הפורטפוליו נחשף: החברות, המשקיעים והיזמים מאחורי הקרן החדשה של מרב בהט ואסף רפפורט

שמונה חודשים אחרי שהשלים סבב סיד של 200 מיליון דולר, בהובלת Andreessen Horowitz לפי שווי של מיליארד דולר, סטארטאפ ה-AI המדובר מירנדיל (Mirendil) של יוצאי Anthropic, xAI, OpenAI ו-Google DeepMind, כבר מנהל מגעים לגיוס לפי שווי של 5 מיליארד. זו רק אחת מהשקעות הסיד המעניינות ש-Stardust, קרן ההון סיכון החדשה של מרב בהט ואסף רפפורט, חושפת כעת לראשונה, לצד רשימת משקיעים שכוללת כמה מקרנות ההון סיכון החזקות בעולם.

Stardust גייסה עד היום 30 מיליון דולר והיא פועלת במודל מיוחד של קרן מונעת יזמים (founder-led), המשקיעה בשלבי הPre-Seed וה-Seed בחברות שמפתחות תשתיות AI (חישוב, סקיילינג ותשתיות מודלים) ופתרונות סייבר מבוססי AI. עד כה השקיעה הקרן בלמעלה מעשר חברות, מחציתן עדיין פועלות מתחת לרדאר (Stealth Mode), היתר כמו Mirendil, Irregular, Cognition Flapping Airplanes ו- Enigma, נחשפות פה לראשונה.

״הקרן תיסגר על 30 מיליון דולר אולי אפילו יותר״, מספרת בהט בשיחה בלעדית עם פורבס ישראל. ״אבל מבחינתנו זה לא משחק של כסף״, היא מחדדת, ״לא הפכנו לעוד קרן הון סיכון ששמה כסף והולכת. בעינינו הדבר הכי חשוב זה לבנות חברות וליצור את הדור הבא של החברות המשמעותיות, ה- Generational Companies״.

״כדי לעשות את זה אנחנו צריכים להיות מאוד סלקטיביים. לכן בערך חצי מההשקעות שלנו הן ב-AI וחצי בסייבר, כשגם חברות הסייבר שלנו הן בבסיס חברות AI: או שהן מוכרות למעבדות ה-AI, כמו Irregular, או שהן משתמשות ב-AI כדי לפתור בעיות אבטחה״.

לצד Sequoia, Andreessen Horowitz ו-Greylock, משקיעות בקרן גם Index Ventures, Accel ו-Redpoint, והיא פועלת בשיתוף פעולה עם Cyberstarts של גילי רענן. בנוסף משקיעים בקרן כ-20 יזמים בולטים עם טרק רקורד מוכח בתעשייה, בישראל ובסיליקון ואלי – בהם שותפיה של בהט להקמת Dazz, תומר שוורץ ויובל אופיר; מייסדי Cyera יותם שגב ותמר בר-אילן; מתן גץ ואדיר גרוס, מייסדי Aim Security; והמשקיע והיזם מעמק הסיליקון אלעד גיל. ״ זה פאונדר-לד לגמרי. אין אצלנו LP's מוסדיים״, מסבירה בהט, ״המשקיעים ברובם הם מייסדים של חברות סייבר ו-AI, לצד כמה מקרנות ההון סיכון הטובות בעולם – והמטרה שלנו כאן היא פשוטה: לעזור ליזמים ולהיות בצד שלהם״.

מעבדת AI בשווי 5 מיליארד דולר

בין החברות שהקרן חושפת כעת נמצאות Irregular, Mirendil, Engram, Cognition, Flapping Airplanes ו-Enigma. כמעט בכל החברות נכנסה הקרן להשקעה כבר בסבבי הסיד, כשאחת ההשקעות הבולטות שכבר ביצעה היא ההשקעה ב- Mirendil – מעבדת AI אמריקאית שהקימו חוקרים לשעבר ב-Anthropic, המפתחת מערכות שנועדו להאיץ את המחקר והפיתוח של ה-AI עצמו.

במרץ האחרון השלימה החברה סבב סיד של 200 מיליון דולר בהובלת Andreessen Horowitz ו-Kleiner Perkins, לפי שווי של מיליארד דולר. בספטמבר האחרון דיווח בלומברג כי Mirendil מנהלת מגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי של כ-5 מיליארד דולר, פי חמישה מהשווי שנקבע בסבב הסיד.

השקעה בולטת נוספת בפורטפוליו היא בסטארטאפ אבטחת ה-AI, אירגולר (Irregular) המגדיר את עצמו כמעבדת האבטחה הראשונה בעולם למודלי AI מתקדמים. Irregular עובדת ישירות עם מעבדות ה-AI המובילות בעולם, בהן OpenAI, Anthropic ו-Google DeepMind. חברת אבטחת ה-AI, אותה הקימו ב-2023 דן להב (CEO) ועומר נבו (CTO), בוחנת עד כמה מודלים מתקדמים עלולים לשמש לתקיפות סייבר, ובמקביל מגינה על המודלים עצמם מפני תקיפות. בספטמבר 2025 הודיעה החברה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלת Sequoia ו-Redpoint, לפי שווי של כ-450 מיליון דולר.

בקיץ האחרון מצאה את עצמה Irregular במרכז סערה עולמית לאחר שענקית ה-AI, אנת׳רופיק, חשפה כי במהלך מבחנים שנערכו בסביבת הבדיקות של חברת אבטחת ה-AI, מודלים שלה הצליחו להגיע לאינטרנט הפתוח ולחדור למערכות של שלושה ארגונים אמיתיים. כשבוע לאחר מכן דיווחה גם Meta כי ״הגדרה שגויה של Irregular״ אפשרה לאחד המודלים שלה לצאת מסביבת הבדיקות ולנצל פרצת אבטחה בחברה אחרת. ב-Irregular הסבירו כי מדובר בתקלת הגדרה אחת שעמדה מאחורי שתי התקריות, ומסרו כי הבעיה תוקנה וכי ״אין בעיות פתוחות נוספות״.

לצד השקעה בחברת הסטארטאפ אניגמה (Enigma), המפתחת מודלי בסיס (foundation models) לרובוטיקה, נמצאת השקעה מעניינת נוספת של הקרן – Engram המפתחת ״שכבת זיכרון״ לומדת עבור סוכני AI ומודלים של שפה, בראשה עומד החוקר הישראלי ד"ר דן בידרמן. ביוני האחרון, כשמונה חודשים בלבד לאחר הקמתה, יצאה החברה מהצללים עם גיוס של 98 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון דולר. בין לקוחותיה הראשונים נמנות מיקרוסופט, Notion  ו-Harvey.

Flapping Airplanes, מעבדת AI של יוצאי סטנפורד ו-MIT, שגם בה השקיעה הקרן בסבב סיד, גייסה בתחילת השנה 180 מיליון דולר לפי שווי חברה של 1.5 מיליארד דולר. באוקטובר השנה – תשעה חודשים בלבד אחרי סבב הסיד, גייסה החברה מיליארד דולר בסבב A לפי שווי של 6 מיליארד דולר.

״הון יש היום בשפע״

״המטרה שלנו היא לבנות את הגשר בין סן פרנסיסקו לתל אביב, ולייצר את הדור הבא של החברות המשמעותיות, חברות שמגדירות דור״, מסמנת בהט את היעד. ״יש לנו גם חברות בלי אף מייסד ישראלי והיעד שלנו הוא חיבור בין העולמות האלה: בין אנשים, משקיעים, יועצים ולקוחות – לעזור לחברות להיבנות״.

לדבריה, היתרון של הקרן לא טמון דווקא בהשקעה עצמה ובכסף שהם מביאים לשולחן. ״הון יש היום בשפע״, היא מדגישה, ״מה שאנחנו מביאים לשולחן הוא ההון האנושי: הניסיון של כל היזמים בקרן, בישראל ובסן פרנסיסקו, המוניטין, הידע והקשרים שלנו בעולמות ה-AI והסייבר, את כל זה אנחנו רוצים לרתום כדי ללוות את היזם מהיום הראשון ועד ההשקה״.

המעורבות, היא מסבירה, מתחילה כבר בשלב הרעיון. ״המשקיעים בקרן הם יזמים A-List מהשורה הראשונה, שנמצאים הכי קרוב למה שנבנה עכשיו, ואנחנו לא רק משקיעים – אנחנו מלווים את החברות ממש כמו מייסדים. עם כל שאלה וכל התלבטות: איך לגבש תרבות ומבנה ארגוני, איך לפתור מחלוקות בתוך צוות המייסדים, אם לקחת כסף ואיך צריכים להיראות הסבבים הבאים. בחברות שרק מתחילות, אנחנו עובדים איתן כבר על הזיקוק של הרעיון: איזו בעיה בדיוק הן פותרות. ממש מההתחלה״.

״העולם משתנה במהירות״, היא ממשיכה לתאר ״ואנחנו נכנסים לעידן שבו תשתיות AI הופכות לשכבת יסוד בכלכלה ובטכנולוגיה העולמית, ומייצרות הזדמנות יוצאת דופן לבניית הדור הבא של חברות הטכנולוגיה. המטרה שלנו כאן בקרן היא לסייע לבנות אקו־סיסטם עמוק וחזק ליזמי AI – כזה שמחבר בין הון, טאלנט, ידע, תשתיות, לקוחות ו־playbook מוכח לבניית חברות גלובליות״, אומרת בהט, ״יזמים ישראלים התברגו בסייבר לטופ העולמי ובנו יתרון תחרותי גלובלי – ואני באמת מאמינה שיש לנו את אותה היכולת בדיוק לעשות את זה גם ב־AI״

ממיקרוסופט לגוגל – ולשותפות חדשה

הקשר בין בהט לרפפורט נרקם לפני יותר מעשור. לאחר שמיקרוסופט רכשה ב-2015 את Adallom, חברת הסייבר הראשונה שהקים רפפורט, הוא מונה למנהל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, ובהט, ששימשה כמנהלת המוצר בקבוצת אבטחת הענן, הפכה לסגניתו. בהמשך כיהנה כמנהלת הכללית של תחום עסקי אבטחת הענן במיקרוסופט.

מסלולה של בהט חריג בנוף הסייבר הישראלי: היא לא שירתה ביחידה 8200 או ביחידות המודיעין המובחרות, ובאה דווקא מעולם ניהול המוצר, בין השאר כסמנכ"לית המוצר ב-Flash Networks. היא בוגרת הנדסת תעשייה וניהול בטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון.

ב-2020 עזב רפפורט את מיקרוסופט כדי להקים את Wiz, ובהט, שהשקיעה בחברה סכום צנוע כבר בהקמתה, עזבה בסוף אותה שנה. ב-2021 הקימה את Dazz יחד עם תומר שוורץ ויובל אופיר, שפיתחה פלטפורמה לתיקון ולניהול חולשות אבטחה בענן. ב-2023 נבחרה לרשימת הנשים המשפיעות של פורבס ישראל, כאחת המייסדות-מנכ"ליות הבודדות בתעשיית הסייבר העולמית.

ביולי 2024 חתמה החברה על גיוס של 50 מיליון דולר והשלימה גיוסים של כ-110 מיליון דולר מקרנות Greylock, Insight Partners, Index Ventures ו-Cyberstarts, מאז הקמתה. בנובמבר 2024, זמן קצר אחרי סבב גיוס השני, נרכשה על ידי Wiz תמורת כ-450 מיליון דולר.

רפפורט, יליד 1983 ובוגר 8200, נחשב כיום לאחד היזמים המשפיעים בישראל ומיליארדר שהונו הנקי מוערך כיום על ידי פורבס בכ-2.3 מיליארד דולר. חברת אבטחת הסייבר בענן, Wiz, אותה הקים ב-2020 יחד עם עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק, הפכה תחת ניהולו לאחת החברות הצעירות הצומחות בעולם ונמכרה לענקית גוגל תמורת 32 מיליארד דולר במזומן, האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי. מאז השקיע בעשרות סטארטאפים כשאת עיקר ההשקעות שלו בתחום בחר לרכז בקרן החדשה שהקים עם בהט.

עם השלמת המיזוג בין גוגל ל-Wiz עזבה בהט את החברה – והפכה מיזמית למשקיעה. ״מה שבאמת מעניין אותנו הוא להצליח עם החברות״, היא אומרת, ״לבנות אותן ולראות שהמודל הזה באמת עובד, שאנחנו יודעים לתת להן משהו מעבר לכסף. זה חדש, שונה ומאוד מרגש״, היא מודה ומשדרת אופטימית גדולה לגבי עתיד ההייטק הישראלי.

״ההייטק הוא מנוע צמיחה, ואני לא חושבת שיש מישהו במדינה שלא מבין את החשיבות שלו: המסים שמשולמים כאן, ההון האנושי שנבנה כאן, האנרגיה והאדרנלין שהוא מזרים״, היא אומרת. ״בתקופת המלחמה היו חששות שהכול ייעצר, ובסוף ראינו שהיזם הישראלי יודע ללהטט בין מילואים למלחמה, להביס את המספרים, לצמוח ולעמוד בכל היעדים שלו. גם המשקיעים יודעים להפריד בין פוליטיקה לטכנולוגיה. רואים את זה לפי השותפים שלנו: הקרנות הכי הטובות בעולם משקיעות בקרן, כי קודם כל ולפני הכל הן מאמינות מאוד בטאלנט הישראלי ובהון האנושי הייחודי שיש כאן״.