הכלכלה האמריקנית עומדת בפני מקבץ אתגרים גדולים: בנקים אזוריים אשר אינם מגודרים היטב, אינפלציה קשה והחשש שארה"ב תגיע לחדלות פירעון על חובותיה הריבוניים. כל אלה הן בעיות בפוטנציה, כמובן. אבל אם הן גורמות לכם לתחושה של דה ז'ה וו, זה רק מפני שכבר נתקלנו בהן בעבר. כמו שאמר המתנקש ג'ולס וינפילד בסרט ספרות זולה, לשודד החמוש שעמד מולו: "מצטער שאני מנפץ לך את האגו, אבל זו לא הפעם הראשונה שמישהו מכוון אליי אקדח".
זה לא שאין סיבה לאופטימיות. האינפלציה נעה בכיוון הנכון, ואם הבנק המרכזי האמריקני יימנע מהעלאות נוספות, או אפילו מהורדות ריבית, עקומת התשואות תתיישר ועקומת ערך המניות תתעגל. בהקשר של תקרת החוב, מאז ומעולם הסתיימה אסטרטגיית המשחק צ'יקן (או מדיניות "הליכה על פי תהום" במונחים מקצועיים יותר), בעסקת הרגע האחרון שהצילה את האוצר מלהתחיל להחזיר צ'קים. אף צד, מן הסתם, לא רוצה לאבד את היכולת להוציא כסף.
יו"ר ומנכ"ל ברקשייר האת'ווי, וורן באפט, וסגן היו"ר צ'רלי מאנגר, התמודדו עם שלל שאלותיהם של בעלי המניות בפגישה השנתית של החברה באומהה. שווה להקשיב לשני אנשים שהצליחו להישאר תמיד בצד המרוצה – תוך שהם מנווטים במומחיות, לא משנה אם השוק הוא דובי או שורי – עוד מאז שפרנקלין רוזוולט ישב בבית הלבן. שני המיליארדרים העומדים בראש ברקשייר האת'ווי הם ללא ספק ההוכחה החותכת לכך, שאפשר לעשות הרבה מאוד כסף מרכישת חברות טובות בזמנים קשים.
אופטימית משתלמת
האופטימיות והאמון של שני בני ה־90 פלוס בעולם העסקים האמריקני, הפכו את באפט ואת מאנגר לעשירים כקורח. בפגישה השנתית, שארכה יותר מחמש שעות, הפגינו השניים את חדותם ואת היכרותם העמוקה עם עולם העסקים וההשקעות, כשהם דנים בנושאים כמו האטת הכלכלה, השפעתה של הבינה המלאכותית, עתיד השקעות הערך ואפילו עצות לחיים טובים ונטולי חרטות.
באפט ומאנגר גדלו שניהם באומהה, אך לא נפגשו פנים אל פנים עד לשנת 1959. באותה העת היה באפט מנהל כספים שסיים זה עתה את לימודיו באוניברסיטת קולומביה – שם למד, ומאוחר יותר גם עבד, תחת הפרופסור פורץ הדרך בתחום השקעות הערך, בנג'מין גראהם. מאנגר בדיוק התחיל לממש את התואר במשפטים שקיבל מהרווארד בדרום קליפורניה.
השניים נפגשו בארוחת ערב וקלטו מיד שהם חולקים את אותה תפיסת העולם: שניהם בעלי היגיון בריא וממולח ושניהם מאמינים בהשקעות ערך ארוכות־טווח. עד לסוף שנת 1970 הם כבר איחדו כוחות בברקשייר האת'ווי, אותה קנה באפט חמש שנים קודם לכן. הפגישות שלהם עם בעלי המניות הפכו ברבות השנים למופע מרשים, בו יכולים בעלי עניין ומשקיעי ערך אחרים לשאוב ממאגר הידע האינסופי של שתי אגדות חיות, היושבות זו לצד זו.
בין היתר התריע באפט בפגישה כי הרווחים השנה יהיו קטנים בהשוואה לשנה שעברה – בברקשייר האת'ווי ובכלכלה בכללותה. "העסקים יצאו מתקופה יוצאת דופן – לא נראתה כמותה מאז מלחמת העולם השנייה – שבה הממשל שפך כספים לאנשים שידם לא הייתה משגת. זה היה קיצוני יותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, אבל זה היה קיצוני למדי גם הפעם".
התקופה הזו שבה מספקים סחורה ואנשים פשוט קונים, בלי לחכות למבצעים, אומר באפט, הסתיימה. "היא לא הסתיימה ברעש וצלצולים ופיטורי ענק", הוא מסביר. "אבל אנחנו באקלים אחר משהיינו בו לפני שישה חודשים. המנהלים שלנו הופתעו. לחלק מהם היו עודפי מלאי, אבל האנשים כבר לא היו באותו מקום, לא באותו הלך רוח. פתאום צריך לצאת במבצעים מיוחדים, דבר שלא היה צורך בו לפני כן".
"ההכנסה צפויה לגדול"
באפט צופה שנה איטית יותר, אבל זה לא אומר שהיא תהיה גרועה מבחינת השקעות. "למעשה, אנחנו מצפים שההכנסות שלנו מהשקעות יהיו גדולות בהרבה מאלה של שנה שעברה", מצהיר המשקיע האגדי. "השקענו בערך 125 מיליארד דולר במגוון רחב של השקעות קצרות־מועד, אשר עד לא מזמן הניבו לנו 0.04%, שזה כמעט כלום.
אבל רק לפני כמה ימים, בגלל איזה שינוי כיוון מוזר בשווקים על רקע חששות בנוגע לגובה תקרת החוב, קנינו איגרות חוב בשווי 3 מיליארד דולר, בשיעור תשואה של 5.92%, כך שההכנסה מההשקעה צפויה לגדול באופן משמעותי". כמו כן, מכר הקונגלומרט מניות שהניבו כ־4 מיליארד דולר, וגם קנה מניות בשווי כ־400 מיליון דולר. באפט הסביר כי המניות שמעניינות אותו הן דווקא אלו שהערך שלהן אינו יציב.
באפט הוא מאמין נלהב בעסקי הביטוח. "על בסיס הסתברותי, סביר להניח שהשנה הזו תהיה שנה טובה יותר בתחום הביטוח, מאשר השנה שעברה. חיתום ביטוח תלוי בגורמים כמו הוריקנים ורעידות אדמה, הוא לא מושפע מהמעגל העסקי. אני לא יכול להבטיח, אבל אני מאמין שהרווחים התפעוליים בתחום יהיו גדולים יותר השנה. כמובן שמספיק הוריקן אחד רציני או רעידת אדמה במקום הלא נכון, וכל התחזית הזו תשתנה".
קור רוח
ידוע לכל שבאפט לא מחלק דיבידנדים על המניה של ברקשייר האת'ווי, ונראה שהמשקיעים שמחים על ההזדמנות להשאיר את כספם בידיו. עם זאת, הוא כן מתגמל את המשקיעים ברכישה עצמית של מניות. "בכל שנה מספר בעלי המניות שלנו מצטמצם", הוא אומר. "אם אנחנו מחזיקים יותר עסקים ועושים יותר כסף, החלק של בעלי המניות של ברקשייר גדל מדי שנה מבלי שיוציאו דולר. האלטרנטיבה היא דיבידנדים, אבל הגענו לאן שהגענו בגלל ששמרנו את הכסף אצלנו".
נדמה שמצאתם את נקודת האיזון המושלמת בין השקעה שמרנית להשקעה אגרסיבית. האם הרגשות שלכם יכולים להעיב על תהליך קבלת ההחלטות?
באפט: "טוב, גם אנחנו מקבלים החלטות השקעה לא טובות, זה קרה הרבה פעמים. זה קורה לי יותר מאשר לצ'רלי, אבל אני רוצה לחשוב שזה בגלל שאני מקבל יותר החלטות. אבל אני לא זוכר פעם אחת בכל ההיסטוריה של ברקשייר שקיבלנו החלטה המבוססות על אמוציות. אף אחד לא רוצה להתנהל בעולם כאדם חסר רגשות, אבל אתה ללא ספק רוצה להיות אדם נטול רגשות כשזה נוגע להחלטות עסקיות ולהשקעות".
איזו השפעה אתם צופים שתהיה לתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה על שוק המניות?
מאנגר: "אין ספק שנראה הרבה יותר רובוטיקה בעולם, אבל באופן אישי, אני קצת סקפטי בנוגע להתלהבות המוגזמת מהבינה המלאכותית. לדעתי, הבינה הרגילה עובדת מצוין".
באפט: "הבינה המלאכותית יכולה לעשות דברים מדהימים. ביל גייטס הראה לי את הגרסה האחרונה – טוב, אולי לא האחרונה, אלא זו שהוא חשב שאוכל להתמודד איתה – ועשינו דברים יוצאי דופן. אבל היא לא יכולה לספר בדיחות. כשלמשהו יש כוח כזה גדול זה קצת מדאיג אותי, כי אני יודע שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. הייתה לנו סיבה טובה להמציא את פצצת האטום במלחמת העולם השנייה. אבל האם זה עשה טוב לעולם שהשתמשו בה? איינשטיין אמר לאחר הטלת פצצת האטום שהיא שינתה הכל בעולם, חוץ מאת האופן שבו אנחנו חושבים. אני חושב שאפשר להגיד אותו הדבר על הבינה המלאכותית: היא יכולה לשנות הכל, חוץ מאשר האופן שבו בני האדם חושבים ופועלים".
האם יש עקרונות חדשים שכדאי למשקיעי ערך לאמץ בעידן הטכנולוגיות המשבשות וה־AI?
מאנגר: "להערכתי, למשקיעים יהיה קשה יותר עכשיו, הם רבים וההזדמנויות הולכות ופוחתות. העצה שלי למשקיעי הערך: תתכוננו להרוויח פחות".
באפט: "אני דווקא חושב שיהיו עוד שפע הזדמנויות. העולם בתהליך שינוי, אבל דברים חדשים לא מעלימים הזדמנויות. הזדמנויות נוצרות כשאנשים אחרים עושים דברים טיפשיים. אני יכול להעיד שב־58 השנים בהן אנחנו מנהלים את ברקשייר, נרשמה עלייה במספר האנשים שעושים דברים טיפשיים, והם גם עושים דברים טיפשיים ממש.
הם יכולים להשיג כסף מאנשים אחרים הרבה יותר בקלות, בהשוואה לעבר. בעשור האחרון יכולת להקים 10 או 15 חברות ביטוח טיפשיות, וגם להתעשר מזה אם אתה מספיק פיקח – ולא משנה בכלל אם העסק שגשג או נכשל. בשנת 1965, למרבה המזל, לא יכולנו להשיג כסף לחלק מהדברים הטיפשיים שרצינו לעשות".
"זה עולם שונה באופן רדיקלי מהעולם שאנחנו צמחנו בו", מסכים מאנגר, ובאפט מוסיף כי "העולם ממוקד באופן לא ייאמן בטווח־הקצר. הייתי שמח להיוולד היום ולנסות להפוך מעט כסף להרבה מאוד כסף. גם צ'רלי היה שמח. הוא כבר היה מוצא מה לעשות. אני חותם על זה. זה לא יהיה בדיוק כמו בעבר, ועדיין זו תהיה קופה מרשימה מאוד".
מאנגר: "אני לא נלהב מהרעיון להפסיד את הקופה הגדולה שלי תמורת קופה קטנה. אני אוהב את הקופה שלי בדיוק כמו שהיא".
באפט: "בזה אנחנו מסכימים".
מאנגר: "בהחלט. אין מי שאוהב קופות גדולות יותר מאיתנו".
להכין את הקרקע
בין היתר דיבר באפט גם על עניין חשוב מאוד בעל נטייה גדולה לסיבוכים: הצוואה. בייחוד במשפחות עם הרבה מאוד כסף. "אני לא חותם על צוואה לפני ששלושת ילדיי קראו אותה, הבינו אותה והציעו הצעות לתיקון", הוא מצהיר.
"עכשיו, הילדים שלי כבר בשנות ה־60 לחייהם. אם הייתי נוהג בדיוק באותו האופן כשהם היו בשנות ה־20 לחייהם, זאת לא הייתה הצלחה גדולה. זה תלוי משפחה. זה תלוי במערכת היחסים בין האחים ובדברים נוספים. זאת התמודדות עם בני אדם. והדבר שאדם רוצה יותר מכל זה שהילדים שלו יסתדרו אחד עם השני".
לדעתו, הבעיה הגדולה ביותר נוצרת כשהצאצאים לא יודעים למה לצפות. "אני מכיר כמה מקרים של צוואות בסכומי עתק, שהילדים לא ידעו מה כתוב בהן. תוך 15 דקות כל אחד מהם שכר עורך דין, והם לא מסתדרים מאז. לדעתי, אם במעמד הקראת הצוואה אנשים בוגרים שומעים לראשונה איך הוריהם ראו את הדברים, פירוש הדבר שההורים עשו טעות מרה. נתקלתי בהרבה מאוד מצבים. יש אנשים שלא משתפים את הילדים, ויש כאלה שמכופפים את הילדים שלהם באמצעות הצוואה. הם עושים מיליון טעויות, ואלה טעויות שאי אפשר לתקן".
מה הוא ממליץ כן לעשות? "חשוב מאוד להתמודד עם זה כמו שצריך. אם אתה רוצה שלילדים שלך יהיו ערכים מסוימים, חשוב לחיות לפיהם ולהנחיל אותם מהרגע הראשון. שידעו מי אתה באמת. אני לא מאמין שצוואה כתובה היטב יכולה להחליף את ההתנהגות שלך ואת האופן בו אתה מחנך את ילדיך. הצוואה היא רק נדבך של זה. כדי להבין איזה חיים אתה רוצה לחיות, כל שעליך לעשות זה לכתוב את ההספד שלך – ואז לעשות לו הנדוס לאחור".
ולא רק את הילדים צריך להכין. בבוא העת תיאלץ כל צמרת הבכירים בברקשייר האת'ווי לתפוס עמדות חדשות. כבר ידוע כי גרג אייבל ואג'יט ג'יין יהיו אלה שייקחו לידיהם את המושכות, אבל מי יחליף אותם בתפקידיהם הנוכחיים? "זו שאלה לא פשוטה", עונה באפט.
"כולם מדברים על הדרג המנהלי ודברים כאלה, אבל זה סתם קשקושים […] מה שצריך זה הרבה מנהלים תפעוליים טובים, ומישהו אחד בפסגה שמנהל את ההון ודואג לאיוש המנהל התפעולי הנכון". מאנגר מוסיף: "יש לנו הרבה אנשים טובים שגדלו בחברות־הבנות של ברקשייר. זה לא מקרה שאנחנו מצליחים הרבה יותר מקונגלומרטים אחרים. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו שומרים על המנהלים שלנו ולא מחליפים אותם לעתים קרובות, כמו שנהוג במקומות אחרים".
