ליונל מורה ופטריק טורביי פיתחו במעבדה בפריז צמח נוי שיכול לטהר את האוויר בחללים סגורים מתרכובות אורגניות נדיפות, כמו הגז הרעיל פורמלדהיד. במשך ארבע שנים שקדו בחברה שלהם, ניאופלנטס, על ה־Neo P1, צמח בית מהונדס גנטית. לטענתם, צמח זה יכול להרחיק פי 30 מזהמים מאשר כל צמח בית טיפוסי. מורה וטורביי מאמינים כי הצמחים העתידיים שייצרו, יציגו מכפלה גדולה עוד יותר.
"אנחנו קוראים להם צמחים עם תכלית", אומר המנכ"ל מורה לפורבס במהלך ראיון שנערך בניו יורק. "בעיניי, אין מטרה ראויה יותר מאשר לבנות עתיד שהוא יותר בר־קיימא".
במהלך העשורים האחרונים, לצד עלייה מתמדת בעיסוק במודעות הסביבתית, נסקו התוצאות הפיננסיות שהציגו חברות שתחום עיסוקן הוא ביולוגיה סינתטית. מגפת הקורונה, אשר אילצה את העולם לבלות הרבה יותר זמן בבית, תרמה לעניין הגובר באיכות האוויר בתוך חללים סגורים. חברת R־Zero האמריקנית, לדוגמה, מייצרת מנורות שמנקות את האוויר ומצליחה למכור את המוצר שלה לבתי ספר ולמשרדים.
מאז הוקמה בשנת 2018, גייסה ניאופלנטס 20 מיליון דולר מקרנות הון סיכון כמו True Ventures ו־Collaborative Fund ומיזמים כמו דן וידמאייר (Bolt Threads) וניקלאס זנסטרום (סקייפ). בחברה, שעדיין לא מוכרת את מוצריה, מתכננים לקבל הזמנות כבר בתחילת 2023. שליחת הצמחים תתבצע מאוחר יותר בהמשך השנה. תחילה, תפעל ניאופלנטס בתוך ארצות הברית, כשעל הכוונת יזמי נדל"ן ובעלי מלונות.
לדברי המשקיע וידמאייר, הרעיון של מורה וטורביי הוא "ישיר ובעל חזון. בדיוק מה שנדרש להצלחה". וידמאייר פגש בשניים לראשונה בוועידה בלונדון, טרום מגפת הקורונה. "צמחים הם בחירה טובה, כיוון שברגע שמצליחים לייצר צמח שעובד, כל שנותר לעשות הוא לייצר ייחורים שלו. במשתלות עושים את זה כל הזמן. בעיניי זה אלגנטי ועוצמתי ביותר, בעולם שזקוק לטכנולוגיות חדשות מתחום הביולוגיה הסינתטית".
בשנים האחרונות הושם הדגש בכל הקשור לטיהור אוויר בחללים סגורים, בעיקר על וירוס הקורונה. אבל התרכובות האורגניות הנדיפות – פורמלדהיד, בנזן, טולואן וקסילן – היו בעיה ענקית בחללים פנימיים הרבה לפני כן. פורמלדהיד, המשמש בייצור רהיטי עץ ומוצרים נוספים רבים שנמצאים בכל בית, יכול לגרום לצריבה בעיניים, שיעול, כאבי ראש וגירויים בעור – אפילו בריכוזים קטנים. הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה מצאה שרמות התרכובות האורגניות הנדיפות בחללים סגורים, בהם אנחנו מבלים את מרב זמננו, גבוהות לפחות כפליים ולעיתים עד פי חמישה, מאשר באוויר הפתוח. ניאופלנטס אינה מתמקדת בווירוסים. "פילטרים מכניים לעולם יהיו טובים יותר בהתמודדות מול וירוסים, מאשר צמחים", מבהיר טורביי.
גנטיקה קסומה
מורה (32) נולד באוסטריה וגדל בדרום צרפת. שני הוריו היו מורים. כבר כשהיה ילד, הוא הציג רצף מרשים של הצלחות יזמיות. כנער הוא מכר כרטיסי ביקור של ספרי שיער. לאחר שסיים לימודי מנהל עסקים באמליון, בעיר ליון שצרפת, הוא עבד בגוגל כמנהל שיווק מוצר במשך יותר מארבע שנים. לדבריו, "דגדג לו" לעשות משהו בעל השפעה חברתית גדולה יותר. "זה מאפיין טיפוסי של דור המילניום. אבל אני בסדר עם זה", הוא אומר.
טורביי (33) גדל בפרוורים של ביירות, בלבנון. אביו היה רופא ילדים ואמו מורה. הוא בעל דוקטורט בעריכת גנים מאוניברסיטת אקול נורמל סופרייר שבפריז. "בזמן לימודי הדוקטורט, העברתי קורסים איך ליצור דרקון. איך אפשר להשתמש בכלים הגנטיים כדי ליצור דבר מה קסום", הוא אומר.
למרות הרקעים השונים לחלוטין מהם הגיעו, נוצר בין השניים חיבור חזק כשנפגשו בפריז, בחממת הסטארט־אפים Station F. עד מהרה הציע טורביי לבנות אורגניזם בעל פונקציה. "אנחנו מוקפים בצמחי בית יפהפיים. חשבנו שזה יהיה אורגניזם אייקוני ופשוט", אומר מורה ומציין שב־80% ממשקי הבית מטפחים עציצים. "הפונקציה הכי חזקה שאפשר לתת לצמח היא היכולת לנקות את האוויר".
בשנת 2018 השיק הצמד את ניאופלנטס. הם בחרו בפוטוס, צמח בית חזק ונוח לגידול. עליו הגדולים והמבריקים וקצב הגידול המהיר שלו מאפשרים לו לספוג מזהמים רבים. אלה יתרונות משמעותיים כשמדובר בייצור מסחרי. הקושי העיקרי שמולו התמודדו מורה וטורביי: לא היה מחקר משמעותי בנוגע לפוטוס. חיסרון משמעותי נוסף: הפוטוס רעיל למאכל אדם או חיה, ועל כן פחות מתאים למי שמחזיק בביתו בעלי חיים או תינוקות רכים. "עבדנו על צמחים שאף אחד אחר לא חקר לפני כן", אומר מורה. "זה היה האתגר הכי גדול שלנו. התחלנו מאפס".
במעבדה של ניאופלנטס, הצליחו טורביי והצוות שלו לרצף את ה־DNA של הפוטוס ולפתח עשרות אבות־טיפוס שזיקקו את הסגולות של הצמח הקיים בטבע. הם שדרגו את הצמח באמצעות הינדוס חילוף החומרים המולקולרי שלו, כך שתאי הצמח יוכלו להפוך את התרכובות האורגניות הנדיפות לחומר צמחי, במקום לאחסן אותן כמזהמים. נוסף לכך הם עבדו על המיקרוביום של הצמח, תוך שהם מחזקים פטריות וחיידקים מועילים החיים בתוכו, אשר יאפשרו לו לעבד באופן יעיל יותר את התרכובות האורגניות הנדיפות. הם גם התאימו את תערובת האדמה עבור הצמח החדש שיצרו, על ידי שימוש בביו־פחם, דבר שמשפר את יעילותו בסילוק מזהמים.
במהלך הראיון שלף מורה מהתיק שלו צמח קטן במיכל סגור. "זה פוטוס מוזהב", הוא אומר. "הוא חמוד מאוד ויפה מאוד". הצמחים שהם ימכרו יהיו גדולים יותר. ה־Neo 1 מונח על מעמד גבוה מעוצב אשר ממקסם את יכולות ניקוי האוויר שלו ומאפשר לצמח להסתפק בהשקיה מועטה. המבחנים הראשונים, שבוצעו בשיתוף פעולה עם מכון Mines־Telecom מאוניברסיטת ליל, הראו שיכולת ניקוי האוויר של הצמח החדש גבוהה לאין ערוך בהשוואה לצמחים הקיימים בטבע. "המוצר הראשון שלנו שווה ערך ל־30 צמחי בית רגילים", מצהיר מורה. "אנחנו מאוד גאים בכך".
על אף שבסיסה בפריז, הקימה ניאופלנטס חברה אמריקנית. לדברי מורה הם נמצאים כעת בשלבים האחרונים של סגירת עסקה גדולה עם מגדל צמחי בית רציני בפלורידה, במטרה להפוך את צמחי המעבדה שלהם למוצר שיימכר באופן מסחרי. הצמח החדש – שממתין לקבלת האישורים המתאימים ממחלקת החקלאות של ארצות הברית, בהתאם לרגולציה הנוגעת לצמחי נוי מהונדסים גנטית – יימכר תמורת 179 דולר, כולל המעמד, שמספק לצמח השקיה עצמית ואספקה לשלושה חודשים של "תוסף מזון" שמשביח את המיקרוביום.
סגולה טובה
הקורונה הדליקה להם נורה: הכירו את היזמים שנלחמים בווירוסים נפוצים באמצעות תאורה אולטרה־סגולה
במרץ 2020 נגיף הקורונה השתולל. אחת הדרכים הפשוטות ביותר להיפטר ממנו היא באמצעות קרינה אולטרה־סגולה. ובכל זאת, שיטה זו לא הייתה בשימוש בבתי הספר, במשרדים ובדיורים המוגנים, כיוון שהציוד המתאים, בו משתמשים בבתי החולים, עולה יותר מ־100 אלף דולר. גרנט מורגן, המנכ"ל והמייסד של R-Zero (אשר עבד בעבר במעבדות אבוט ובסטארט־אפ תיקון הניידים iCracked), לא הצליח להבין איך ייתכן שזה המצב. "זאת נורה על גלגלים, עם טיימר. אין מצב שהייצור שלה עולה 100 אלף דולר", הוא אומר.
באפריל 2020 כבר שקדו מורגן ושותפיו – בן בויאר, מנכ"ל קרן הון סיכון, ואיליי האריס, שעבד בחברת DJI וייסד את הסטארט־אפ EcoFlow – על פיתוח מנורות אולטרה־סגולות בעלות נמוכה. חודשים ספורים לאחר מכן כבר השכירה R-Zero מכשיר נייד המסוגל לחטא את חלל החדר תוך דקות אחדות, תמורת 17 דולר בחודש. היום מוכר הסטארט־אפ, שבסיסו ביוטה, את הציוד הדרוש לחיטוי המבוסס תאורה אולטרה־סגולה, תוכנה וחיישנים אשר מודדים עד כמה צפוף החדר ולוח מחוונים שמספק אנליזות, בהתאם לאופן השימוש במכשיר.
עם התגברות החשש מפני וירוס הקורונה, זיהה מורגן הזדמנות גדולה בהרבה. בדיוק כמו שאפשר להפחית את סיכון ההידבקות בקורונה באמצעות השימוש בתאורה אולטרה־סגולה, כך אפשר להקטין את הסיכוי להידבק בשלל מחלות מוכרות אחרות המופצות בחללים סגורים, כמו שפעת או צינון. "אני מאמין שאנחנו יכולים לבנות, אחרי הקורונה, נורמליות חדשה, בריאה ובטוחה יותר", אומר מורגן. "אני חושב שזה הולך להיות חלק אינטגרלי מכל חלל פיזי שהוא. זה יהיה נפוץ כמו תאורה רגילה".
הכנסות החברה הסתכמו בשנה שעברה ב־13 מיליון דולר, והן צפויות להשליש את עצמן השנה. עם מימון בהיקף 170 מיליון דולר ממשקיעים כמו BDL פרטנרס ו־Mayo Clinic, מוערך כיום שווי החברה ב־505 מיליון דולר. הצמיחה המהירה הזו הכניסה את R-Zero לרשימת פורבס של 25 הסטארט־אפים הגדולים הבאים, כאלה ששווים צפוי להאמיר עד למיליארד דולר.
בהמשך, מעריך מורה, הם ישיקו באופן קבוע צמחים חדשים וגם ימשיכו להוסיף מאפיינים חדשים לצמחים שכבר הושקו. בקרוב יפתחו בפאתי פריז מעבדה החולשת על כ־1,100 מטרים רבועים, בה יבצעו את הניסויים הבאים.
כשהוא נשאל כמה יעילים יהיו הצמחים העתידים שיפתחו, טורביי לא מוכן להתחייב. "אני לא רוצה להרגיש מטופש בעוד עשר שנים", הוא אומר. "אני באמת לא יודע מה הגבול. שילוב טכנולוגיה וצמחים הוא תחום שנמצא עדיין בחיתוליו".
במבט קדימה שואף הצמד לפתח גם צמחי גן מהונדסים גנטית שילחמו בבעיית האקלים, באמצעות לכידה של פחמן – אתגר גדול בהרבה מעיצוב צמחי בית. לדברי מורה, הטכנולוגיה שפיתחו עשויה להיות שימושית גם במקרים של זיהום קרקע. "האסטרטגיה שלנו היא לצאת לשוק עם מוצר בהקדם האפשרי, ואז להתקדם לשלב הבא – לכידת פחמן, לאחר שכבר זכינו בהכרה מדעית".
