בתוך פחות משבועיים מהשקת Muse, סוכן ה-AI האישי החדש שלה, מניית Meta זינקה והוסיפה לשווי החברה קרוב ל-200 מיליארד דולר. המשקיעים ראו בו את המוצר הצרכני שעשוי סוף סוף להצדיק את השקעות הענק של החברה בבינה מלאכותית: סוכן שיודע לשלוח מיילים, להזמין נסיעות, לבצע קניות, למלא טפסים ואפילו להתקשר לעסקים בשם המשתמש. אלא שמאחורי ההבטחה לאוטומציה כמעט מוחלטת מסתתר פרט משמעותי: בניסויים פנימיים שערכה Meta, חלק מהשיחות של Muse עדיין בוצעו על ידי קבלנים אנושיים לגמרי, במסגרת שירות שהחברה מכנה ״human concierge״.
השקה מהירה, ציפיות גדולות
Muse הושק ב-8 בספטמבר וטיפס במהירות לצמרת טבלאות ההורדות בארה״ב. בתוך כשבועיים נרשמו יותר מ-2.5 מיליון הורדות, וביום מסחר אחד זינקה מניית Meta ב-11%. העניין סביב הסוכן החדש אינו מפתיע: ל-Meta כ-3.6 מיליארד משתמשים יומיים בפייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג׳ר, וההערכות הן שהחברה בוחנת עבור Muse מודל מנוי שינוע בין 20 ל-100 דולר בחודש. גם שיעור קטן של משתמשים משלמים מתוך בסיס כזה עשוי לייצר הכנסות חוזרות של מיליארדי דולרים.
אלא שבעוד השוק כבר מתמחר את פוטנציאל ההכנסות, שאלה בסיסית אחת עדיין פתוחה: כמה יעלה ל-Meta לשרת כל אחד מאותם משתמשים? ההוצאות על כוח מחשוב, תשתיות ותחרות הן רק חלק מהמשוואה. במקרה של Muse מתווסף אליהן משתנה שקשה יותר לכמת בשלב הזה – כמה מהמשימות הסוכן באמת מסוגל להשלים באופן עצמאי, וכמה מהן עדיין דורשות אדם בצד השני.
השוק כבר התקדם מעבר להשקה
עד להשקת Muse, המשקיעים יכלו לראות היטב את היקף ההשקעה של Meta ב-AI, אבל היה קשה להצביע על מוצר צרכני נפרד שיצדיק את ההשקעה. בינה מלאכותית כבר שיפרה את מערכות הפרסום, ההמלצות והמעורבות של החברה, אך ההשפעה נבלעה בתוך הפעילות הקיימת. Muse שינה את התמונה: לראשונה היה ל-Meta מוצר עצמאי עם אימוץ מהיר ומודל מנויים אפשרי, שאפשר להצמיד אליו פוטנציאל הכנסות ברור.
גם עסקי הליבה של Meta מעניקים לה מרחב משמעותי לניסוי. ברבעון השני צמחו הכנסות החברה ב-28% והגיעו ל-60.8 מיליארד דולר, אף ששיעור הרווח התפעולי ירד ל-31%. באותו רבעון השקיעה Meta כ-31.1 מיליארד דולר בתשתיות ובציוד, והיא צופה שההשקעות האלה יגיעו ל-130-145 מיליארד דולר ב-2026 – בעיקר עבור שרתים, מרכזי נתונים, רשתות והרחבת תשתיות ה-AI שלה.
חשוב גם לא לייחס את כל הזינוק האחרון במניית Meta ל-Muse בלבד. מניות הטכנולוגיה היו במגמת התאוששות, עסקי הליבה של החברה נותרו חזקים וההתלהבות הכללית סביב ה-AI נדלקה מחדש. Muse סיפק למשקיעים משהו שהיה חסר עד כה: מוצר חדש שאפשר להצמיד להשקעות הענק של Meta ב-AI ולדמיין באמצעותו אפיק הכנסות חדש. בתוך זמן קצר אנליסטים העלו את מחירי היעד למניה, והשוק למעשה העניק משקל עצום למוצר שהיה אז בן פחות משבועיים.
ל-Meta יש גם יתרון שקשה למתחרות צעירות לשחזר: היא אינה צריכה לבנות קהל מאפס. את Muse היא יכולה לשלב ב-WhatsApp או לקדם דרך Instagram ו-Facebook, בלי להוציא סכומי עתק על רכישת משתמשים חדשים. אלא שהיתרון הזה עונה בעיקר על השאלה כיצד להביא את Muse למיליארדי אנשים – ולא על השאלה כמה יעלה לבצע עבורם את כל המשימות שהם יבקשו.
האנשים שמאחורי הסוכן
וכאן מתחילה השאלה המורכבת יותר. לפי דיווח של רויטרס, Meta בוחנת פיצ׳ר המכונה Human Concierge, שבמסגרתו קבלנים אנושיים מטפלים בחלק מהשיחות של Muse. הניסוי הוצע למחצית מעובדי Meta, עם אפשרות לבחור שלא להשתתף בו, והחברה הציגה אותו כדרך ללמוד על סוגיות של בטיחות ופרטיות לפני שהיכולת תושק לציבור.
עצם השימוש בבני אדם בתהליך הפיתוח של מוצר AI אינו חריג, וגם לא בהכרח מעיד שכך יפעל Muse בעתיד. ההנחה האופטימית היא שככל שהמערכת תשתפר, הצורך בהתערבות אנושית ילך ויצטמצם. אלא שבשלב הזה עדיין אין מספיק מידע כדי לדעת עד כמה מהר – ואם בכלל – זה יקרה.
הפער בולט במיוחד במשימות מורכבות. כתיבת מייל, איתור מסעדה או השוואה פשוטה בין אפשרויות עשויות להפוך לאוטומטיות כמעט לחלוטין. אבל כשמשתמש מבקש מ-Muse לערער על חיוב של מלון, להזמין מחדש נסיעה שהוחמצה או לבטל שירות שספק השירות אינו מעוניין שיבוטל, הסוכן כבר נדרש להתמודד עם משא ומתן, מידע חסר וגורמים חיצוניים שלא בהכרח מעוניינים לשתף איתו פעולה. ובמקרים שבהם משהו משתבש – למשל אם הסוכן מזמין תאריך שגוי, רוכש מוצר לא נכון או חושף מידע שהמשתמש חשב שיישאר פרטי – עולה גם שאלת האחריות.
כשהעלות מתחילה להצטבר
הבעיה אינה מסתכמת רק בשאלה אם נדרש אדם כדי להשלים משימה. כל בקשה מ-Muse עשויה לדרוש מספר פניות למודל, גישה לכמה שירותים חיצוניים ולעיתים גם התערבות אנושית כדי לפתור מקרים חריגים. באופן פרדוקסלי, דווקא הלקוחות שיהיו מוכנים לשלם 100 דולר בחודש עשויים להיות המשתמשים הכבדים ביותר – ולכן גם היקרים ביותר עבור Meta.
ויש עוד גורם שאינו בשליטתה: העסקים שאיתם Muse אמור לתקשר. Shopify קיבלה את הסוכן בברכה ואף שילבה בו את Shop Pay, מתוך תפיסה שהוא יכול להפוך לערוץ נוסף עבור הסוחרים שלה. Amazon, לעומת זאת, אסרה על Muse לבצע רכישות באתר שלה, תוך שהיא מציינת חששות הנוגעים לפעילות בלתי חוקית, פרטיות וחוויית המשתמש.
Meta יכולה להביא את Muse למיליארדי משתמשים, אבל היא אינה יכולה לחייב את שאר האינטרנט המסחרי לעבוד איתו. חלק מהחברות עשויות לראות בסוכני AI מקור נוסף לעסקאות, ואחרות יעדיפו להגן על הקשר הישיר שלהן עם הלקוחות ועל המידע שבידיהן. הסכמים מסחריים, חיבורים טכנולוגיים ואולי גם מודלים של חלוקת הכנסות יהיו חלק מהמשוואה – דברים שמספר ההורדות לבדו אינו מספר.
חמוד, קטן – ויודע עליכם הרבה
בזמן ש-Meta עדיין מנסה להבין כמה מהעבודה של Muse אפשר לבצע ללא התערבות אנושית, היא כבר הציגה דרך חדשה להכניס אותו לחיי היומיום של המשתמשים: Muse Charm – מכשיר קטן שאפשר לענוד או לחבר לתיק ולמחזיק מפתחות, ובמרכזו מסך שעליו מופיעה דמות קטנה וחמודה. מאחורי המראה הכמעט צעצועי נמצא אותו סוכן AI שמסוגל לנהל שיחות, לענות למיילים, להזמין נסיעות ולבצע קניות עבור המשתמש.
הבחירה הזאת כבר עוררה לא מעט תשומת לב ברשת. ה-Charm הושווה לטמגוצ׳י ולצעצועים שנתלים על תיקים, והחמידות המכוונת שלו העלתה שאלה מעניינת: מה קורה כשאחת הטכנולוגיות האישיות והמתקדמות ביותר ש-Meta מפתחת מקבלת דווקא פנים של דמות קטנה ולא מאיימת? במקום ממשק עתידני או מכשיר שנראה כמו עוד פיסת טכנולוגיה, Muse מוצג כמעט כבן לוויה שאפשר לקחת לכל מקום.
וזה אולי ההבדל המעניין בינו לבין המכשירים שכבר נמצאים איתנו כל היום. סמארטפונים ושעונים חכמים הפכו מזמן לחלק מהשגרה שלנו; ה-Charm מוסיף לסוכן גם דמות ואישיות חזותית, ומזמין את המשתמש להתייחס אליו כאל משהו שנמצא לצדו ופועל עבורו. ברשת כבר עלתה גם הטענה שה״חמידות״ הזאת עשויה להיות חלק מהאופן שבו הטכנולוגיה הופכת לנגישה ופחות מאיימת – נקודה שמקבלת משמעות נוספת כשמדובר בסוכן שמקבל גישה למידע ויכול לבצע פעולות בשם המשתמש.
המבחן האמיתי עוד לפניו
בסופו של דבר, Muse מרכז בתוכו חלק גדול מההבטחה – וגם מסימני השאלה – סביב הדור הבא של סוכני ה-AI. מטא כבר הוכיחה שהיא יכולה להביא מוצר חדש למיליוני משתמשים במהירות, והיא מחזיקה בכוח ההפצה ובמשאבים שמאפשרים לה להמשיך לפתח אותו גם כשהמודל העסקי עדיין אינו ברור. ה-Charm מוסיף למשוואה ניסיון להפוך את הסוכן לנוכחות אישית, נגישה ואפילו חביבה בחיי היומיום. אבל מאחורי הדמות הקטנה וההבטחה לסוכן שיעשה דברים במקומנו נמצאת עדיין שאלה הרבה פחות נוצצת: כמה מהעבודה הזאת באמת יכול ה-AI לבצע לבדו. בסופו של דבר, מספר ההורדות או מידת החיבה ש-Muse יעורר לא יקבעו לבדם את הצלחתו. המבחן יהיה האם Meta תצליח להגדיל את שיעור המשימות שמושלמות באופן אוטומטי, לצמצם את ההתערבות האנושית – ולהפוך כל משימה מוצלחת לזולה מספיק כדי שהמודל יעבוד בקנה מידה של מיליארדי משתמשים.
