שנתיים של מלחמה חשפה לא מעט בעיות, חוסרים ומצוקות במערכת הבריאות הישראלית. אך לצד אלה, היא גם חשפה – שוב – את יכולתה המרשימה של מערכת הבריאות הציבורית להמציא את עצמה מחדש, להתאים עצמה למציאות חדשה ובלתי מוכרת, ולעבוד בתנאים בלתי נתפסים בכל מקום אחר בעולם. אבל מעל לכל היא חשפה עד כמה התברכה ישראל בצוותים רפואיים מסורים, מקצועיים ובעלי תושייה, שעובדים מסביב לשעון כדי להמשיך ולהציל חיים. גם כשברקע האזעקות מתריעות על מתקפת טילים, גם כשהטילים פוגעים במרכזים רפואיים – וגם כשהם עצמם, הרופאים, נפגעים מהלחימה או מהמתקפה על העורף. בזכות מסירותם ואומץ ליבם של הצוותים הרפואיים הללו, אלפי ישראלים עוד מתהלכים בינינו.
מטבע הדברים, גיליון הרופאים הטובים עוסק גם השנה, לצד הרשימה המסורתית של הרופאים המצטיינים בתחומם, בהשלכות המלחמה הארוכה על תפקוד המערכת, בסיפוריהם של רופאים שנפצעו וחזרו להציל חיים, ובפיתוחים החדשים – בעיקר במחלקות השיקום – שלא רק הצילו את חייהם של אלפים, אלא גם משפרים בצורה משמעותית את איכות חייהם.
מפגשים במרכזים הרפואיים
לצד העיסוק הנרחב בנושאי המלחמה, ליבו של הגיליון הוא, כבכל שנה, רשימת הרופאים. השנה נכנס הפרויקט לעשור השני וכולל כ־1,300 רופאים ב־35 תחומים רפואיים המחולקים לכ־150 תתי התמחויות. כ־150 רופאים חדשים נוספו לרשימה, ונגרעו ממנה כ־250 – חלקם נשרו לאחר שלא נבחרו השנה, אחרים פרשו לגמלאות, עברו לעבוד בחו"ל או עזבו את המקצוע, ובמקרים בודדים, לצערנו, נפטרו מן העולם.
במהלך השנה קיים צוות של פורבס מפגשים ושיחות רבות עם בכירים במוסדות הבריאות בישראל, סייר בחלק גדול מהמרכזים הרפואיים בארץ, נפגש עם מנהלים ובכירים במוסדות – מצפון הארץ ועד דרומה. במקרים מועטים, כשהמצב הבטחוני לא אפשר, התקיימו פגישות אונליין.
הקשבנו קשב רב לתובנות של ראשי המרכזים הרפואיים על הרשימה, ויישמנו לא מעט מהן בגיליון שלפניכם. חלקן גלויות לעין – כמו למשל ריכוז רפואת הילדים בחלק נפרד של הגיליון (החל מעמוד 128) – אחרות קשורות לרפואת הפריפריה וליכולת של הסקר לאתר רופאים טובים בבתי חולים בצפון הארץ או בדרומה. ואכן, השנה יש גידול משמעותי במספר הרופאים מהפריפריה ברשימה.
מיהו רופא טוב?
כתמיד, בבואנו לגבש את רשימת הרופאים אנו נתקלים במגוון שאלות מקצועיות, הראשונה שבהן היא מה זה בכלל רופא טוב? האם רופא שמקצועית הוא מצוין, אבל אינו קשוב בהכרח למטופל ולמשפחתו, מתייחס אליו כעוד חולה בפס ייצור אינסופי בחוסר הבנה וסבלנות – האם אדם כזה יכול להיחשב רופא טוב? והאם שיקול כזה, כמו גם סוגיות אתיות או אחרות, בכלל רלוונטיות לחולה שזקוק כרגע לטיפול הכי מקצועי שניתן להשיג?
ואיך יודעים מיהו רופא טוב? משרד הבריאות בארץ, כמו ברוב העולם, נמנע מלפרסם מדדים איכותניים על רופאים, כמו כמה מניתוחיו היו מוצלחים, כמה מחוליו התאוששו באופן מלא וכו'. הסטטיסטיקה הזאת לא קיימת ויש לכך אולי סיבות טובות, החל מבעייתיות בהשוואת "אחוזי ההצלחה" בין דיסציפלינות והליכים שונים ועד החשש שאם סטטיסטיקה כזו תחשף לציבור, רופאים שירצו לשמור על מעמדם יימנעו מלקחת על עצמם מקרים מורכבים ומסובכים יותר, מחשש לפגיעה בדירוגם. אלה סיבות טובות, אבל כתוצאה מהן אין מדדים אובייקטיביים הגלויים לעין הציבור לבחינת איכות הרופא.
ניתן כמובן לעשות סקר בקרב המטופלים עצמם. אלה יכולים להיות מקור מצוין לחוות דעת על נגישותו, פתיחותו וסבלנותו של הרופא – ומדובר כמובן במדדים חשובים מאוד – אבל על פי רוב אין להם יכולת לבחון את הטיפול מבחינה מקצועית, ובוודאי לא להשוותו לרופאים אחרים.
היחידים שלהם יש את הידע המקצועי הנחוץ על מנת לזהות את הרופאים הטובים ביותר – לדעתנו – הם הרופאים עצמם. לכן, רשימת הרופאים הטובים בישראל היא לא המלצה של מערכת פורבס וגם לא מבוססת על המלצת מטופלים – היא תוצר של סקירת עמיתים (Peer Review) מקיפה, אשר מדי שנה מתעבה בהמלצותיהם של מאות ואלפי רופאים חדשים.
כך בדקנו
השנה גם שיפרנו את מנגנון סקירת העמיתים והקמנו אתר ייעודי, שמאפשר לרופאים, לאחר שאימתו את זהותם, להשתתף בסקר. בבסיס הסקר מתבקשים הרופאים המומחים להמליץ על רופאים מצוינים אחרים בכל אחת מתתי־ההתמחויות שמרכיבות את תחום התמחותם. במילים אחרות – ביקשנו מהם להמליץ על הרופאים שהם היו מפנים אליהם את קרוביהם, אם הללו היו נזקקים לטיפול או לבדיקה. גם היקף השאלות בסקר גדל וכלל המלצות על מומחים מצטיינים בבתי חולים בפריפריה, רופאים צעירים מבטיחים ורופאים ותיקים ומעוררי השראה.
מובן ששיטת הבדיקה שלנו אינה נטולת בעיות. אנו מודעים לכך שרופאים הם בני אדם, ויש להם הטיות שונות – חברים, יריבים מקצועיים, אינטרסים לטובת מקום העבודה שלהם ועוד.
על מנת לצמצם את השפעתן של הטיות אלה, הפעלנו שורה של כלים שונים: בראש ובראשונה, צמצמנו את ההטיות באמצעות הגדלה מתמדת של מספר הרופאים מהם אנו מבקשים המלצות, והגבלנו את סוג ההמלצות. כך, רופא יכול להמליץ על כמות מוגבלת של עמיתים מאותו מוסד רפואי שבו הוא עובד; המלצות שהעניק רופא מסוים על מי שאינם עובדים איתו באותו מוסד קיבלו משקל גבוה יותר מהמלצות שאותו רופא העניק לרופאים מהמוסד שלו; תתי־התמחויות שבהן מספר הרופאים מועט קיבלו משקל שונה מתחומים שבהם קל יותר לקבל המלצות בשל ריבוי רופאים ועוד. בנוסף, בתחומים מסוימים פתחנו באופן יזום "שרשורים" חדשים של המלצות של רופאים חדשים ממוסדות רפואיים קטנים ופריפריאלים.
בנוסף, מערכת הדאטה החדשה שפועלת מאחורי סקירת העמיתים, מאפשרת לנו לזהות קליקות של רופאים וקמפיינים של קליקות כאלה המנסים לקדם רופא מסוים או קבוצת רופאים. המערכת מתריעה על נסיונות חריגים כאלה, ובמקרים מסוימים אף הסרנו מהרשימה רופאים שניהלו קמפיין אגרסיבי בהשתתפות רופאים מתחומים לא רלוונטיים.
כל המכשירים האלה, ונוספים, נועדו לצמצם משמעותית את ההטיות שעשויות להשפיע על הממליצים שלנו, אך בהחלט ייתכן שישנם רופאים מצוינים שנעדרים מהרשימה. אנו מאמינים שמבין השיטות האפשריות לגיבוש רשימה אמינה, השיטה שלנו היא הטובה והנקייה ביותר.
לאחר גיבוש הרשימה מדי שנה אנו פונים לכל המרכזים הרפואיים להם יש רופאים ברשימה, ומבצעים איתם בדיקת עובדות (Fact Checking) – מוודאים שלא טעינו בשמות הרופאים, בתארים שלהם, בהגדרת ההתמחות המדויקת ובתיאור תפקידם.
דיוק תחומי ההתמחות
הרופאים שמופיעים ברשימה עובדים בקרוב ל־50 מוסדות רפואיים, ציבוריים ופרטיים. לצידם גם עשרות רופאים מהמגזר הפרטי שמנהלים פרקטיקה עצמאית. רבים מהרופאים ברשימה עובדים הן במערכת הציבורית והן באופן פרטי, כחלק מצוותים של מוסדות פרטיים או בקליניקות פרטיות. המידע על כל רופא ברשימה ניתן בראש ובראשונה לגבי עבודתו במערכת הציבורית. לגבי רופאים ברשימה שאינם עובדים במערכת הציבורית, יצויין כי עובדים באופן רק פרטי.
נושא נוסף שבא לידי ביטוי בגיליון הנוכחי הוא דיוק תחומי ההתמחות ותת־התחומים וגישור בין המונחים הרפואיים המקצועיים לידע שנמצא בידי הציבור הרחב. השיקול שהנחה אותנו בעריכת הרשימה היה נוחות השימוש עבור הקוראים. לכן, השתדלנו לייצר בכל תחום התמחות חלוקה פנימית ברורה ככל הניתן. השתדלנו לצמצם תחומים שמספר הרופאים בהם לא גבוה תחת כותרות כלליות יותר (שלא בהכרח חופפות את השמות המקצועיים הנהוגים בישראל לכל תת־התמחות).
הרשימה מסודרת על פי סדר הא־ב: ראשית לפי כותרות התחומים, לאחר מכן לפי תתי־ההתמחויות שמוצגות תחת כל תחום, ולאחריהן לפי שמות המשפחה של הרופאים.
כל רופא ורופאה מופיעים ברשימה פעם אחת בלבד, על אף שחלק מהם ניתנים לסיווג תחת יותר מתחום אחד. כאשר נאלצנו להכריע תחת איזה מהתחומים יופיע שמו של הרופא, השתדלנו שבחירתנו תשקף את העיסוק המרכזי שלו.
כמו כן, הוספנו הפניות המקשרות בין התחומים: לצד כל תת־התמחות שיש לה מקבילות רלוונטיות בתחומים רפואיים אחרים (למשל: אונקולוגיה אורולוגית ואורולוגיה אונקולוגית), ציינו עבור הקוראים את התחומים שאנו ממליצים לעיין גם בהם.
בנוסף, בסוף כל תחום ראשי (למשל אונקולוגיה) ציינו באילו תחומים ראשיים נוספים ישנה פעילות רפואית משיקה (למשל, בנוסף לאונקולוגים, קורא שמתעניין בתחום הסרטן עשוי להתעניין גם ברשימת הכירורגים או הרדיולוגים).
הקדשנו משאבים רבים לבירור הפרטים העדכניים של כל רופא ברשימה – מי הפך לפרופסור, מי פרש לגמלאות, מי קודם בתפקידו וכיו"ב, כדי שהרשימה תהיה מדויקת, בתקווה שאכן לא נפלו טעויות במהלך הפקת הרשימה שלפניכם.
הרשימה אינה מהווה המלצה
כמדי שנה, הרשימה מבוססת על מחקר מקיף ומעמיק, פרי עבודה שנמשכת שנים. לאורך השנים גדלה הרשימה והתרחבה לתחומים חדשים, מספר הרופאים המשתתפים באיסוף החומרים וההמלצות גדל, ואנו ממשיכים להגדיל את מאגר הנסקרים.
כאמור, הרשימה היא תוצר של עבודה מאומצת שלנו, כפי שמתואר לעיל. אולם היא אינה מהווה המלצה או בקרת איכות, ונוכחות של רופא ברשימה לא מבטיחה כי הביקור אצל אותו רופא יהא בעל חוויה זהה לכל המבקרים. באותה מידה, היעדרותו של רופא מהרשימה אינה אומרת כי הוא אינו בעל מקצוע מיומן וטוב, אלא רק כי הוא לא נכנס במתודולוגיה שלנו. הרשימה משקפת צילום מצב בזמן נתון, בו עשינו ניסיון לבטל הטיות שונות ולקבל תמונת מצב נאמנה.
ממה אנחנו מרוויחים?
מגזין פורבס ישראל הוא גוף עסקי, אך ככל דירוגי פורבס ורשימותיו, הכניסה לרשימת הרופאים אינה מותנת בשום סוג של תשלום. בניגוד לגופים אחרים, אין לנו כל קשר עסקי משום סוג עם הרופאים המופיעים ברשימה, הם לא משלמים על נוכחותם בה, ואנו גם לא מוכרים הבלטה של שמות רופאים מסוימים או גובים תשלום עבור תמונות של הרופאים המופיעים ברשימה. זו נקודה שחשוב לנו מאוד להדגיש, ולכן מצהירים אותה בצורה הברורה ביותר, בלי סייגים או ניסוחים משפטיים עמומים.
כמו כל מגזין או עיתון, אנו מוכרים עמודי תוכן שיווקי בתשלום, במנותק מהרשימה. עמודים אלה מסומנים במסגרת ובכתובת ForbesPro (מותג התוכן השיווקי של פורבס ישראל) בראש העמוד, ובכיתוב "המחלקה המסחרית" בתחתית עמודי התוכן השיווקי. אנו מקפידים שעמודי התוכן השיווקי לא יכללו תוכן שעשוי להשתמע ממנו או להיראות חלק מהרשימה שלנו. בנוסף, אנו כמובן מוכרים עמודי פרסום רגילים.
וכמובן, אנו מתפרנסים גם ממכירת גיליונות של המגזין לציבור, שמדי שנה מביע אמון במוצר שלנו ורוכש את הגיליון בכמויות גדולות. ללא הרכישות האלה והאמון שהן משקפות, לא היינו יכולים לגבש רשימה בלתי תלויה שכזו. ניתן לרכוש את הגיליון באמצעות אתר פורבס ישראל, שם תוכלו לרכוש את המגזין המודפס שיגיע בדואר, או לחילופין, גירסה דיגיטלית של המגזין שיישלח לכתובת המייל שתזינו.
