Forbes Israel Logo

יוצאי הפריפריה החברתית-כלכלית הם הנכס החשוב ביותר לארגון שלכם – וזו הסיבה

גיוון תרבותי | צילום: Shutterstock
בארה"ב משקיעים בגיוון התרבותי - הגיע הזמן למהפכה בתחום גם בישראל | צילום: Shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
מהם האתגרים הייחודיים שאיתם מתמודדים עובדים מרקע מגוון שהופכים אותם לעובדים יוצאי דופן, ואיך כל זה קשור לשירות הצבאי? כך תתרמו לעשייה ציונית וגם תגדילו את הרווחים

Contributors

המעשה הערכי ביותר הוא לא תמיד המעשה הכלכלי ביותר ולא תמיד הוא יגדיל את מחזור המכירות השנתי של החברה שלך או יהפוך את המוצר לטוב יותר ואת העובדים ליצירתיים וללויאליים יותר. עד שהוא כן. בשנים האחרונות, מעסיקים רבים מבינים שכדאי ומשתלם לתת הזדמנות לעובדים גם אם הרקע שלהם נתפס במבט ראשוני כשונה או בעייתי. וזו הסיבה.

אתחיל בדוגמה אישית. בגיל 18 נעצרתי על ידי המשטרה על תקיפה אלימה לאחר שגדלתי בסביבה בה הייתי חשוף לפשע מגיל צעיר. איש מהקרובים אלי לא השלים 12 שנות לימוד, שירות צבאי או לימודים אקדמיים. גם לי לימודים לא הגיעו בקלות בשל בעיות קשב וריכוז חמורות שלא אובחנו כראוי והמורים התייאשו ממני באופן קבוע. הילוך מהיר לשש שנים לאחר מכן: הפכתי למסיים הד"ר הצעיר ביותר בטכניון, וכל זה בזכות ולא למרות שהייתי תמיד שונה בנוף.

למרות הכל, על ספסל הלימודים הרגשתי היטב את השוני מחבריי בתחומים שונים. השוני, כך התברר, סייע לי בעיסוק הטכנולוגי משום שמה יקר ערך יותר מאשר חשיבה מחוץ לקופסה בתחום הזה? ראיתי את השוני מתבטא בעוד תחומים רבים בחיי לפני שהבנתי את הערך שלו להתפתחות שלי. עם זאת, הסיפור האישי שלי הוא רק דוגמה לסיפור הכללי איתו מזדהים רבים מיוצאי הפריפריה החברתית-כלכלית שהפכו לחלוצים ופורצי דרך במשפחתם ובסביבת מגוריהם. רבים מהם מגיעים עם סט תכונות ייחודיות שיכול רק להועיל לארגון בטווח הרחוק. הנה כמה דוגמאות ליכולות הללו.

  1. יצירתיות ומיומנויות בין אישיות
    כשאתה גדל בסביבה שונה מהכלל, אתה מפתח דרכי חשיבה שונות. הכוונה היא לאותו 'Edge' מחשבתי שמשמש אותך בפתרון מנעד רחב של אתגרים – מבעיות אלגוריתמית, דרך התמודדות עם ספק שמסרב לדלבר ועד מתן מענה ללקוח שלעולם לא מרוצה.
  2. איתנות ועמידה באתגרים
    מי שגדלו בדרך כלל בתנאי מחסור, היו הראשונים בדרכם לפרוץ את הדרך לבאים בתור. זה קורה משום שהם רגילים לשמוע "לא" ולשחות נגד הזרם. ב-8200 למשל, קוראים למיומנות הזו איתנות והיא המוערכת יותר מכל המעלות שיכולות להיות משויכות לחיילים ביחידה. בעולם העבודה, מדובר בעובדים שיכולים להיות בעלי הערך הגבוה ביותר לחברה משום שהם ידועים בתור "שוברי קירות" שיכולים להתבלט בתחומי הניהול, המחקר והפיתוח.
  3. לויאליות ארגונית
    אומרים שמה שכל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו. לבוגר הפריפריה החברתית זה לא מספיק – הוא צריך לפחות ארגון אחד שיאמין בו. רבים מיוצאי הפריפריה מרגישים אסירי תודה על ההזדמנויות שמתגלות אליהם במסגרות האקדמיות, הצבאיות והמקצועיות, אך לצד זה הם מרגישים היטב כי מוטלת עליהם חובת ההוכחה. החיבור בין השניים מייצר חיבור עז בין העובד לארגון, מעין מחשבת "הארגון הוא אני". מיותר לציין כי מדובר כמובן בפנטזיה של כל מנהל.
  4. סביבה מגוונת
    בשיח הציבורי הנוכחי והנורמות החברתיות המשתנות, ארגון שמעסיק עובדים המגיעים מרקע מגוון הוא משהו להתגאות בו משום שהוא משקף את הפסיפס התרבותי המרהיב בחברה המדהימה שלנו. מדובר בנורמה שהפכה מקובלת מאד בעולם הארגוני בארה"ב וממשיכה לצבור תאוצה ביתר מדינות המערב.
    מדובר בכלי עוצמתי שמסייע ליצירת אקוסיסטם יצירתי ופורה וכמובן מייצר גם סביבה חברתית עשירה שנעים לקחת בה חלק, כזו שמתקשרת לאחר שיש בה מקום לכולם.
  5. ציונות זו לא מילה גסה
    בשוק ההייטק הישראלי יש מחסור אדיר בכ-10,000 ידיים עובדות והדרך היחידה לסגור אותו היא על ידי הכשרה של אוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג, ביניהם בני הפריפריה החברתית, חרדים, ערבים ועוד. בלעדיהם, הפלא הזה שנקרא ה'סטארט-אפ ניישן' יגיע לרוויה במקרה הטוב, או שידעך במקרה הרע.

    ענף ההייטק מהווה רק 9% מהתעשייה הישראלית בכללותה, אך הוא אחראי על 30% מהמס במדינה ולכן זכה לכינוי "הקטר של התעשייה הישראלית". קידום יוצאי הפריפריה החברתית משמעו תעשיית הייטק חזקה יותר, מדינה עשירה, משגשגת ובטוחה יותר, והכל מתחיל בהחלטה שלכם, כבכירים בארגון.

אם אתם לא מאמינים לתאוריה- תאמינו לדאטה. כאמור, בארה"ב, שילוב אוכלוסיות שסבלו באופן שיטתי מתת ייצוג לאורך השנים נחשב לנוהג מקובל מאד. כיום יש בעלי תפקידים מיוחדים שדואגים לגיוון בארגון ומחילים רפורמות שמסייעות לשיפור המצב באופן מתמיד. מחקרים אחרונים שנעשו בנושא הצביעו כי הנוהג הזה אכן מתבטא גם בתפוקה גבוהה יותר וסביבת עבודה מפרה יותר. זה נוהל שאני מחיל גם בחברה שלי והוא מספק תוצאות מרשימות ומייצר עובדים נאמנים וחיוניים שמפגינים חיבור עמוק לחברה ולחזון שלה.

זו לא גישה זרה גם לשוק הישראלי והיא מתבטאת היטב בייחוד במהלך השירות הצבאי וביחידות כמו 8200 שחורטות על דגלן שילוב וגיוון וחברתי ומשתפות פעולה עם ארגונים חברתיים כמו תכנית 'ללמוד להצליח' ו'תכנית מגשימים' באופן שמוביל לשינוי אמיתי בחברה הישראלית.

לסיכום, ייתכן שהשינוי ידרוש מכם מעט השקעה בהתחלה, אבל מדובר בהשקעה שתשתלם לכם בענק כשתזכו לראות בסוף את התוצר הסופי: ארגון מגוון, יצירתי, מכיל ומקבל יותר, בו מועסקים עובדים לויאליים שיתנו מעצמם למען הארגון שלכם בנחישות ובחריצות. אם תעשו את הדבר הנכון בלי ציניות ועם הרבה ציונות – זה ישתלם לכם.


ד"ר מאור פריד הוא בוגר רשימת Forbes Under30, מייסד Datability, מרצה ומדען בינה מלאכותית ותורת הכאוס בטכניון ובאוניברסיטת MIT, נציג ישראל בתכנית המנהיגות של הרווארד, מייסד תכנית 'ללמוד להצליח' לקידום נוער בסיכון ובני פריפריה ויועץ לחברות היי-טק מובילות.

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא