רמזי מוסלם חזר לשולחן העבודה שלו אחרי ביקור קצר בשירותים ב־10 בספטמבר 2021, ומצא את העוזרת שלו רועדת כולה. היא מסרה לו שהרגע קיבלה הודעה על הבוס של מוסלם, רוברט מק'קאון. הוא התאבד באחוזה שלו בדרום קונטיקט בגיל 58.
מוסלם זינק אל מכוניתו ודהר 60 ק"מ ממנהטן אל דאריאן, קונטיקט. הוא היה קרוב למק'קאון וידע שהוא מתמודד עם בעיות נפשיות, אבל הוא מעולם לא תיאר לעצמו שמק'קאון יתאבד. הוא היה "כוח טבע", בכוח הרצון בלבד הוא הגיע מרחובות הברונקס, שם אביו עבד כשליח ופרנס שבעה ילדים, אל הדרגים הגבוהים של עולם הפיננסים. מוסלם היה בשוק."זה היה כל כך מזעזע", הוא אומר. "מאז שהכרתי אותו עבדנו יחד. זה היה קשה. מעולם לא חוויתי דבר דומה".
בעוד שהחלום האמריקאי של מק'קאון הפך לסיוט, זה של מוסלם עמד להמריא. הוא חזר למשרד כדי לתכנן תוכנית שתייצב את Capital Veritas המתמוטטת, קרן הפרייבט אקוויטי שמק'קאון הקים ב־1992.
מוסלם הצטרף ב־1998 והיה המשנה של מק'קאון בהיררכיה הניהולית. בבוקר שלאחר ההתאבדות החל מוסלם לנהל שיחות חירום אישיות עם המשקיעים של החברה. מותו של מק'קאון אפשר לפתע למשקיעים להסיר את ידיהם מההתחייבויות לממן את העסקאות של הקרן. במקום זאת, מוסלם שכנע אותם להמר עליו. הוא גם סגר עסקה עם משפחתו של מק'קאון שתעביר את מרבית אחזקת הרוב של מק'קאון אל מוסלם. שנים לאחר מכן, העסקה הנמהרת הזו תייצר דם רע ותביעה משפטית בין מוסלם והמשפחה.
אבל התמרונים הללו הניחו את התשתית להצלחה המדהימה בוול סטריט. כמעט עשור לאחר מכן, הנכסים של Veritas Capital צמחו מ־2 מיליארד ב־2012 ל־36 מיליארד כיום, והקרנות שלה השיאו שיעור תשואה פנימית של 31%.
הקרנות איבדו כסף על השקעה אחת (87 מיליון דולר על חברת פאנלים סולאריים בניו מקסיקו). ומאז שמוסלם השתלט על החברה, Veritas החזירה 12 מיליארד דולר למשקיעים שלה. בגיל 53 הוא שווה 4 מיליארד דולר, מספיק להופעת בכורה ברשימת 400 עשירי ארה"ב של פורבס.
"יש אנשים בעולם הפרייבט אקוויטי עם נראות מאוד משמעותית. זה לא רמזי. הוא מאופק אבל יעיל באופן קיצוני
דיוויד סלומון, מנכ"ל גולדמן זאקס
מוסלם הגיע להישג השיא הזה באמצעות מיקוד בחברות טכנולוגיה שפועלות בסקטורים שנשלטים על ידי הממשל האמריקאי, בייחוד ביטחון, בריאות וחינוך. התקציב השנתי האמריקאי, כ־6.8 טריליון דולר, יחד עם הכוח הרגולטורי, מעניק לממשל אחיזה ללא מתחרים בשווקים הללו.
בזמן שקרנות רבות מנסות להימנע מהשקעה בתחומים הללו שמושפעים מהתערבות ממשלתית, האסטרטגיה של מוסלם סובבת סביב ההבנה מה יהיה הצעד הבא של השחקן המשפיע ביותר בכלכלה הגלובלית.
"אני והקרן שומרים על קרבה רבה לממשלה כי היא נמצאת בחזית של כל המורכבויות והבעיות שאנו מתמודדים איתן", אומר מוסלם ממשרדו במנהטן, שנוף הסנטרל פארק הנשקף ממנו, מסמן את המרחק שלו מוושינגטון הבירה. "אלה הם שווקים שמושפעים מהממשל, אין על כך ספק. ולהיות קרובים לצורה שבה הממשל חושב עליהם, עוזר לנו להבין איך להשקיע בצורה הטובה ביותר".
הנוסחה עבדה. בינואר Veritas הגיעה למקום הרביעי בדירוג חברות הפרייבט אקוויטי עם הביצועים הטובים ביותר של DowJones־HEC – לפני חברות מדוברות כמו Thoma Bravo או Rice & Dubilier.
למרות הקלות שבה הוא מנווט בין וול סטריט ו־וושינגטון, מוסלם מתרחק מהתקשורת. הוא אחד מאנשי הפיננסים היחידים שזוכים לסיווג ביטחוני מרבי מהממשל האמריקאי. "יש אנשים בעולם הפרייבט אקוויטי עם נראות מאוד משמעותית. זה לא רמזי. הוא מאופק אבל יעיל באופן קיצוני", אומר דייויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס. הוא בנה בשקט עסק יקר ביותר, על התפר שבין השווקים המפוקחים על ידי הממשל והעולם הטכנולוגי – דבר נדיר בעולם הפרייבט אקוויטי".
ירושלים – ניו יורק
אביו של מוסלם, סמי, פלסטיני נוצרי שנולד בירושלים, הגיע לניו יורק בשנות ה־50 של המאה הקודמת, מעט לאחר סיומה של מלחמת העצמאות. בלילה הראשון שלו ב־YMCA כל חפציו נגנבו. הוא למד הנדסה אזרחית באוניברסיטת מיזורי לפני שהתיישב והחל לשגשג באפינגהאם, אילינוי.
עד אמצע שנות ה־60 הוא חזר למזרח התיכון, ורמזי, בנו השני, נולד בעמאן. סמי עבד עבור הצבא האמריקאי ולכן נסע עם משפחתו רבות, וכך שנותיו המעצבות של רמזי עברו עליו בשווקים מתפתחים, כמו בערב הסעודית וטנזניה. "היינו פשוט באמצע שום מקום – לא היה שם כלום, לא כפר, שום דבר", נזכר מוסלם בשנותיו באפריקה. "למדנו בחינוך ביתי ובאמצעות התכתבות מרחוק. לא היה אז iPad. היינו עושים משימה ואמא שלנו היתה שולחת אותה במייל".
מוסלם אומר שהחוויה הזו היתה קורס בניווט של מערכות יחסים עם אנשים בעלי רקע תרבותי שונה. זה לימד אותו על רגישות ועל חוסן. המשפחה שלו נעצרה פעם באיומי אקדח על ידי שודדים בטנזניה. "חשבתי שזה נורמלי", הוא מספר.
עד שמוסלם הגיע לתיכון, המשפחה חזרה לארה"ב ונחתה בניו ג'רזי. הוא למד כלכלה בקולג' יוניברסיטי והחל את דרכו בוול סטריט כבנקאי השקעות ב־JPMorgan ב־1990, לפני שדילג לתחום הפרייבט אקוויטי בפירמת בוטיק, Berkshire Partners. לאחר מכן הגיע ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, שם התברג למשרה באמצעות מערך ההשקעות של ג'יי פריצקר, המיליארד שבנה את אימפריית מלונות הייאט. כאשר סיים את התואר ב־1998, הוא הגיע לניו יורק, שם החל לעבוד אצל מק'קאון.
שש שנים קודם לכן, מק'קאון ייסד את Capital Veritas לאחר שעזב את בנק ההשקעות החלוצי Perella Wasserstein .Co &. מק'קאון ניהל את זרוע ההשקעות הפרטיות המצליחה של הבנק אבל נמאס לו לנתב את מרבית הרווח אל הבוס שלו.
ב־Veritas מק'קאון החזיק ברוב החברה וגייס כסף עבור כל עסקה מרשת של מנכ"לים. השותף היחיד שלו היה תומס קמפל, בנקאי שעזב את Wasserstein יחד איתו כדי להקים את Veritas. מק'קאון הראה לו את הדרך החוצה ב־2007. מוסלם דחף את מק'קאון בשני כיוונים חדשים. ראשית, הוא שיכנע אותו להתקדם מעבר לשיטת הגיוס פר עסקה ולגייס קרנות השקעה פרטיות ממשקיעים מוסדיים, שינעלו את הכסף למשך שנים. זה העניק להם גמישות ואפשר לעסק לצמוח.
שנית, מוסלם הבין שקבלנים ביטחוניים יהיו מטרות פורות לרכישות עבור קרנות שרוצות להתעסק עם הקבלנות הבלעדית של הממשלה. עם הרכישה של PEI Electronics, יצרנית ציוד צבאי מאלבמה, Veritas החלה לבנות את מה שיהפוך ל־Technologies Defense Integrated, שאותה הנפיקה בבורסה בניו יורק ב־2002. עסקאות ביטחוניות הפכו ללחם והחמאה של Veritas.
מק'קאון היה מי שהוביל את העסקאות האלו, ולאחר מותו, אם כמות משמעותית מהמשקיעים היו עוזבים, החברה היתה מתפרקת. "לא נלחצתי", אומר מוסלם, "הייתי מאוד מפוקס כי ידעתי בלב שיש לנו הזדמנות אדירה".
הוא נסע בכל רחבי אמריקה כדי להיפגש עם המשקיעים ובסופו של דבר שכנע כל אחד מהם להישאר, בין השאר באמצעות הורדת עמלת הניהול. "לא היה תקדים לזה", הוא אומר, "קיבלנו אישור מ־100% מבסיס המשקיעים שלנו, מה שאף אחד לא האמין שנוכל להשיג".
בו בעת מוסלם היה צריך לשכנע את בעלי העיזבון של מק'קאון, שהוקם עבור ארבעת ילדיו והוחזק על ידי אחד מאחיו של מק'קאון, להעביר את הבעלות על Veritas לידיו. ללא מאמציו לשכנע את המשקיעים להישאר, כל החברה היתה מתמוטטת, כך שהוא הגיע עם עמדת מיקוח טובה מול המשפחה.
עד ינואר 2013, הסכימה משפחת מק'קאון להעביר את הבעלות למוסלם תמורת 10% מההכנסות על כל עסקת מכירה של חברת הניהול שלו ושל שלוש השותפויות הכלליות הקשורות עם הקרנות הקיימות. הם גם שמרו סכום מופחת מעמלת הביצוע של מק'קאון עבור הקרנות הקיימות ו־5% מאותה עמלה על שתי הקרנות הבאות ש־Veritas תגייס. זה היה ניצחון מוחץ עובר מוסלם: החברה תמשיך לפעול כשהוא המנכ"ל ובעל מניות הרוב.
"הוא לא רק ניהל משא ומתן עם המשקיעים והחברה – הוא גם התמודד עם אובדן של מישהו שהיה קרוב אליו, והוא אף פעם לא היסס, גם כשענה על שאלות שהיו לפעמים חטטניות ואישיות", אומרת משקיעה של Veritas, קלאודיה ברון, שמנהלת 6 מיליארד דולר בפרייבט אקוויטי עבור PPM America. "חשבתי לעצמי שאם כך הוא מתנהג תחת לחץ, תהיה לו את אותה מידה של קשיחות ואינטגריטי גם במהלך ניהול עסקאות".
לשמור על קשר
במשך שנים מוסלם היה אובססיבי לתחום הדיגיטציה של רשומות רפואיות. הוא נדלק על התחום שמשלב שותפות ממשלתית־פרטית בשיחה עם קרי ווימס, מי שהוביל את תוכנית Medicare בזמן ממשל בוש הבן. מוסלם הפך את זה למנהג, להישאר קרוב לאנשים כמו ווימס, ששלטו על אחד מהתקציבים הממשלתיים הגדולים ביותר.
Veritas העמיקה את אחיזתה בתחום ב־2007, כשרכשה את שירות ה־IT הראשון שלה בתחום הבריאות, Vanget. היא מכרה את החברה ל־General Dynamics ארבע שנים מאוחר יותר עבור רווח של 350 מיליון דולר. "שירותי בריאות הם מערכת מקולקלת", אומר מוסלם. "האמונה הבסיסית שלי היא שטכנולוגיה יכולה לשפר אותה".
ב־2012 מוסלם פנה לענקית המידע Thomson Reuters, בנוגע לרכישה של חברה שהרכיבו ועסקה במתן מידע על תביעות ביטוח ותאריכי פגות תוקף של ביטוחי בריאות לבתי חולים וחברות ביטוח. מוסלם היה בטוח ש־Veritas צריכה להמר בגדול על מידע בתחום שירותי הבריאות – ואחרי שהשקיעה 465 מיליון דולר, Veritas יכלה לקנות את הקבוצה ב־1.3 מיליארד דולר ברכישה ממונפת – אחד ההימורים הגדולים שלה.
מוסלם שינה את שם הקבוצה ל־Analytics Health Truvenוהקצה 165 מיליון דולר כדי להפוך אותה מספקית מידע בלבד, לעסק שיכול לסייע ללקוחות ללמוד איך לספק שירות טוב יותר תוך הורדת עלויות. כדי להאיץ תהליכים Truvan מוזגה עם תוכנת מודיעין ההגנה ש־Veritas רכשה מלוקהיד מרטין וכבר פיתחה אלגוריתם שימושי לניתוח ביג־דאטה. "אנחנו גורמים לחברות שלנו לשתף פעולה", אומר מוסלם. "זה לא דבר שנחמד לעשות, זה נדרש".
מוסלם ניווט את Truvan לעבר השוק הציבורי. היא החלה לראשונה למכור את השירותים שלה ללקוחות ממשלתיים כמו Medicare. ב־2016 מוסלם מכר את Truvan ל־IBM תמורת 2.6 מיליארד דולר.
בניגוד לקרנות המעטות האחרות שמתמקדות ברכישה של חברות הקשורות לממשל, Veritas לא מגייסת בכירים או פוליטיקאים לשעבר. מוסלם מעדיף להתבסס במקום זאת על מערכות יחסים שנמשכות עשורים. הוא מבלה שעות רבות בתדריכים במתקנים ביטחוניים, שדורשים סיווג גבוהה.
"אני והקרן שומרים על קרבה רבה לממשלה, כי היא נמצאת בחזית של כל המורכבויות והבעיות שאנו מתמודדים איתן. להיות קרובים צורה שבה הממשל חושב, עוזר לנו להבין איך להשקיע בצורה הטובה ביותר"
רמזי מוסלם
"הממשל האמריקאי הוא המשקיע הבודד הגדול ביותר בטכנולוגיה, ללא יוצא מן הכלל, פי כמה וכמה מכל השקעות ההון סיכון. עשרות זרועות ממשלתיות משקיעות ישירות בחברות", אומר מוסלם. "הרבה מהעסקים שאנחנו מכירים מקרוב קיבלו את הדחיפה הראשונה שלהם באמצעות תוכניות מחקר ופיתוח ממשלתיות. גוגל, אפל, הרבה ממה שעל האייפון שלנו. טסלה היא דוגמה נוספת, חברות החלל – נבנו סביב שיתופי פעולה בדרך זו או אחרת עם הממשל".
הסייבר הוא תחום נוסף שבו מתמקדת Veritas. ב־2014 קנה מוסלם סטארט־אפ סייבר כושל בשם BeyondTrust, כשהוא מביא השקעה של 145 מיליון דולר לרכישה של 310 מיליון. תקציב המחקר והפיתוח של החברה עלה ב־44% כדי חזק את המוצר שלה, שמונע מהאקרים ועובדי חברות לפרוץ אליהן. ההכנסות גדלו ב־20% בשנה וב־2018 היא נמכרה ב־755 מיליון דולר, רווח של פי 3.8 ממה שהושקע.
אבל גם בתחום הביטחון נרשמו הצלחות גדולות. ב־2015 Veritas השקיעה, יחד עם עוד מספר משקיעים, 845 מיליון דולר כדי לקנות את חברת תיקון ציוד טיסות החלל StandardAero מ־Dubai Aerospace בעסקה של 2.1 מיליארד דולר. מוסלם בדיוק גייס 1.9 מיליארד דולר לקרן הראשונה של Veritas תחת ניהולו, ולקח נתח גדול ממנה עבור העסקה (הוא הכיר את התחום טוב מכיוון ש־Veritas החזיקה פעם במתחרה של StandardAero).
החברה התרחבה במהירות באירופה ובאסיה באמצעות חוזים חדשים עם ממשלות, כשהיא מפתחת דרך לצמצום הזמן הנדרש לתיקון מנועי סילון. ב־2019 מוסלם מכר את החברה תמורת 5.3 מיליארד דולר, כשהוא יותר ממשלש את ההשקעה.
עד 2019, Veritas שגשגה כשכל חמש קרנות הרכישה שלה מראות תוצאות מרשימות. במקביל השוק השורי הביא משקיעים חיצוניים לנסות לתפוס נתח מהחברות המצליחות ביותר בוול סטריט. ב־2020 חברת הפרייבט אקוויטי הניו יורקית Dyal Capital פנתה למוסלם כדי לקנות נתח מ־Veritas.
באוקטובר הוא הסכים למכור 11.8% תמורת 725 מיליון דולר במזומן ועוד 200 מיליון דולר כהלוואה ל־Veritas – מציאה אמיתית עבור מוסלם ושותפיו בקרן, שמרבית התמורה התגלגלה לכיסם. העסקה העניקה ל־Veritas שווי של 6.2 מיליארד דולר, כאשר מוסלם נותר בעל מניות הרוב.
למרבה הצער, העסקה הזו הרגיזה את יורשיו של מק'קאון. בחודש פברואר השנה הם תבעו את מוסלם על הפרת החוזה, וטענו כי ההלוואה של 200 מיליון הדולרים נועדה להפחית את הנתח שלהם מהעסקה (10% מהרווח על כל מכירה של החברה – כלומר 20 מיליון דולר).
מוסלם טען במסמכים שהגיש לבית המשפט כי הוא פעל לפי החוזה. "הלוואה היא לא מכירה", הצהירה. בספטמבר בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק הסכים עם מוסלם ודחה את התביעה.
בזמן שהתעמת עם משפחתו של מק'קאון, ישב מוסלם במשרדו תחת תמונה גדולה של אביו, סמי, שמת לפני עשור. זו תזכורת לכך שהחלום האמריקאי חי ובועט, אבל גם שאושר גדול דורש יותר מעושר גדול. "הוא עשה את מה שאנחנו קוראים עליו – הוא לקח את הספינה לניו יורק", אומר מוסלם. "הוא משגיח עליי".
