בסיפור שמטלטל את תעשיית ההייטק העולמית בימים אלה יש את כל הרכיבים של מותחן מימי המלחמה הקרה: מיליארדר שמנהל את אחת החברות המשפיעות בעולם, אשת עסקים החשודה כמרגלת, רומן מחוץ לנישואים ומאבק בינלאומי על הטכנולוגיה החשובה ביותר בעולם. כל זה מתרחש בימים אלה לא ברחובות האפלים של ברלין המחולקת, אלא בלב עמק הסיליקון. ומי שעומד במרכזה הוא ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה (Nvidia), החברה שנמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית.
ביום ראשון, 8 בנובמבר, הודה הואנג בפני עובדי החברה כי בגד באשתו, לורי. ההודאה הגיעה בעקבות דיווחים על קשריו עם אליס הואנג (Alice Huang), אשת עסקים סינית שלפי הערכות גורמי מודיעין אמריקאיים גויסה בידי שירותי המודיעין של בייג׳ינג כדי לאסוף מידע על אנבידיה, ואולי אף להשפיע על מדיניותה בנוגע למכירת שבבים מתקדמים לסין.
באותו יום הודיע דירקטוריון אנבידיה על פתיחת חקירה עצמאית שתבחן אם המנכ״ל היה יעד למבצע מודיעין זר. החברה הדגישה כי אין לה סיבה להאמין שסודותיה או הביטחון הלאומי של ארה״ב נפגעו. גם החשדות נגד אליס הואנג טרם הוכחו בפומבי, אך ההשלכות כבר מורגשות: מניית אנבידיה ירדה בחדות, ותוך יומיים איבד הואנג כ-16 מיליארד דולר מהונו האישי ויצא מרשימת עשרת האנשים העשירים בעולם.
ממאטה הארי לעמק הסיליקון
הפרשה מחזירה לכותרות את אחת משיטות הפעולה הוותיקות בעולם הריגול: ״מלכודת דבש״, שבה קשר אישי או אינטימי משמש לכאורה להשגת מידע או השפעה.
אחת הדמויות המזוהות ביותר עם השיטה היא מאטה הארי, הרקדנית ההולנדית שהוצאה להורג בצרפת בשנת 1917 באשמת ריגול. דמותה התקבעה כסמל של ה״פאם פאטאל״, האישה המפתה והמסוכנת, אף שהיסטוריונים הטילו ספק בהיקף המידע המודיעיני שהעבירה בפועל.
יותר ממאה שנה לאחר מכן, הסיפור חוזר בגרסה טכנולוגית. כפי שמציינת ג׳מה אלן בניתוח שפורסם בפורבס, עולם הריגול כבר אינו מתמקד רק באנשי צבא ובדיפלומטים. בעידן הבינה המלאכותית, גם קשר אישי עם מנכ״ל חברת טכנולוגיה עשוי להיות בעל ערך אסטרטגי עצום.
אליס הואנג, המוכרת גם בשם Huang Le, תוארה בדיווחים כאשת עסקים שעבדה בעבר בעיתונות הטלוויזיונית ובהמשך בתחומי הפיננסים והטכנולוגיה. בשנים האחרונות הייתה מעורבת בפעילותה של Megaspeed International, חברה מסינגפור המספקת שירותי מחשוב ותשתיות למרכזי נתונים ונמנית עם לקוחותיה של אנבידיה.
לפי הניו יורק טיימס, גורמי מודיעין אמריקאיים מעריכים כי אליס הואנג גויסה בידי המשרד לביטחון המדינה של סין כדי לאסוף מידע על אנבידיה. עם זאת, הראיות המלאות שעליהן מבוססת ההערכה לא פורסמו, וסין דחתה את החשדות.
Megaspeed עצמה נמצאת תחת בדיקה אמריקאית בעקבות חשדות ששבבי AI מתקדמים של אנבידיה הגיעו באמצעותה ללקוחות סיניים תוך עקיפת מגבלות הייצוא של ארה״ב. אנבידיה מסרה כי בדקה טענות הנוגעות להפרת מגבלות הייצוא ולא מצאה ראיות התומכות בהן.
במקרה הזה, החשד חורג מהאפשרות להשגת מידע באמצעות קשר אינטימי. השאלה היא אם מערכת היחסים עם הואנג אפשרה גישה לאחד האנשים המשפיעים ביותר על תעשיית הבינה המלאכותית העולמית, בתקופה שבה השבבים של אנבידיה הפכו לנכס מרכזי במאבק הטכנולוגי בין ארה״ב לסין.
החשדות הגיעו עד לבית הלבן עוד לפני שהתפוצצה הפרשה, וגם הקונגרס דורש תשובות. אך למרות החשדות, בשלב זה לא פורסמו ראיות לכך שהמנכ״ל העביר ביודעין מידע רגיש לסין או שיתף פעולה עם שירותי המודיעין שלה.
16 מיליארד דולר ביומיים
בעוד החקירה רק החלה, בשווקים הפיננסיים כבר נרשמה תגובה חריפה. מניית אנבידיה ירדה בחדות בתחילת השבוע, וביום שלישי, 10 בנובמבר, איבדה 5.5% נוספים וננעלה במחיר של 168.80 דולר.
שווי השוק של החברה ירד לכ-4.07 טריליון דולר, לעומת שיא של כ-5.7 טריליון דולר בתחילת אוקטובר. הירידות בלטו במיוחד על רקע התאוששות שנרשמה במניות של ענקיות טכנולוגיה אחרות, בהן אפל, מיקרוסופט, אמזון ומטא.
עבור הואנג, שחלק ניכר מהונו קשור לאחזקותיו באנבידיה, המשמעות הייתה מיידית. ביום שני איבד כ-7.4 מיליארד דולר, וביום שלישי הצטמצם הונו בכ-8.4 מיליארד דולר נוספים. לפי דירוג המיליארדרים בזמן אמת של פורבס, הונו הוערך בסיום המסחר בכ-147 מיליארד דולר, והוא ירד ארבעה מקומות בתוך יומיים, עד למקום ה-12 בעולם.
מדובר בירידה בשווי אחזקותיו, ולא בהפסד כספי שמומש בפועל. כמו כן, אין לייחס את מלוא הירידות במניה לפרשה בלבד, על רקע התנודתיות הרחבה בשוק הטכנולוגיה.
לא דיברנו עוד על גירושין
לצד הפגיעה בהונו בעקבות הירידה במניות, הודאתו של הואנג ברומן עוררה ספקולציות בנוגע לעתיד נישואיו ללורי הואנג, ולמחיר הכלכלי האפשרי של פרידה. חלק ניכר ממניותיו של הואנג מוחזק בנאמנויות שבהן שני בני הזוג משמשים נאמנים משותפים. בקליפורניה, שבה הם מתגוררים, רכוש שנצבר במהלך הנישואים עשוי להיחשב רכוש משותף ולהתחלק באופן שווה במקרה של גירושים, בכפוף להסכמים ולחריגים בחוק.
אם הונו של הואנג נאמד כיום בכ-147 מיליארד דולר, הרי משמעות הדבר שייאלץ להיפרד מכ-74 מיליארד, אך זוהי חלוקה תיאורטית בלבד, שכן לא ברור אילו נכסים ייחשבו משותפים, האם נחתם הסכם ממון, או אם בני הזוג בכלל שוקלים להתגרש. ובכל זאת, האפשרות הזו ממחישה עד כמה ההשלכות הכלכליות של הפרשה עשויות לחרוג מהירידות שכבר נרשמו בבורסה.
נקודת התורפה
מעבר לסקנדל האישי, הפרשה חושפת סיכון עמוק יותר עבור אנבידיה: התלות החריגה שלה במנכ״ל. הואנג, שהקים את החברה ב-1993, הפך עם השנים לפנים המזוהות ביותר עם מהפכת הבינה המלאכותית. הוא מוביל את החזון הטכנולוגי של אנבידיה, מנהל קשרים עם מנהיגי מדינות וראשי חברות טכנולוגיה, ומשמש דמות מרכזית בהחלטות העסקיות והאסטרטגיות שלה.
לפי דיווחים, הואנג הצהיר בעבר כי אינו מאמין בתכנון מסודר של חילופי הנהלה, וכ-60 מנהלים ועובדים מדווחים אליו ישירות. המבנה הזה מעורר חשש ממה שמכונה בעולם ניהול הסיכונים Single Point of Failure, נקודת כשל יחידה: מצב שבו מערכת שלמה תלויה במידה חריגה בגורם אחד.
כעת, כשהחברה נדרשת לחקור את התנהלותו האישית של מי שמזוהה איתה יותר מכל אדם אחר, התלות הזו מקבלת משמעות חדשה.
מאה שנה אחרי שמאטה הארי הפכה לסמל של ריגול באמצעות פיתוי, הפרשה סביב ג׳נסן הואנג ממחישה כיצד קשרים אישיים עשויים להפוך למוקד של חשדות מודיעיניים בעידן שבו מידע וטכנולוגיה הם נכסים אסטרטגיים. אלא שבמקרה של אנבידיה, הסיכון אינו מסתכם בשאלה אם מידע רגיש אכן נחשף. הוא נוגע גם לשאלה עד כמה אימפריה ששווה טריליוני דולרים יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה באדם אחד.
