Contributors
בחודש מאי האחרון, האקרים תקפו את חברת "קולוניאל פייפליין" המנהלת מערכת צינורות נפט אמריקאית, באופן שהביא לסגירה זמנית של פעילות צינורות הנפט של החברה. בשעתו, ההתקפה הזו היתה אירוע חריג ונתפסה כהתקפה הגדולה ביותר על תשתיות הנפט בארה"ב. התקיפה הזו גם השביתה בפועל מערכת אמריקאית חיונית.
תוך שעות ספורות, החברה, בשיתוף פעולה עם ה- FBI, שילמה לתוקפים 75 ביטקוין, שבאותו מועד היו שווים כ- 4.4 מיליון דולר. בדיוק חודש לאחר מכן, משרד המשפטים האמריקאי, ה- DOJ, דיווח שיחידה מיוחדת שהוא הקים הצליחה לתפוס 63.7 ביטקוין, שבמועד המדובר היו שווים "רק" 2.3 מיליון דולר, מאלו ששולמו לאותם האקרים.
בבסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין קיימת תפיסה לפיה יש להעניק לאנשים את היכולת לשלוט בכסף שלהם באופן מוחלט, ללא מתווכים וצדדים שלישיים היושבים על מערכת העברת ושמירת הכסף. התפיסה הזו היא לאו דווקא אנרכיסטית, אלא מגיעה מאידיאולוגיה של דמוקרטיזציה, מתן מענה למיליוני האנשים שהמערכת הבנקאית דחתה, ומניעת צנזורה או יכולת ממשלתית להשפיע על הכסף שלנו. אידיאולוגיה זו משולבת עם הרצון לאנונימיות – הגנה מפני עינם הפקוחה של השלטון ובעלי ההון.
ואולם, הודעת משרד המשפטים האמריקאי חשפה את האמת בפני האידיאליסטים הרבים שקיוו כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין שומרת על אנונימיות מקסימלית שהמערכת למעשה אנונימית רק באופן חלקי ואחר מחזיקי הביטקוין ודומיו בהחלט ניתן לעקוב.
המכשול העיקרי
האנונימיות החלקית היא המכשול העיקרי היום בפני העוסקים בתחום. סוגיה זו מייצרת קיטוב בין שני אידיאלים בתחום – אלו אשר מבקשים הגברה של האנונימיות משיקולים של דמוקרטיזציה ומניעת צנזורה, לעומת אלו שמבקשים הטמעה, נורמליזציה ורגולציה של הטכנולוגיה מתוך טענה שפרויקט טכנולוגי "מרוגלץ" הוא פרויקט שהציבור יאמין בו ויאמץ אותו ביתר קלות.
נכון להיום, גם אלו וגם אלו נתקלים בהדרה מצד הרגולטור והמערכת הבנקאית המוסדית. חרף ניצני רגולציה שכבר הוחלה על התחום, הגופים הפיננסיים בישראל מסרבים ברובם המכריע לספק שירותים לכמעט כל העוסקים בתחום הבלוקצ'יין, ואף מערימים קשיים על אנשים פרטיים המעוניינים לרכוש נכסים קריפטוגרפיים. גישה זו מכוונת להימנעות גורפת מסיכוני רגולציה, להבדיל מהציפייה שגופים אלו ינהלו את סיכוני הרגולציה.
שתיקת הרגולטורים
זו תופעה מוכרת, אם כי פחות ידועה, הנקראת de-risking. גופים מוסדיים המגבילים או עוצרים קשרים עסקיים עם לקוחות כדי להימנע מסיכון במקום לנהל אותו. ודווקא הדרה זו דוחפת את העוסקים הלגיטימיים בתחום, למצוא מעקפים ופתרונות בשוק הלא מוסדר. שתיקתו הרועמת של הרגולטור נותנת רוח גבית לגופים הפיננסיים בגישתם זו. חוסר המעש עומד בניגוד גמור להצהרות פומביות של גופים שונים במדינה, על הרצון לעודד טכנולוגיה מהפכנית ולקדם את תעשיית ההי-טק בישראל.
הטענה כאילו הבלוקצ'יין והביטקוין משמשים בעיקר לפעילות בלתי חוקית לא נבדקה אמפירית. אך גם אם היה בה מן האמת – הרי שהמענה הוא בעידוד פתרונות מפוקחים ואימוץ אל תוך המערכת הקיימת.
חרף ניצני הרגולציה על התחום, הגופים הפיננסיים בישראל מסרבים ברובם המכריע לספק שירותים בתחום הבלוקצ'יין ואף מערימים קשיים על פרטים שמעוניינים לרכוש נכסי קריפטו
דווקא המקרה של "קולוניאל פייפליין" מדגים שהאמצעים הטכנולוגיים בבסיס הבלוקצ'יין מאפשרים מעקב מהיר ומדויק יותר אחר פעילות בלתי חוקית. הבלקוצ'יין איננה הבעיה, אלא פתרון – אפשרות מתקדמת להפריד בין הכסף השחור לכסף הכשר. חינוך השוק יכול להביא לכך שלא רק גופים פיננסיים יבחנו את מקורות הכסף, אלא כל משתמש פרטי יעשה זאת.
אם לסכם – בדברי ההסבר לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים נכתב, כי הרגולציה תסייע לקדם את אמון הציבור בטכנולוגיה, וכן, תקדם את ישראל. הדברים נכונים גם בענייננו. לכן, למאמינים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין אולי יהיה קשה לקבל את היעדר האנונימיות המוחלטת, אך לרגולטור יהיה קל יותר לפקח על הטכנולוגיה ולבסוף להנגיש אותה לציבור הרחב שייהנה מיתרונותיה.
עו"ד שאול אדרת הוא Contributor, שותף בשבלת עורכי דין וראש תחום הבלוקצ'יין והחוזים החכמים. אדרת מוביל את פרקטיקת הפינטק תוך מתן ייעוץ רגולטורי לחברות פינטק בתחומים שונים.
ה-Contributers של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
