יזמים צעירים שרוצים לפגוש את גילי רענן ולקבל השקעת סיד מ-Cyberstarts קרן השקעות ההון סיכון המצליחה שהוא עומד בראשה – צריכים לעשות את הדרך לביתו שבמכמורת. שם, רחוק מהמרכז של סצנת ההייטק וגורדי השחקים של תל אביב, מתקבלות ההחלטות החשובות שמניעות את אחת מקרנות ההון סיכון המצליחות בעולם בתחום הסייבר.
מי שעוקב ומכיר את פועלו בעשורים האחרונים לא אמור להיות מופתע. רענן, כפי שלמד העולם להכיר, אינו משקיע רגיל. כמו בבחירת שותפיו העסקיים או יזמים בהם הקרן משקיעה, כך גם בפרטים הקטנים של החיים, הוא הולך נגד הזרם, מתחמק באלגנטיות מדעות קונפורמיסטיות, סטריאוטיפים או דפוסי חשיבה מקובעים.
את המשרד הראשי של החברה שהקים אחרי שעזב שותפות מצליחה בענקית ההשקעות סקויה קפיטל, מיקם ב׳קונטיינר׳ הניצב עד היום במרכז חצר ביתו – מכולה אותה הסב למשרד וחדר ישיבות. לא תמצאו שם ספות מעצבים, שולחנות עץ עתיקים או יצירות אומנות יקרות – רק ספה פשוטה למראה וכמה כורסאות רגילות, ניצבים בין לוח מחיק לבן וילונות הצללה, המאפשרים מדי פעם הצצה לנוף. דווקא שם, מוקף בגינה מוריקה ועצי מנגו שהוא מגדל, הקים מי שנחשב כיום לאחד ממנהלי ההון סיכון המובילים בעולם אימפריית השקעות סייבר גלובלית.
״כשעזבתי את סקויה חשתי שמודל השקעות ההון סיכון שבור לחלוטין. בזבזנו המון זמן בבדיקת רעיונות שלא היו קיימים. אז החלטתי שאני לא שואל יותר אנשים מה הם עושים, לא רוצה לשמוע על הרעיון, הטכנולוגיה או על המוצר שלהם – אני מקבל החלטה אם להשקיע בבן אדם רק לפי הפרסונה, רק לפי האדם שמולי״
״חלק מההחלטה לבנות את הקונטיינר היתה כי רציתי להכיר אנשים באמת, להכיר אותם לעומק״, מסביר רענן את הרציונל מאחורי הבחירה המשונה, ״המשרדים שלנו בסקויה היו מרהיבים, יושבים על הים, הכול שם היה מתוקתק״, הוא מספר, ״זכרתי, שבתור בחור צעיר, זה היה מאוד מרתיע. אז החלטתי לבנות משהו שיהיה בדיוק הפוך מזה. הכי רגוע, לא מבהיל, לא מרתיע, משהו שהוא חם מזמין ופתוח לטבע מסביב. לייצר אווירה שאתה יכול לשבת ולהיות אתה״.
״היום סייברסטארטס היא אחת הקרנות הכי טובות שהיו בהיסטוריה. אני לא יודע אם מספר שתיים או מספר ארבע, אבל בטח אחת הקרנות הכי מוצלחות שהיו בעולם – וכל זה קורה בישראל, מקונטיינר במכמורת״, הוא משתף בחיוך, ״כשבפורבס כתבו על המקום ׳ The beach town of Mikhmoret׳ – זה שעשע אותי. לא חושב שזקני מכמורת תיארו לאן יגיע המותג שלהם״.
שתי החלטות פרועות
הסיפור של Cyberstarts מתחיל למעשה בסוף 2017, כשרענן יצא לדרך עצמאית עם קרן קטנה. הוא בוחר להקים קרן השקעות משלו אחרי כמעט עשור בתפקיד שותף בסקויה קפיטל – אחת ממשקיעות ההון סיכון הוותיקות והגדולות בעולם. באותה נקודה קיבל שתי החלטות מאוד לא טריוויאליות – או כפי שהוא מתאר אותן: ״קפריזיות וטיפשיות״. שתיהן מתבררות בראייה לאחור כגורליות.
ההחלטה הראשונה היתה להתמקד אך ורק בסייבר סיקיוריטי, תחום שבאותה תקופה, לדבריו, ״היה סוג של בק-אופיס״. ״משקיעים לא רצו אז בכלל להשקיע בסייבר״, רענן מספר. ״אני עוד זוכר את הפרצופים המופתעים שקיבלתי כשסיפרתי למשקיעים פוטנציאליים שאני מתמקד רק בהשקעות סייבר, ורק בישראל״.
״בתחילת הדרך מודל ההשקעות נראה להרבה אנשים ממש מטומטם. בן אדם שרושם צ'קים של כמה מיליוני דולרים לאנשים צעירים בלי לשאול אותם מה הם עושים, בלי לדעת מה המוצר, לא נשמע כמו רעיון טוב לקרן השקעות. זה נשמע כאילו האיש ירד סופית מהפסים - וככה יצאתי לדרך״
ההחלטה השנייה שקיבל הייתה לטענתו חריגה עוד יותר: ״כשעזבתי את סקויה היתה לי תחושה חזקה ממש שמודל השקעות ההון סיכון שבור לחלוטין. בזבזנו המון זמן בבדיקת רעיונות שלא היו קיימים. אז החלטתי שאני לא שואל יותר אנשים מה הם עושים, לא רוצה לשמוע על הרעיון, הטכנולוגיה או על המוצר שלהם – אני פשוט מקבל החלטה אם להשקיע בבן אדם רק לפי הפרסונה, רק לפי האדם שמולי.
״המודל הזה נראה להרבה אנשים בזמנו ממש מטומטם״, הוא אומר, ״בן אדם מבוגר שרושם צ'קים של כמה מיליוני דולרים לאנשים צעירים בלי לשאול אותם מה הם עושים, בלי לדעת מה המוצר. לא נשמע כמו רעיון טוב לקרן השקעות, זה נשמע כאילו האיש ירד סופית מהפסים. ככה יצאתי לדרך״.
אירוע קוסמי
ספק אם רענן עצמו דמיין לאן ועד כמה רחוק תוביל אותו הדרך אליה יצא לבדו. שמונה שנים בלבד אחרי, Cyberstarts כבר מנהלת נכסים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, ונחשבת בשנים האחרונות לאחת מקרנות ההון סיכון המשפיעות והמוערכות בעולם בתחום הסייבר.
עד כה רשמה הקרן תשעה אקזיטים, והצמיחה חמישה יוניקורנים, מתוכם שני דקה-קורנים – כולל כמובן השקעת הסיד ממנה נבט סטארטאפ קטן בשם WIZ. השקעה שהפכה תוך זמן קצר לעסקת מזומן ענקית של 32 מיליארד דולר, לאקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי, לרכישה הגדולה ביותר שביצעה גוגל מאז ומעולם, לאחת מעסקות ה-M&A הגדולות בתולדות ההייטק העולמי ולגדולה ביותר שנרשמה אי פעם עבור סטארטאפ שמומן בהון סיכון.
זו לא רק ההשקעה המוצלחת בתולדות ההייטק הישראלי, זו היתה גם אחת ההשקעות הראשונות שביצע רענן במסגרת הקרן הראשונה שגייס, ממש בתחילת הדרך. מתוך קרן ראשונה של 50 מיליון דולר בלבד, השקיע, בנוסף להשקעת הסיד ב-WIZ, בעוד שמונה סטארטאפים קטנים – בהם Axis Security, Fireblocks, Bionic ו-Island – כולם גדלו והתפתחו לחברות מצליחות בשווי מאות מיליוני ואף מיליארדי דולרים. עד 2021 השווי המצרפי של חברות הפורטפוליו כבר חצה את רף ה-25 מיליארד דולר, מה שהקפיץ את שווי הקרן לשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר, תוך שלוש שנים בלבד.
״זה היה אירוע קוסמי. לפגוע בשש או שבע חברות מתוך תשע, זה אירוע שלא היה כדוגמתו״, מספר רענן. מאז המשיכה Cyberstarts לצבור הצלחות. שווי חברות הפורטפוליו של הקרן טיפס בחדות ועומד כיום על כ-65 מיליארד דולר, נתון אשר לדברי רענן מייצג יותר ממחצית משווי השוק של כלל חברות הסייבר הפרטיות בעולם.
במקביל, ההשקעה ההיסטורית ב-WIZ לצד השקעות מוצלחות נוספות שעשה ביותר מ-50 סטארטאפים, בהן Armis, Cyera, Upwind ו- Noname, זיכו אותו בכניסה לרשימה היוקרתית של מנהלי ההון סיכון הטובים בעולם של פורבס – ׳The Midas List׳. השנה דורג במקום הרביעי בעולם וזו השנה השנייה שבה משקיע ההון סיכון הישראלי מככב ברשימה העולמית של משקיעי-העל, כשהפעם הקדים משקיעים מיתולוגיים כמו פיטר ת׳יל או מייקל מוריץ ודאג ליאונה , שותפיו הקודמים בסקויה.
השקיעה של Sunrise?
קשה להתווכח עם הטרק רקורד שמציג השף-מאסטר גילי רענן וביכולת המוכחת שלו לזהות מרכיבים ולרקוח מהם מעדני גורמה עתירי הון. אבל גם במטבח שלו, יטענו רבים בתעשייה, אי אפשר להכין חביתה מבלי לשבור כמה ביצים, או לכל הפחות לנוע על הגבול האפרפר שבין המותר והאסור בענף.
ב-2024 פרסם פורבס תחקיר מקיף שחשף כיצד במסגרת תוכנית יועצים בשם Sunrise תמרצה Cyberstarts מנהלי אבטחת מידע (CISOs) שהשתתפו בה בתור יועצים לחברות הפורטפוליו של הקרן, והעניקה תמלוגים, באופן שיצר ניגוד עניינים מובהק. על פי התחקיר, במסגרת התוכנית, מנהלי אבטחת מידע בתאגידי ענק אמריקאים (בהם פרדי מק, קראפט היינץ, קולגייט-פלמוליב ופידליטי), ייעצו לסטארטאפים בהם השקיעה Cyberstarts, ובתמורה זכו לנתח של 4% מרווחי הקרן, עם תשלומים שיכלו להגיע עד 250 אלף דולר.
משקיעים, יזמים ומנהלי אבטחה שצוטטו בתחקיר טענו אז כי Sunrise היתה בניגוד עניינים מובנה, שכן אותם המנהלים שהשתתפו בתוכנית היו אותם מנהלים שבדרך כלל גם פיקחו על תקציבי תוכנה ואבטחה עצומים. אותם מנהלים החזיקו בפוזיציה בכירה בארגונים גדולים שהיו בעלי הכוח והיכולת להעניק בדיוק את סוג החוזים הגדולים שיכלו להרים סטארטאפים בתחילת דרכם ולסלול להם את הדרך להצלחה.
בעקבות הפרסומים ביטלה הקרן את רכיב התגמולים בתוכנית. רענן, יש להודות, מתייחס להאשמות בפנים ישרות, בלי להתחמק – ואף מתאר את Sunrise כאחד הדברים שהוא הכי גאה בהם. ״הבנו באיזושהי נקודה שיש בעיה בתפיסה ועשינו שינוי. היום אין תגמולים״, מדגיש רענן. ״היום משתתפים בה למעלה מ-70 CISO-ים. התוכנית פועלת ומשרתת את היזמים ואת החברות שלנו בצורה יוצאת דופן״, הוא טוען, ״בסוף אין דרך לייצר פתרונות טכנולוגיים במעבדה, בצורה אקדמית. אתה חייב לפתור בעיות אמיתיות לאנשים אמיתיים והתוכנית הזאת עושה בדיוק את זה, היא נוגעת בדיוק בנקודת המפגש החשובה של יזמים וצרכני טכנולוגיה עם לקוחות ומשתמשים. ממוקדת בדיוק ב׳מקומות הכואבים׳, מה כואב ומה צריך לפתור״.
להתמודד עם השדים
כך או כך, התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן ומעטים יערערו על הכישרון של רענן לזהות כישרון, על החושים המחודדים לקלוט פוטנציאל באנשים ובאינטליגנציה הרגשית המפותחת.
את ׳שיטת גילי רענן׳ שיכלל עם השנים, ומחיפוש אחר רעיונות מבריקים החל לאתר אנשים – ״לא בהכרח הכי מבריקים או הכי חכמים בחדר״, הוא מדגיש. בעיקר כאלה בהם זיהה פוטנציאל עטוף בתוך תסביך אישי מורכב. ״אני מחפש אנשים שעברו סוג של טראומה, סוג של משבר אישי מאוד גדול. אני לא רוצה אנשים שהם קו ישר – לא כי אני מחפש את הכאב, אלא כי אני צריך להגן על עצמי מהסיכון.
״בסוף, אם היית הילד הכי מוצלח במשפחה ומלך הכיתה, וקצין מוכשר ב-8200, ומנהל מוצר הכי טוב בפאלו אלטו נטוורקס או בגוגל ואחרי כל זה הקמת חברה – ואז כשאתה מנהל חברה תתקל בפעם הראשונה בחיים שלך במשבר גדול – אני לא יודע איך תגיב אליו״, טוען רענן. ״האם תישבר? תהיה בהלם? מה ייצא ממך? זה סיכון שאני חייב להגן על עצמי ממנו.
״הדרך שמצאתי להגן על עצמי מסיכון כזה היא לחפש אנשים שעברו משבר אישי מאוד משמעותי״, הוא ממשיך, ״שחוו מקרוב גירושים מכוערים, שחיו בארון והתביישו במי שהם, עברו בידוד חברתי גדול, גדלו בלי אבא בבית כי הוא עזב כשהיו בגיל צעיר. ועדיין, למרות הקושי הגדול, הם מצאו דרך להתגבר ולהצטיין. אנשים שלמרות השריטה העמוקה בנפש הצליחו למצוא את הכוחות הנפשיים להתגבר ולהוכיח מצוינות – את האנשים האלה אני מחפש״.
זה מה שראית באסף רפפורט?
"זה מה שראיתי בכל מי שהשקעתי בו. עמירם שחר ויבגני דיברוב גדלו בלי אבא (שחר, מייסד ומנכ"ל UpWind, דיברוב, מייסד-שותף ומנכ״ל Armis – א.ז), מרב בהט (מייסדת ומנכ״לית Dazz שנמכרה ל-Wiz – א.ז) גדלה בבית דתי ולא נתנו לה ללמוד מתמטיקה או ללכת לצבא. כל אחד מהאנשים שבחרתי, או שבחרו בי, הם אנשים שעברו משהו בחיים, שיש בהם שריטה".
גילי רענן של היום כמשקיע, היה בוחר בגילי רענן היזם הצעיר?
״לא יודע. מאוד קשה לי לעשות את הרטרו-פרספקטיבה הזו. גדלתי בכפר סבא של שנות ה-80׳ – וכן, הרגשתי שם מבודד לגמרי מהעולם. את רוב הזמן ביליתי בספרייה העירונית, מה שלא הפך אותי לילד הכי מקובל בשכבה. הרגשתי מאוד לא שייך. הפעם ראשונה שהרגשתי שייך היתה רק בצבא, כשהגעתי למסלול של חמ״ן תלפיות״.
שם, הוא מספר, בגיל צעיר במיוחד, בן 24 בלבד, קיבל אחריות על פרויקט טכנולוגי עצום, שהיה אז אחד הגדולים במדינה – פרויקט בהיקף של מאות מיליוני דולרים וניהול של מאות אנשים, בלי שום ידע ניהולי קודם. ״לכנס את זה תוך שנתיים, ואחרי זה לקבל פרס ביטחון ישראל, ויותר חשוב מזה – לדעת שהפרויקט הזה עובד ומציל חיים, זו חוויה שאחריה אתה אומר, אוקיי, אני מסוגל להכל״, הוא נזכר.
שנים מאוחר יותר, בתקופה שבה הקים את Cyberstarts, נפלה על רענן ומשפחתו טרגדיה אישית עצומה – בתו עדי, בת ה-19, נהרגה באסון השיטפון בנחל צפית. ״סגרתי רשמית את המסמכים, יצאתי לחופשה של שבוע בחו״ל ובשבוע הזה עדי נהרגה. חזרנו לעולם חדש, עולם של כאב״, הוא משתף. ״ברור שהמוות של עדי העצים והעמיק את הצורך שלי להסתכל פנימה ולהעריך עוד יותר את המסע הפנימי שבנאדם עובר כדי להתמודד עם השדים של עצמו – את היכולת לצאת מזה ולהפוך את האנרגיה הזו לאנרגיה שדוחפת אותך קדימה במקום למטה״.
את ההחלטה לחפש דווקא אנשים שעברו טראומה וחוו משבר אישי משמעותי, קיבל לפני האובדן הגדול של בתו עדי: ״זה לא היה טריגר לזה, אבל זה בטוח שינה אותי והעצים את היכולת שלי להסתכל פנימה. זה אירוע שמכריח אותך לחפור בנפש של עצמך, גם במקומות שהם מאוד מאוד כואבים״.
התחזית: גלי אבטלה המוניים
כיום, כשמאחוריו שירות צבאי ארוך כקצין ב-8200, שני סטארטאפים שהקים ומכר באקזיטים מוצלחים, שותפות עם אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות והגדולות בעולם והקמה של אחת מקרנות ההשקעה בסייבר המובילות בעולם – רענן רואה את עבודתו כשליחות ואת פעילותו כמפעל חיים. ביום העצמאות האחרון נבחר להדליק משואה בטקס הממלכתי שנערך בהר הרצל. את בחירתו נימקה הוועדה הציבורית כבחירה ב״אחת הדמויות הבולטות בדור היזמים החדש, הפועל לאורך שנים לקידום החדשנות הישראלית ולהצבתה בחזית העולמית״.
״עד היום הייתי שותף להקמה, או כיזם או כמשקיע ראשון, בלמעלה מ-50 סטארט-אפים. רובם הגדול, בתחום הסייבר סקיורטי. זה המון״, הוא מדגיש, ״אני לא חושב שיש היום על הפלנטה משקיע סיד שעשה יותר השקעות ממני.
״אני מניח שבעשר השנים הקרובות אני אהיה שותף לעוד כ-50 סטארטאפים. כולם ישראליים. כולם בסייבר״, מתאר רענן, ״זה מפעל חיים. זה כבר הרבה מעבר ׳לעשות קרן מוצלחת׳, או ׳לעשות תשואות יוצאות דופן׳. זאת באמת פעילות שהיא מנוף לשינוי למדינת ישראל״.
אז אתה אופטימי במבט לעתיד? אתה לא חושש, שלאור כל האתגרים תאבד ישראל את מעמדה כמעצמת סייבר?
"אם זה יקרה זו תהיה תקלה עצומה ברמת המדינה. וזה יכול לקרות. אני לא חושב שמישהו עם עיניים פקוחות יכול להסתכל על מה שקורה פה, על התהליכים שקורים בתוך החברה הישראלית ובאזור, ולהגיד שהוא לא מודאג. בסוף כדי לשרוד באזור הזה אנחנו חייבים להיות מדינה דמוקרטית, מתקדמת, טכנולוגית, שמקדשת את המצוינות. זאת המשימה, זאת המטרה שמוטלת עלינו. ואני אופטימי שהדבר הזה יקרה.
"אני אופטימי על החברה בישראל ועל היכולת שלנו לעמוד באתגרים האלה. כמדינה וכחברה עברנו בשנים האחרונות שנים איומות, שילמנו מחיר אדיר אבל בסופו של דבר אני אופטימי ואני חושב שאנחנו נתגבר על האתגרים האלה ואין לי שום ספק שישראל תמשיך להיות מעצמה ומותג עולמי בתחום הסייבר".
לצד האתגרים כמדינה, ההייטק מתמודד עם לא מעט אתגרים פנימיים: גלי הפיטורים, השקל החזק ואולי האתגר הגדול מכולם – מהפכת ה-AI. איך אתה רואה את הדברים?
״אני חושב שמהפכת ה- AI הגדולה עוד לפנינו. ברגע שבינה מלאכותית תהיה מצוינת בשלל תחומים אחרים, מה שאנחנו רואים כיום יהפוך לצונאמי בלתי רגיל – ואנחנו מתקרבים לזה בקצב שאנחנו בכלל לא מצליחים לעכל. אלו לא דברים שהמוח האנושי בכלל מסוגל לתאר. אנחנו צופים בהכפלה טכנולוגית שמתרחשת במהלך חיינו – זה משהו שהאנושות כבר חוותה, אבל זה לקח כמעט 200 שנה, מהמהפכה התעשייתית של אמצע המאה ה-19 ועד היום – וקצב ההתקדמות הטכנולוגית שלנו כרגע הוא כזה שאנחנו נחווה הכפלה כזו כנראה בעשר השנים הקרובות.
״מהפכת ה- AI הגדולה עוד לפנינו. ברגע שבינה מלאכותית תהיה מצוינת בשלל תחומים אחרים, מה שאנחנו רואים כיום יהפוך לצונאמי בלתי רגיל - ואנחנו מתקרבים לזה בקצב שאנחנו בכלל לא מצליחים לעכל״
״אף בן אדם בהיסטוריה לא חווה דבר כזה – קפיצה משימוש בנול אריגה מכני לסמארטפון, במהלך חייו. מעבודה ככורה פחם לאיש תוכנה שכותב קודים ב- claude code. אנחנו האנשים החיים הראשונים אי פעם שיחוו במהלך חייהם אירוע כזה – וההכפלה שתבוא אחריה תהיה עוד יותר קצרה״.
אז מה צופן לנו העתיד?
"קשה מאוד לחזות. אני די משוכנע שנראה גלי אבטלה מאוד מאוד גדולים בשנים הקרובות. ניצנים של זה אנחנו רואים עכשיו, אבל אנחנו עדיין לפני המאסה הגדולה בעיקר כי ה-AI כיום הוא עדיין כלי תומך – אבל בקרוב הוא יחליף אנשים במגוון עצום של מקצועות ותחומים ובני האדם יצטרכו ללמוד להמציא את עצמם מחדש".
״אנחנו צופים בהכפלה טכנולוגית שמתרחשת במהלך חיינו – זה משהו שהאנושות כבר חוותה, אבל זה לקח כמעט 200 שנה, מהמהפכה התעשייתית ועד היום. עכשיו זה ייקח 10 שנים. אף אדם בהיסטוריה לא חווה דבר כזה – קפיצה משימוש בנול אריגה לסמארטפון במהלך חיים. אנחנו האנשים החיים הראשונים אי פעם שיחוו אירוע כזה"
ואיפה אנחנו פה בישראל נהיה ממוקמים במהפכה הזו? מובילים בחזית?
"אם נצליח לשמור על עצמנו דמוקרטיים ומתקדמים טכנולוגית ומעודדים מצוינות – התשובה היא כן עם סימן קריאה. אבל אם במקום ערכיים של קדמה ומצוינות, נהיה מדינה שמקדמת סט ערכים אחר, אז חד משמעית – לא".
לצד עשרות העסקאות שרשם במרוצת כמעט שני עשורים כמשקיע הון סיכון, יש השקעה אחת שחורגת לגמרי מהתבנית הרגילה של תיק ההשקעות שלו – מועדון הכדורסל הפועל תל-אביב. בפברואר 2025 חתם רענן על הסכם השקעה עם בעל השליטה במועדון עופר ינאי, בעל השליטה בחברה הציבורית ׳נופר-אנרגיה׳, במסגרתו רכש 10% מנתח המניות של המועדון עבור 10 מיליון שקלים.
הפועל ת״א זו השקעה לטווח ארוך או תחביב?
"אתה יכול לשים את זה תחת הכותרת של תחביב".
תחביב יקר.
"מאוד יקר".
אז איך התגלגלת לזה?
״חיפשתי דרך לתת משהו לקהילה חזרה ושיעשה טוב לאנשים. בשלוש השנים האחרונות היו המון סיבות לא להיות שמח במדינה וספורט עושה לאנשים טוב. במקביל הבן שלי, רועי, אוהד הפועל מושבע, השתחרר מהצבא וזכרתי שכשאני הייתי בגילו, אבא שלי לא מאוד עניין אותי. אז חשבתי על דרך לייצר משהו שייתן לנו הרבה סיבות לדבר סביבו. הכל התחבר פה, גם הרצון לעשות משהו שיגע בהרבה אנשים ויעשה טוב, גם משהו שיחבר אותי עם הבן – הכול הצטלב והתממשק לתוך הפרויקט הזה.
״בסוף הפועל זו קבוצה עם מנטליות של ׳Underdogs׳, שלא זכתה בכלום למעלה מחמישים שנה. יש את מכבי ויש אותנו – ולזה אני מאוד מתחבר. לאנדרדוגיות. בדיוק כמו בשוק הסייבר, אני מסתכל על הגוורדיה הישנה, על צ'ק פוינט, ואומר – באתי להפוך עליכם שולחן, לא באתי לשחק ולהיות נחמד״.
