על אף שהגדרתו כארגון טרור מוטלת לעיתים בספק על ידי גורמים מסוימים, מפלגת הפועלים של כורדיסטן, או בקיצור הנפוץ ה־PKK, מקוטלגת ככזה על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים רבים, ביניהם ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן, האיחוד האירופי, נאט"ו וטורקיה, כמובן. הארגון המרקסיסטי־לניניסטי, המורכב בעיקר מכורדים־טורקים, הוקם בשנות ה־70 המאוחרות במטרה לחתור להקמת מדינה כורדית עצמאית בדרום־מזרח טורקיה והחל לנקוט פעולות מיליטנטיות להגשמת חזונו כנגד המשטר הטורקי באמצע שנות ה־80. מאז ועד היום ידעו שני הצדדים סבבי אלימות קשים, אשר עלו בחייהם של למעלה מ־40 אלף איש. אחד מרגעי השיא בסכסוך המדמם נרשם באמצע שנות ה־90, לאחר שפעולות הטרור שביצע ה־PKK התפשטו מאזורי הכפרים אל מרכזי הערים הטורקיות. תגובת המשטר היתה חדה וקשה. בהוראת הממשל, החל הצבא הטורקי להפציץ את אזורי הכפרים הכורדיים – אלפי כפרים הושמדו, מאות אלפי כורדים נמלטו מבתיהם.

דווקא לאחר שנלכד מנהיג ומייסד ה־PKK עבדוללה אג'לאן בפעולה של המודיעין הטורקי בקניה ב־1999 (אשר לטענת אנשיה, המוסד הישראלי היה מעורב בה), החל הארגון הכורדי לרכך את הקו הנוקשה ולמתן את דרישותיו. אג'לאן הכריז מכלאו על יוזמת שלום עם הטורקים וקרא לחברי הארגון להניח את נשקם, לזנוח את הקו המיליטנטי ולפתוח בהידברות. השאיפה למדינה כורדית עצמאית התמתנה ליצירת אוטונומיה כורדית בטורקיה, אשר תאפשר שיוויון זכויות למיעוט הכורדי במדינה. הפסקת האש החזיקה מעמד חמש שנים, עד ששוב גלשו הצדדים למאבק אלים ולסבבי לחימה שנמשכו עד 2012.

ביולי 2015 התדרדרו הצדדים לסבב אלימות נוסף, אשר נמשך למעשה עד היום. ההסלמה האחרונה באה כשברקע הלחימה המתעצמת כנגד דאע"ש בסוריה והמתיחות הפוליטית הגוברת, אשר לוותה בהתבטאויות חריפות ולוחמניות של ארדואן נגד מפלגת ה־HDP הפרו־כורדית, על רקע הבחירות לפרלמנט הטורקי. באותה תקופה ארגון ה־PKK השתתף באופן פעיל בלחימה כנגד דאע"ש בעיראק ובסוריה, לצד מיליציות כורדיות נוספות, והיה גורם משמעותי בשחרור המצור של אנשי דאע"ש על העיר הכורדית כובאני שבצפון סוריה. במסגרת הלחימה טען הצד הכורדי, כי הטורקים מונעים פיזית את העברת הסיוע לעיר הנצורה, ואף האשים את טורקיה (הסונית ברובה) בתמיכה בארגון הטרור הסוני. עד מהרה התדרדר המצב להתנגשות מיליטנטית, אשר כללה פיגועים נגד כוחות הביטחון הטורקיים מצד אחד והתקפות נרחבות של צבא טורקיה נגד מעוזים כורדיים בדרום־מזרח טורקיה, בצפון סוריה ובעיראק מן הצד השני. עד עכשיו גבה העימות הנוכחי, שנמשך כבר שנתיים וחצי, את חייהם של אלפי בני אדם בשני הצדדים.

יתרון גיאוגרפי

על פי דו"ח הטרור השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית, לארגון ה־PKK מקורות מימון רבים ומגוונים, אך הוא נשען רבות על פעילותו לגיוס כספים, בעיקר מהפזורה הכורדית הרחבה ברחבי אירופה. על פי הערכות, ההון הזורם לארגון מפעילותו זו נע בין 50 ל־100 מיליון דולר בשנה.

עיקר ההכנסות שמפיק ה־PKK נובעות, באופן לא מפתיע ובדומה לארגונים אחרים, מסחר בסמים – בעיקר הרואין וקנאביס. דו"ח המשרד לענייני סמים ופשיעה של האו"ם UNODC)) העריך, כי מדי שנה מפיק הארגון כ־75 מיליון דולר מהסחר בהרואין. הכנסות אלה מגיעות בעיקר ממיסוי סוחרים העוברים בנתיב החשוב מאפגניסטן ומאיראן בדרך לאירופה, או סוחרים המפיצים את הסם במדינות אירופה השונות. הערכות אחרות טוענות, כי אנשי ה־PKK העמיקו את פעילותם בתעשיית הסמים והם מפיקים כיום רווח גדול נוסף מהפקה עצמאית של ההרואין. בעבר העריכו גורמי מודיעין בבריטניה, כי ה־PKK אחראי לכ־40% מההרואין המוברח לאיחוד האירופי, כשגם משרד האוצר האמריקאי הצביע לא פעם על מעמדו החשוב בתעשיית הסמים הגלובלית.

נדבך מרכזי חשוב נוסף בפעילות העסקית הבלתי חוקית של ארגון ה־PKK ומקור הכנסות משמעותי מגיע מסחר לא חוקי בבני אדם ומסחר פיראטי בטבק ובסיגריות, כך על פי דו"ח מיוחד של אגף המודיעין של נאט"ו. בדומה לסחר בסמים, משחק המיקום הגיאוגרפי של הפזורה הכורדית תפקיד משמעותי ומעניק יתרון חשוב ומקור להפקת רווחים. מההגירה הבלתי חוקית ממדינות אסיה ואפריקה ומהברחות בני אדם וסחורות לא חוקיות אל מדינות אירופה זוכים אנשי הארגון בסכומים המצטברים לעשרות מיליוני דולרים מדי שנה.

מלבד פעילותו הקרימינלית לשם צבירת הכנסות, מפעיל הארגון רשת לגיטימית וחוקית לשם גיוס תרומות וכספי סיוע מתומכיו הרבים. הזרוע האירופית של ה־PKK מפעילה מאות ארגוני סיוע, הפועלים לשם הגברת התעמולה וגביית תרומות ומיסי הזדהות בקרב הקהילה הכורדית, בעיקר בגרמניה. דו"ח מיוחד שפורסם על ידי משרד ביטחון הפנים הגרמני (ה־BfV) העריך, כי סך ההכנסות הזורמות לארגון מתרומות נאמד בכ־30 מיליון דולר בשנה, מחצית מהסכום מגיע מכספים המגויסים מהקהילה הכורדית בגרמניה.