, לפני שהוא מביע את הנקודה השנייה שלו: "מריחואנה, לפי מה שאני הבנתי, פחות ממכרת מאלכוהול. אז למה אלכוהול חוקי ומריחואנה לא?".
קוך מודה שהוא אינו חלק בקו החזית שנלחם עבור לגליזציה – בריאן הוקס, מנכ"ל Together Stand (עומדים ביחד), אשר קוך הקים, לצד מארק הולדן, עורך דינה הראשי לשעבר של קוך תעשיות ואחרים, הם אלו שעושים את עבודת השטח.
"אני במחלקת הפילוסופיה", אומר קוך, והפילוסופיה שלו פשוטה: האיסור יוצר יותר בעיות למדינה שבה מספר האסירים בבתי הסוהר ובמעצר זינק אל למעלה מ־2 מיליון.
"יש השלכות עצומות להפללה [של קנאביס]. לא רק לאנשים שלא מצליחים לצאת מהמערכת, אלא גם עבור החברה כולה", אומר קוך. "אנחנו רוצים חברה שמאפשרת לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם ולתרום לה, אבל עם החוקים האלה, אנו חוסמים מתוכה מיליוני אנשים".
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר של פורבס ישראל. לרכישת מנוי בגרסה המודפסת או הדיגיטלית