Contributors
רבים מהמשקיעים בשוק ההון וגם בקרב הכלכלנים בטוחים שלפני שהבנק המרכזי האמריקאי ה-FED לא יתחיל לעלות ריבית, בנק ישראל לא יוכל להזיז אותה גם אצלנו. אולם למעשה, גם אם קיים קשר בין הריבית בישראל לזו בארה"ב, הוא לא ממש הדוק. כעת יש לבנק ישראל לפחות עשר סיבות טובות להעלות ריבית ולא לחכות לבנק המרכזי האמריקאי.
ראשית, בניגוד לתפיסה הרווחת, בנק ישראל כמעט אף פעם לא הלך עיוור אחרי ה-FED גם בעבר. בין השנים 1996 ל-2012, היו שש אפיזודות בהן בנק ישראל העלה את הריבית בזמן שה-FED לא שינה אותה או אף הוריד אותה. בסדרה האחרונה של העלאות ריבית בישראל בין השנים 2009 ל-2011 בנק ישראל העלה ריבית מ-0.5% ל-3.25% מבלי שהריבית בארה"ב עלתה אפילו פעם אחת.
לפי הצהרות ה-FED הוא לא יעלה את הריבית לפני שיסיים רכישות אגרות החוב הממשלתיות בסך של 120 מיליארד דולר בחודש באמצע 2022. לעומתו, בנק ישראל צפוי לסיים כבר החודש את הרכישות שלו של אגרות החוב הממשלתיות.
אכן, האינפלציה בארה"ב גבוהה הרבה יותר מאשר בישראל ועומדת על 5.4% לעומת 2.5% אצלנו. אולם ה-FED לא פעל לעצור אינפלציה כבר ברמות יותר נמוכות בגלל שהוא הניח שהיא תהיה זמנית. אם לא היה מעריך כך, היה מנסה לבלום אותה בשלב הרבה יותר מוקדם. אם בנק ישראל יגיע למסקנה שהלחצים לעליית מחירים אינם זמניים, כפי שחושבים יותר ויותר בנקים מרכזיים בעולם, הוא צפוי לפעול לבלימת האינפלציה מוקדם ככל האפשר ולא לחכות שהיא "תברח" לרמות הרבה יותר גבוהות.
לקראת צמיחה מהירה
אומנם האינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר בארה"ב או בחלק גדול מהמדינות האחרות, אך היא עלתה מהר מאוד. תוך שנה קצב האינפלציה טיפס ממינוס 0.7% לפלוס 2.5%, אחד השינויים החדים ביותר בהשוואה למדינות האחרות.
הצמיחה בישראל צפויה להיות גבוהה בשנה הקרובה, לפחות כמו בארה"ב, בקצב של בין 5% ל-7%, במיוחד של הצריכה הפרטית. ריבית אפסית לא כל כך מתאימה למשק עם צמיחה כל כך גבוהה.
הבנקים המרכזיים בעולם לא מחכים ל-FED. בחודש אוקטובר לפחות 15 בנקים מרכזיים העלו ריבית. הריבית עלתה בניו זילנד, איסלנד, פולין, הונגריה ובמדינות אחרות. הם לא חיכו ל-FED האמריקאי. מדוע בנק ישראל צריך?
אכן האינפלציה בארה"ב גבוהה בהרבה מישראל – אבל ה-FED לא פעל כדי לעצור אינפלציה ברמות נמוכות יותר בגלל שהעריך שהיא תהיה זמנית
צריך לציין שלבנק ישראל הרבה יותר קל להעלות ריבית מאשר ל-FED. לעליית ריבית ה-FED עלולה להיות השפעה משמעותית על השווקים הפיננסיים בכל העולם. בניגוד אליו, ספק שעליית ריבית בישראל תזעזע אפילו את השוק המקומי.
מחירי הדירות עולים לא רק בישראל, אלא בכל העולם. אין כלי מתאים יותר כדי לבלום את הגל הספקולטיבי והמזיק של עליית מחירי הדירות מאשר עליית ריבית בשילוב על עליית מס רכישה על המשקיעים. הנזק ארוך הטווח של התייקרות מחירי הנדל"ן מצדיק לא להמתין עם עליית ריבית בישראל עד אשר הריבית תעלה בארה"ב.
הסיבה שמעלה קושי משמעותי לעלות ריבית בישראל זאת העוצמה של השקל שפוגעת ביצואנים. אולם, מכיוון שהאינפלציה מושפעת היום במידה גדולה מהתייקרות היבוא, יש מקום לאפשר התחזקות השקל כדי להזיל מעט את המחירים של המוצרים המיובאים.
צריך להגיד שגם בלי קשר לריבית, השקל מקבל תמיכה אדירה מהכוחות שלא קשורים אל הריבית ישירות. ההשקעות בהיי טק הישראלי, היצוא מישראל והתנועות הפיננסיות הנכנסות והיוצאות מישראל ע"י המשקיעים הזרים והמקומיים מפעילים לחצים כבדים להתחזקות השקל. בנק ישראל מתמודד עם כוחות אלה באמצעות רכישות מט"ח. הוא יוכל להמשיך ולקנות דולרים בכל כמות שירצה גם לאחר שיעלה את הריבית.
אלכס זבז'ינסקי מכהן ככלכלן הראשי של בית ההשקעות הישראלי מיטב דש שמנהל תיקי השקעות, קרנות נאמנות, קופות גמל, קופות לפיצויים, קרנות פנסיה ועוד.
ה- Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
