Contributors
בתקופה קצרה הפכה תעשיית הפוד-טק המקומית לתעשייה היוצרת תהודה ברמה עולמית: רק לאחרונה הודיעה אחת החברות הישראליות על הצלחתה ביצירת נתח הסטייק המתורבת הגדול ביותר עד היום. בשנת 2020 עלה סך היקף הגיוס של החברות הישראליות בתחום זה ב-300%, ובשנת 2021 הוא אף צפוי להכפיל את עצמו. שוק הפוד-טק הישראלי רותח, וכולם רוצים ביס מהעוגה, אבל ה"עוגה" הישראלית הולכת ונגמרת.
משקיעים פרטיים ומוסדיים מבינים את החשיבות העסקית והאקולוגית וממהרים להצטרף:
תעשיית המזון מן החי היא מהמזהמות ביותר בעולם, ואחראית ללא פחות מ-14.5% מגזי החממה הגורמים להתחממות הגלובלית. אלו המבקשים להראות פעילות ותרומה חברתית (ESG), מזהים את האפשרות להשקעות בעלות השפעה. כמו כן, עולם ה-ESG מהווה כלי למדידה והערכת סיכונים בטווח הארוך, ונותן אינדיקציה לתשואה גבוהה יותר ותנודתיות נמוכה יותר להשקעה.
בראיה מאקרו כלכלית ובמציאות של משבר אקלים, ישנו סיכון שוק "חדש" המאיים על קולקטיב המשקיעים. משבר האקלים הוא סיכון שוק מיוחד במינו, שלמעשה יכול להאיץ סיכוני שוק אחרים – כך למשל תנאי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות, בצורות וסופות קשות יכולים בקלות להיות מתורגמים לפגיעה ברכוש, תוצר ואספקה שעלולים להפוך לסיכוני אשראי או נזילות.
לעומת תעשיות אחרות כגון אבטחת מידע או אנרגיה מתחדשת שבהן הושקעו מיליארדי דולרים – בתעשיית הפוד-טק הישראלית יש עוד מקום רב לצמיחה פוטנציאלית. אם נסתכל טוב, נוכל להבחין שבעולם זה נמצא תחום אחד שבולט יותר מהשאר – תחום החלבון האלטרנטיבי. מצד אחד, כיום פועלות בישראל רק כ-60 חברות בתחום זה; מצד שני, אנחנו ממוקמים במקום השלישי בעולם במספר המשקיעים הפעילים בתחום. אך לאחרונה, גם המשקיעים וגם היזמים מתחילים לפזול החוצה.
אם ברצוננו להישאר "אומת הסטרטאפים", אנחנו צריכים ליצור מעטפת וסביבה תומכת לתעשיית החלבון האלטרנטיבי בישראל, ונוכל לעשות זאת במספר דרכים:
קהילה חזקה
ראשית, יש צורך ליצירת קהילה פעילה ובעלת אינטרס הדדי לקידום השקעות ויזמות בתחום. כמו בכל תעשיה אחרת, הטכנולוגיה מתקדמת: ישראל נחשבת למובילה בתחומי הבשר המתורבת (בשר אמיתי, המיוצר בתנאי מעבדה) והפרמנטציה (תהליך התססה ליצירת מיקרואורגניזמים), ובתחומים אלה יש עוד מקום להעמקה ויצירה נוספת. כך למשל, תחום החלבון האלטרנטיבי למזון המבוסס על בעלי חיים ימיים, נחשב עדיין בחיתוליו ברמה עולמית. יצירת אלטרנטיבות כאלה יביאו להפחתת הדיג בצורה שתאפשר למערכת האקולוגית הימית להתאושש.
יזמים ומשקיעים בתחום מגלים תוך כדי פעילותם הזדמנויות חדשות, הם צוברים ידע וניסיון שעשוי להיות לעזר ואף להיות בעל ערך רב עבור חברות ומחקרים חדשים. קהילה כזו, יכולה להפוך להיות ״בית גידול״ לרעיונות חדשים, יצירת שותפויות ועסקאות מקומיות.
העתיד שייך לצעירים
יש לעודד את הדור הצעיר לפעול, ללמוד ולעבוד בתחום החלבון האלטרנטיבי. בהרבה מוסדות לימוד ומסגרות שונות מועברים תכנים בנושאי אקולוגיה ומשבר האקלים, ואף יש התייחסות להשפעת תעשיית המזון מן החי על המערכת האקולוגית. עבודה זו היא חשובה ומוערכת, ואנו רואים את השפעתה ברחובות בזמן מצעדים והפגנות בנושאי אקלים, אך צריך לבצע העמקה בהסברה על עולמות התוכן של החלבון האלטרנטיבי כפתרון משמעותי להקטנת קצב ההתחממות הגלובאלית. ניתן לשלב תכנים אלה תחת מגמות לימוד רלוונטיות, לבצע סיורים במכוני המחקר והמעבדות העוסקות בתחום, ואף להפגיש את בני הנוער עם יזמים שיספרו על עבודתם ומשמעותה. היזמים הישראליים צמאים לגייס חוקרים ומדענים חדשים לצוותים, ואין בנמצא. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמרבית היזמים בתחום הם אנשי מדע בעצמם, ש"גלגלו" רעיון מן האקדמיה אל התעשייה.
אין כמו בבית
לבסוף ולא פחות חשוב, יש לתכנן ולתקצב מערך ייצור ויצוא שמאפשר סקייל-אפ (ייצור בכמויות גדולות) לחברות הישראליות לפני שהן "בורחות" לייצור בחו״ל. תכנית כזו תאפשר לחברות להמשיך ולהתמקד בפיתוח הטכנולוגיה בישראל, ובהגיע השעה המתאימה – להוציאה מישראל לעולם כולו – דבר שיכול להיות מתורגם למשרות חדשות בשוק המקומי ולמיליוני דולרים שימצאו את דרכם לכיסן של החברות ולקופת המדינה.
עידו אלישר הוא יזם בתחום החלבון האלטרנטיבי ויועץ לבורד עמותת ויגן פרנדלי. בעברו במסגרת תפקידו כמנהל פיתוח עסקי וקשרים מסחריים בעמותה, היה שותף להשקת והחדרת מוצרי מזון חדשניים לשוק הישראלי. מייסד קהילת היזמים החלוצה Health & FoodTech TLV.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
