Forbes Israel Logo

פורץ דרך בעולם הפטנטים: החלבון האלטרנטיבי מוביל בחדשנות

חברות החלבון האלטרנטיבי משנות את כללי המשחק | צילום: Shutterstock
חברות החלבון האלטרנטיבי משנות את כללי המשחק | צילום: Shutterstock
במשך מאות שנים משתמשת האנושות בפורמט רישום הבלעדיות המכונה "פטנט". בעוד שהפורמט השתנה והשתכלל לאורך השנים, המטרה נשארה זהה, להגן על רעיונות חדשניים של חברות בכדי לעודד חדשנות. לאחר עשרות שנים של שמרנות - עולם המזון מועשר בחשיבה מקורית, ובקשות פטנטים פורצי דרך בתחום מוגשות בכל חודש

Contributors

פטנט הוא מסמך משפטי המתאר אמצאה (תוצר ההמצאה): חדשנות המציגה התקדמות המצאתית, שאינה נחלת הכלל, המקנה לבעל הפטנט בלעדיות על האמצאה. גופים שונים מעוניינים לרשום פטנטים כדי להגן על האמצאות שלהם מפני חיקוי והעתקה, וכך למעשה, להגדיל את הסיכויים שהן יתורגמו לתמורה כלכלית.

חשוב לציין כי חברה לא בהכרח תקום או תיפול על טיב הפטנט שתרשום. עם זאת, רישום נכון של פטנטים יכול להעניק לחברות יתרון תחרותי וגם להעלות את ערכן בעיני משקיעים ושותפים פוטנציאליים.

בתחום החלבון האלטרנטיבי, עולם הפטנטים עוד בחיתוליו והחברות העוסקות בתחום, מתמודדות עם קשיים בקבלת הגנה על אמצאותיהן. הטכנולוגיות ליצירת מוצרי מזון שונים לא השתנו באופן מהותי לאורך השנים, אבל חברות החלבון האלטרנטיבי משנות את כללי המשחק.

כך למשל, כאשר פולי צמח הסויה נטחנים, ואליהם נוסיף מים, נקבל חלב סויה. זהו מוצר נפוץ המיוצר בדרך מוכרת שאינה מבטאת חדשנות מהותית. אך כשמהנדסת מזון מפיקה מצמח הסויה את חלבוניו, ומארגנת אותם בצורה שאינה מופיעה בטבע, המחקה מרקם סיבי של בשר, מוגשת לצלחתנו, למעשה, חדשנות טכנולוגית המאפשרת רישום פטנטי.

איך מתארים מרכיבים ידועים המסודרים מחדש בצורה מקורית ופורצת דרך? נבחן לדוגמא מוצר בסיסי – ביצת תרנגולת. כמה מנות שונות ניתן להכין מאותה ביצה? בקלות נוכל למנות ביצת עין, מקושקשת, ביצה רכה, קשה, חביתה ועוד.

מה משותף לכולן? רשימת המרכיבים – חלמון וחלבון. מה שונה ביניהן? הסידור, ולעיתים, מצב הצבירה של כל אחד מהמרכיבים. כך למשל, בביצה רכה, החלבון מוקשה ועוטף את החלמון שנשאר נוזלי. לעומת זאת, בביצה מקושקשת, שני המרכיבים מעורבבים ואינם עוד נוזליים. כידוע, על המנות הללו לא ניתן לקבל פטנטים כין הן כבר מוכרות לכל.

בתחום החלבון האלטרנטיבי החברות פועלות כדי למצוא מקורות חדשים לאותם הרכיבים וגם דרכים להרכיב אותם בצורות שאינן מוכרות כיום. אבל זה לא הכל, כשנשתמש ברכיבים החדשים, נצטרך לבחון גם תכונות אורגנולפטיות (טעם, ריח ומראה) וראולוגיות (מרקם) – כך נוכל להכריע האם מדובר במוצר אלטרנטיבי למוצר מהחי, או שמדובר בקטגוריה חדשה. כיום, לבוחני הפטנטים אין הגדרות וקריטריונים ברורים דיים כדי לקבוע מה נחשב "דומה" מספיק ולהחליט איך לסווג את המוצרים החדשים.

מחדשים את החדשנות

עולם החלבון האלטרנטיבי מציג אתגרים חדשים לעולם הפטנטים:

ההבדל בין קומפוזיציה לפורמולציה: מרבית בוחני הפטנטים שעליהם תוטל בחינת בקשות פטנט בעולם החלבון האלטרנטיבי, הם בעלי רקע וניסיון מתחום הפארמה (תרופות) שבו חשיבות הקומפוזיציה (רשימת המרכיבים) היא המכרעת. אולם, בתחום החלבון האלטרנטיבי, רשימת המרכיבים בדרך כלל ידועה, והחידוש טמון בפורמולציה (האינטראקציות הכימיות בין המרכיבים והסידור המרחבי היחסי ביניהם).

בתחום החלבון האלטרנטיבי, רשימת המרכיבים בדרך כלל ידועה – והחידוש טמון בפורמולציה | צילום: Shutterstock

קיימים חוסר בהירות והיעדר קריטריונים ברורים וידועים לגבי סיווג מוצרי חלבון אלטרנטיבי. לדוגמא, אם מוצר החלבון האלטרנטיבי דומה מספיק למוצר מסורתי מהחי, הוא יכול לקבל את התווית של מוצר אלטרנטיבי למוצר מהחי. לעומת זאת, אם מוצר החלבון האלטרנטיבי אינו דומה דיו למוצר מסורתי מהחי הוא יחשב כקטגוריה חדשה.

חברות החלבון האלטרנטיבי משקיעות מאמצים רבים ביצירת חיקויים מושלמים של מוצרים מהחי ע"י חלבונים אלטרנטיביים. מוצרים בעלי טעם, ריח, צבע, מרקם, ותחושת-פה נאמנים למקור. מאמצים אלה מכוונים לשאת פירות בשני מישורים מקבילים ובעלי חשיבות גבוהה: הראשון הוא לספק לקהל הצרכנים את המוצרים שהם אוהבים ורגילים אליהם, בלי צורך להתפשר על אף אחת מתכונות המוצר האהובות, אך ללא הצורך במקור מן החי.

השני, הוא שסביר להניח שהצלחה ביצירת מוצר אלטרנטיבי זהה למקור תעזור לחברת החלבון האלטרנטיבי לשכנע את בוחני הפטנטים שבפיתוח המוצר הושגה התקדמות מדעית וטכנולוגית משמעותית ולכן היא זכאית לקבל הגנה (פטנט) על מוצרים אלו.

כדי להניע את מהפכת החלבונים האלטרנטיביים, שחברות ישראליות רבות הן מן המובילות הבולטות שלה, יש צורך ביצירת תשתית שתאפשר קיומו של תהליך מהיר ויעיל לבחינת פטנטים בתחום זה .תהליך כזה יעניק לחברות הגנה ויעודד חדשנות נוספת בתחום – חדשנות שתבטיח את עתיד המזון לאוכלוסיית העולם הגדלה, תוך שמירה על משאבי הטבע של כולנו.


הטור נכתב בשיתוף עורך הפטנטים ד"ר ערן נח, מנהל הקניין הרוחני של חברת החלבון האלטרנטיבי – Remilk.

עידו אלישר הוא יזם בתחום החלבון האלטרנטיבי, יועץ לבורד עמותת ויגן פרנדלי ומנהל פיתוח עסקי ברימילק. פועל לקידום ומסחור מוצרי חלבון אלטרנטיבי ישראליים ברחבי העולם והיה שותף להשקת והחדרת עשרות מוצרי מזון חדשניים לשוק הישראלי. מייסד קהילת היזמים החלוצה Health & FoodTech TLV.

ה- Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן