שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

דאע"ש

הכנסות שנתיות כ-200 מיליון דולר. אזור פעילות גלובלי. בעיקר בעיראק ובסוריה.

שלוש שנים בדיוק לאחר שאבו־בכר אל־בגדדי, מנהיגה הרוחני ומייסדה של דאע"ש, נשא את אותו נאום ניצחון בתפילת יום השישי על מדרגות המסגד העתיק וההיסטורי במוסול, נראה כי הגלגל השלים את סיבובו והתהפך לחלוטין. אייקון הניצחון הדאע"שי, שבו הוכרזה בחגיגיות הקמתה של הח'ליפות האיסלאמית הראשונה מאז 1924, הפך כעת לסמל הגדול ביותר לתבוסתו, לאחר שכוחות הקואליציה בראשות הצבא העיראקי כבשו בחזרה גם את מסגד א־נורי – או יותר נכון – את הריסותיו. רגע לפני נסיגתם, דאגו אנשי הארגון לעטר את המסגד העתיק והקדוש במאות קילוגרמים של חומר נפץ ולהחריבו עד היסוד.

ההכרזה הסופית על שחרורה המוחלט של מוסול הגיעה כשבועיים מאוחר יותר. כיבוש א־רקה, עיר הבירה ומרכז פעילותו הכלכלי והפוליטי של ארגון הטרור הסוני, הגיע כחודש לאחר מכן. העיר דיר א־זור, אחד ממעוזיו האחרונים של הארגון בסוריה ומקור הכנסה משמעותי, נפלה גם היא, וכיבושה מסמן אבן דרך נוספת בקריסתה המהדהדת של המדינה האיסלאמית. אל־בגדדי חוסל או נמלט חזרה למולדתו ומסתתר בעיראק, וגם אם תבוסתו המוחלטת עוד רחוקה, אפילו בצמרת הארגון יודעים כי סופו בתצורתו הנוכחית כבר הגיע.

קריסה מדהימה

כיבושה של העיר דיר א־זור, כאמור, היה לא רק הפסד אסטרטגי של מעוז שליטה חשוב, אלא גם, ואולי בעיקר, אובדן של מקור הכנסה בעל חשיבות רבה. העיר, השוכנת על גדותיו המערביות של נהר פרת, היא הגדולה והחשובה ביותר במזרח סוריה והיא מרכז תעשיית הפקת הנפט במדינה וגם מרכז חקלאי פורה. בהיבט זה, אובדן השטחים האדיר של דאע"ש בשנים האחרונות הוא בבחינת מכה כלכלית אנושה לא פחות מהמכה הפוליטית העצומה שספג. קצב אובדן השטחים של ארגון המדינה האיסלאמית הוא כה מהיר, עד שקשה לתארו על הכתב ולהישאר עדכני. נכון לעכשיו, עם כיבוש העיירה ראווה, איבד הארגון את המעוז האורבני האחרון בעיראק, ומי ששלט על כשליש משטחי המדינה, מוגר ממנה כיום כמעט לחלוטין. מדובר בקריסה מדהימה: בשיאה, בשלהי 2014, השתרעה המדינה האיסלאמית על שטחים בהיקף כולל של כ־100 אלף קמ"ר – כמעט פי חמישה משטחה של מדינת ישראל – ותחת שלטונה המדכא חיו אז כ־10 מיליון בני אדם.

השטחים העצומים שתפס הארגון בכיבושיו המהירים במהלך 2014 ומיליוני האנשים שהוכפפו תחת חוקיו האכזריים, היו מקור עושרו הרב בשיא כוחו. דאע"ש שלט אז על שדות נפט וגז, מרבצי מינרלים עשירים, שטחים חקלאיים פוריים, מפעלי תעשייה ונשק וכמובן, מיליוני בני אדם שהניעו את כלכלת הארגון בעיקר בזכות כספי המיסים ודמי החסות שגבה מהם.

לפני שלוש שנים, בדיוק בשיא כוחו הצבאי והמדיני של דאע"ש, נאמדו סך ההכנסות השנתיות של הארגון בסכום דמיוני של כ־3 מיליארד דולר (פי שניים ממה שהכניסה באותה השנה צ'ק פוינט, ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית). בתור ארגון ש"נוסד" רק שנים ספורות קודם לכן, עם ההינתקות מחבלי אל־קאעידה, זינוק מטאורי שכזה, מכמעט אפס הכנסות עצמיות (התבסס אז בעיקר על כספי תרומות וסיוע) למיליארדי דולרים בקופה, היה ללא ספק הישג כלכלי חסר תקדים שהפך את דאע"ש לארגון הטרור העשיר בהיסטוריה. ההישג הזה, כמובן, גם העניק לארגון את המקום הראשון בדירוג ארגוני הטרור העשירים שפרסמנו לראשונה ב־2014.

עיקר עושרו המהיר של הארגון (בדומה לדוגמאות רבות במזרח התיכון) נבע שלא במפתיע מגורם עיקרי אחד – נפט. בכיבושיו המהירים ברחבי עיראק וסוריה השתלט הארגון על שדות נפט וגז רבים, כשעל פי הערכות, שלט בשיאו על כ־60% ממאגרי הנפט בסוריה ועל שבעה מאגרי נפט וגז חשובים בעיראק, כולל בית הזיקוק הגדול במדינה. תוך שימוש במערכת הברחות הנפט הפיראטית, שהתפתחה באופן יעיל ומשוכלל במהלך עשרות שנות החרם העולמי על שלטון סדאם, מכרו אנשי דאע"ש, על פי ההערכות, עשרות אלפי חביות נפט בשוק השחור בכל יום. אלה שלשלו לכיסם סכום משוער של 3־2 מיליון דולר ביום, אשר הצטבר לכדי קרוב למיליארד דולר בשנה – וזאת ממכירת נפט בלבד.
אולם מקור הרווח המהיר של דאע"ש הפך במהרה לנקודת התורפה שלו ולגורם העיקרי שבגינו ירד הארגון מנכסיו. התעצמות הלחימה כנגדו והקרבות הקרקעיים הקשים שניהל יום יום, הביאו לבסוף לאובדן שטחים נרחבים ואובדן השליטה על שדות נפט, גז ומאגרי מינרלים יקרים. הכתישה האווירית המאסיבית שספג מידי כוחות הקואליציה (תקיפות שהתמקדו בכוונה במאגריו העשירים), הכבידה עוד יותר את הלחץ והביאה בסופו של דבר להתדלדלות מהירה בשורת ההכנסות מגורם הרווח העיקרי של הארגון.

אם לא די בכך, באה גם הקריסה המהירה במחירי הנפט, שצללו מרמה של כ־110 דולר לחבית בתחילת 2014 לפחות מ־30 דולר לחבית ב־2016, וקיצצו באופן גס עוד יותר בהכנסות המתדלדלות. ההכנסות החודשיות של דאע"ש ממכירת נפט וגז, אשר עמדו בשנת 2014 על ממוצע של כ־130 מיליון דולר בחודש, צללו בחדות, והשנה, על פי נתונים שפרסמה חברת המחקר IHS Markit, הפיק הארגון רק כ־4 מיליון דולר בחודש – נפילה של 97% בהכנסות.

לא שטחים, מוחות

ההכנסות מנפט וגז, אשר היו נדבך עיקרי בעושרו, לא היו מקור ההון היחיד במערכת הפיננסית המגוונת של הארגון. מיסים, דמי כופר, דמי חסות, שוד בנקים ועתיקות – הפכו גם הם למרכיב חשוב בצבירת הונו של דאע"ש, כשהמנטליות הקרימינלית של הארגון שימשה כלי שיטתי ויעיל בהגשמת מטרה זו. כסמכות השלטונית היחידה בכפרים ובערים הנמצאים תחת מרותו, גבה דאע"ש מיסים ודמי חסות מהאוכלוסייה הכבושה; החל במיסים המוטלים על שימוש בתשתיות (כבישים, חשמל, מים, טלפון וכדומה), דרך סחורות (רכבים, טלפונים, דלקים, מזון) ועד דמי חסות שנגבו ישירות מבעלי העסקים בתמורה ל'הגנה". לצורך העניין, הסב הארגון את הבנק הגדול בעיר א־רקה לבנק המרכזי של המדינה האיסלאמית, אשר שימש כאמצעי גבייה וסליקה למיסים ולחובות המוטלים על התושבים.

על פי ההערכות, היקף ההכנסות שזרמו לארגון מכספי מיסים ודמי חסות הסתכמו במאות מיליוני דולרים בשנה. אולם אובדן השליטה על האוכלוסייה הביא באופן טבעי גם לירידה בהכנסות ממקור זה. על פי נתוני IHS Markit, לפני שאיבד את שליטתו, הספיק דאע"ש להכניס השנה כ־8 מיליון דולר בחודש, סכום זניח בהשוואה לעשרות מיליוני הדולרים שזרמו לקופתו מדי חודש, רק לפני שנה־שנתיים.

מלבד מאגרי האנרגיה הגדולים שעליהם השתלט, ומנגנון הכפייה לגביית דמי חסות, כופר ומיסים שאותו הפעיל ליצירת רווחים – כבש דאע"ש גם שטחים חקלאיים נרחבים, מפעלי ייצור, תחנות כוח, סכרים ומתקנים אסטרטגיים אחרים. אלו הוסיפו רבות לחוסנו ולעוצמתו הכלכלית. מלבד זאת החזיק הארגון בשטחים נרחבים בחמשת המחוזות החקלאיים הפוריים ביותר בעיראק, השולטים על כ־40% מיבול החיטה ומיני התבואה השונים הגדלים במדינה, כשבסך הכל, העריכו מומחים בתחום החקלאות, שלט דאע"ש על כ־30% מהשוק החקלאי המקומי. כל אלו אבדו עם הנסיגה מהשטחים הגדולים שבהם החזיק. בסיכום כולל, נפלו הכנסותיו של ארגון הטרור הרצחני בתוך שלוש שנים בלבד בשיעור של למעלה מ־90% – מכ־3 מיליארד דולר ב־2014 לכ־200 מיליון דולר בלבד השנה.

אך גם אם "קיצה של מדינת דאע"ש המזויפת", כפי שקרא לה ראש ממשלת עיראק חיידר אל־עבאדי, אכן הגיע – הרעיון עצמו חי עדיין בעוצמה בלב המונים. למדינת הטרור שהקים ארגון המדינה האיסלאמית אין באמת גבולות ממשיים, והישגו הגדול אינו נמדד בשטחים שכבש, אלא במוחות שכבש. על פי מומחים רבים, דאע"ש עובר כיום טרנספורמציה וממציא את עצמו מחדש כארגון חסות גלובלי, בדיוק כמו שעשה אל־קאעידה לפניו. בשנה הבאה יחזור ארגון המדינה האיסלאמית לממדיו הפיננסים המקוריים ויסתייע שוב בעיקר בדמי כופר ובכספי תרומות וסיוע חיצוני למימון פעילות גרילה נגד הנוכחות הצבאית בעיראק ובסוריה ולמען תדלוק הטרור הגלובלי. בהקשר זה חשוב לזכור, כי לשם מטרתו המחודשת אין הוא צריך מיליארדי דולרים. אף לא מאות. ההון שצבר בשנים האחרונות, שאותו הוא מתעל ביעילות רבה לשלוחותיו ברחבי הגלובוס, מספיק לו כדי להמשיך ולתדלק את מלחמת הקודש העולמית.