בריאן רות', מומחה פארמה מאונירסיטת צפון קרוליינה, מבלה את רוב זמנו במעבדה כשהוא עוטה משקפי תלת ממד ועובד על המחשב שלו, בוחן את המבנה הכימי של תרופות חדשות בתקווה למצוא את המולקולה שתחולל שינוי בעולם הרפואה.
המעבדה של רות', הכוללת 30 חוקרים סך הכל, מופעלת ברובה על ידי רובוטים והיא מכילה לא מעט מכשירים חזקים במיוחד שביכולתם לעבד נתונים כימיים מיקרוסקופיים. במהלך השנים האחרונות, הגילויים שהגיעו מהמעבדה של רות' הובילו לפריצות דרך משמעותיות בעולם הפארמה, בייחוד בתחום התרופות הפסיכדליות, לאחר שהחוקרים מצאו גילו מיליוני מבנים כימיים חדשים של חומרים פסיכדליים בעלי סגולות רפואיות, חומרים שפעילים גם בסמי הזיה כמו פטריות הזיה או LSD.
"יש המון מבנים כימיים של חומרים פסיכדליים שונים. למעשה, אנחנו לא צריכים להמשיך לבחון אותם וגם לא לנסות למצוא את הסוגים החדשים שיש. המטרה שלנו היא למצוא את המבנים הכימיים הפסיכדליים שישמשו כאמצעים תרופתיים בעתיד", מסביר רות'.
הודות למענק מחקר בסך 27 מיליון דולר, שהוענק למעבדה מגורמים ממשלתיים רשמיים בארה"ב, רות' קרוב מתמיד למציאת הפתרון התרופתי האולטימטיבי לטיפול בדיכאון, פוסט טארומה וחרדה באמצעות טיפול תרופתי שעושה שימוש בחומרים משני תודעה. "אם נצליח במשימה הזו, זו תהיה פריצת דרך אדירה", מסביר רות', "אם מטופל יוכל לקחת תרופה משנת תודעה לקראת הערב, לפני השינה, ולקום בבוקר ולהרגיש משמעותית פחות מדוכא או חרד, ייתכן שנוכל להביא לסוף עידן הפרוזאק".
ההנחה היא שאם המעבדה של רות' אכן תצליח במשימה שהוטלה עליה, היא תחולל מהפך בשוק הרפואה ובעיקר בתחום הפסיכיאטריה. כיום, שוק נוגדי הדיכאון ברחבי העולם מגלגל 50 מיליון דולר מידי שנה, בעוד שוק בריאות הנפש באופן כללי, כלומר סך הטיפולים, המטפלים ונותני השירותים בענף, מגלגל 100 מיליארד דולר מידי שנה.
לפי ארגון הבריאות העולמי, 322 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים כעת מדיכאון ו-100 מיליון בני אדם נוספים סובלים מדיכאון שאינו בר טיפול. הכוונה היא שמדובר באנשים שניסו מספר טיפולים והשתמשו בסוגים שונים של תרופות אך לא הרגישו הקלה בתסמיני הדיכאון שלהם. עבור אנשים אלו, הפתרון עליו עובדים במרץ צוות החוקרים של רות' יכול להיות משנה חיים.
הבטחה אדירה
בשנים האחרונות חברות התרופות וארגוני הבריאות העולמיים משקיעים לא מעט משאבים במחקר שיסייע לשלב חומרים משני תודעה בשוק התרופות, מתוך הבנה שמדובר בפתרון שיכול להיות יעיל כטיפול תרופתי. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) השקיע מיליונים עבור מימון מחקרים בתחום במוסדות מחקר שונים ברחבי המדינה, וכבר אישר להפצה מספר תרופות בהן עושים שימוש בחומרים פסיכדליים. מטרת העל: למצוא פתרונות שיוכלו להחליף כדורים פופולריים נגד דיכאון כמו זולופט ופרוזאק.
מומחים בתחום הפארמה מברכים על מאמצי המחקר האחרונים. טניה גונסלבס, אנליסטית בריאות בתאגיד Canaccord Genuity, מציינת כי תרופות שבהן חומרים משני תודעה מהוות הבטחה אדירה בעולם הרפואה כרגע, אך שייקח זמן רב עד שהן יהפכו לפתרון נפוץ ובשימוש נרחב. "לדעתי, כדי שהתעשייה הזו באמת תצליח להתרומם ולהשתלב במיינסטרים, צריך להפוך את התרופות האלו לבטוחות לשימוש ביתי. זה אומר שצריך להפוך אותן לניטרליות ולא מעוררות הזיות. זו תהיה הדרך להפוך אותן ליותר נגישות למרבית האוכלוסייה, גם מבחינת התפיסה של הרופאים והמטופלים", היא מסבירה.
אכן, החוויה הפסיכדלית היא אחד הגורמים הבעייתיים בפיתוח תרופות מסוג זה. בסקרים שנערכו על ידי חברות התרופות השונות, מרבית האנשים העידו כי הם יחששו להתנסות בתרופה מסוג זה בעיקר בגלל הפחד מהזיות קשות במהלך השימוש שיוכלו להוביל לנזקים נפשיים קשים ומצלקים שישארו איתם לתקופה ארוכה לאחר מכן.
מכון המחקר של רות' עובד בדיוק על פתרון הבעיה הזו, והם מנסים כעת לשנות את מבנה המולקולות של החומרים הפסיכדליים השונים כדי לנטרל אותם מהחומרים מעוררי ההזיות שבתוכם. הפרויקט הצליח לעורר גם את תשומת הלב של הצבא האמריקאי שמחפש פתרון יעיל יותר לטיפול בלוחמים וחיילים הלומי קרב.
מדובר בענף מחקר מתפתח ברחבי העולם, וישנן מספר מעבדות מחקר שפועלות בנושא בתחומי המעצמה לרבות באוניברסיטת ניו יורק, המכון ללימודים פסיכדליים, מכון ג'ו הופקינס ועוד. כלל מכוני המחקר האלו נמצאים בקשר הדוק עם חברות תרופות שונות שנותנות להן חסות. ריק דובלין, ראש המכון ללימודים פסיכדליים, התייחס למירוץ הנוכחי שמתקיים בתחום ואמר: "זה מבורך, אבל זו גם טרגדיה. יש מירוץ מאד אינטנסיבי בתחום הזה, אבל אם היו מתחילים לחקור את הנושא הזה מוקדם יותר כבר היו לא מעט מנצחים. אני לא מדבר רק על חברות התרופות ועל המדענים שהיו יוצאים נשכרים מכל הסיפור, אלא על פגועי הנפש שהיו יכולים להניב הרבה תועלת משימוש בתרופות משנות תודעה, אך בינתיים המשיכו לסבול. שימוש בחומרים פסיכדליים יחולל מהפכה בעולם הרפואה אבל גם ישנה את העולם כולו".
דובלין, שהקדיש את חייו לחקר הסמים הפסיכודליים לאחר שהתנסה בהם מספר פעמים בעצמו, הקים מכון מחקר המוקדש כולו לנושא. על פי מחקר שערכו לאחרונה במכון שלו, כ-67% משתמשים שסובלים מפוסט טראומה הרגישו שיפור במצבם לאחר שהשתמשו בתרופות המכילות חומרים משני תודעה, לעומת 32% שלא חוו שינוי בתסמינים והשתמשו בתרופות פלסבו שלא כוללות חומרים משני תודעה. "זה טיפול מסוג שונה, וזה גם מתבטא בתפיסה של המטופלים כלפיו. צריך להבין שזה לא רק לקחת כדור וגמרנו, זה להתחייב למצב של שינוי תודעה", מסביר דובלין.
"כמו כדור רגיל"
לצד התחרות ההולכת וגוברת של חברות הפארמה, עלה חשש בקרב החברות המסורתיות יותר מפני הסתייגויות מהתרופות העתידיות, שיגיעו בעיקר מצד בעלי מקצוע ותיקים יותר בתחום שיחששו לשלוח את המטופלים שלהם להתנסות בתרופה השנויה במחלוקת. "יש מטפלים שיאמינו שניתן לשנות את התודעה של המטופל בלי להשתמש בתרופה כזו. הנתונים האובייקטיביים הם הדבר היחיד שיצליח לשנות את התפיסה הזו", מסביר רוברט בורו, מנכ"ל חברת MindTech, חברה פרטית הבוחנת את השימושים הרפואיים האפשריים ב-LSD ושוקדת בימים אלו על יצירת גרסה נטולת הזיות לחומר הפסיכדלי, במטרה שיוכלו להשתמש בו לטיפל במחלות הקשורות בקשיים בקליטת אופיואידים.
"יש דרכים לשנות את המבנה של התרופות האלו כך שהן שלא יגרמו להזיות שנמשכות 8 שעות כל פעם, למשל. התועלת שתצמח משימוש בחומרים האלו יכולה להיות אדירה. במכון שלנו אנחנו עובדים על ייצור גרסה של הסם שלא תעורר הזיות וגם לא תופעות לוואי חריגות יותר מאלו שיכולות להיגרם משימוש בתרופה רגילה. אם נצליח, שימוש בכדור כזה יזכיר שימוש בכדור רגיל".
ובחזרה למעבדה של רות' בצפון קרוליינה, שם מביעים אופטימיות בנוגע לאימוץ התרופות החדשות ברגע שאלו יגיעו לשוק. "אם נצליח במשימה הזו, נעזור מאד בשיפור הפתרונות הפסיכיאטריים הקיימים בטווח הקרוב. אנשי המקצוע בסופו של דבר יישרו קו בנוגע למוצר החדש. אנחנו כבר יודעים איך לייצר את התרופות האלו, יש לנו את הטכנולוגיה ועברנו דרך מחקרית ארוכה. בטווח הרחוק, נוכל לשנות את האנושות כולה", מסכם רות'.
