פרויקט מיוחד: מסע במרחב הבינה המלאכותית
מה יותר טבעי ומתבקש בימים אלו מאשר לפתוח כתבה העוסקת בבינה מלאכותית, בשאלה לצ׳אט־בוט AI: ״כיצד יש לפתוח כתבה העוסקת בבינה מלאכותית וסוקרת את חברות סטארט־אפ ה־AI המבטיחות ביותר?״.
פתיחים מעין אלה הפכו לאחרונה, ובמהירות מדהימה, לקלישאות די שחוקות וחבוטות. אך אולי דווקא האנקדוטה הזו משקפת בצורה הטובה ביותר את האופן שבו הפכה הבינה המלאכותית לאלמנט כל כך טבעי, הטבוע בשגרת חיינו, וכיצד כל זה מתרחש לנגד עינינו תוך זמן קצר להפליא.
כבר עתה ברור שאנו ניצבים רק בתחילתה של המהפכה הגדולה הבאה. יש המשווים את התקופה הנוכחית לתחילתה של המהפכה התעשייתית – לא פחות. אחרים, המשתמשים בסופרלטיבים מתונים מעט יותר, מחזירים אותנו אל עיצומן של שנות ה־90, השנים בו פרץ האינטרנט אל חיינו והפך כל פיסת אדמה נושנה.
כיום זוהי הבינה המלאכותית, אשר לכדה את רוח הזמן הנוכחית, עם שחרורו של הצ'אטבוט ChatGPT – אל אוויר העולם. לצד הנגשתה של תוכנת מודל השפה של OpenAI להמונים, החלו במקביל תוכנות ויישומים רבים מבוססי AI לתפוס פופולריות עצומה ואחיזה בקרב המוני משתמשים. טכנולוגיות מעין אלה נפוצו הרבה מעבר למעבדות ולמשרדי הסטארט־אפ של החברות – ובתורן הניעו שפע של עסקים חדשים וחברות מבטיחות חדשות.
פוטנציאל עסקי וכלכלי
זו בדיוק המהות העיקרית העומדת מאחורי רשימת Forbes AI50 השנה – המאגדת את 50 חברות הסטארט־אפ הנועזות והמבטיחות בעולם כיום בתחום הבינה המלאכותית. מבטיחות מבחינה טכנולוגית כמובן, אך גם, ובעיקר, מבחינת הפוטנציאל העסקי והכלכלי. קבוצת העלית הזו כוללת באופן טבעי בראש את מי שאולי מייצגת יותר מכל את רוח התקופה הנוכחית OpenAI – המובילה את רשימת חברות ה־AI50.
עם גיוסים של כ־11 מיליארד דולר, בעיקר ממיקרוסופט, חברת הבינה המלאכותית, בראשה עומד היזם הסדרתי, סם אלטמן, מוערכת כיום בכ־29 מיליארד דולר. חלק גדול מהכסף הגיע בשנה האחרונה, לאחר שמוצרים כמו מחולל התמונות DALL-E, מערכת זיהוי הדיבור Whisper ובעיקר הצ'אטבוט המהפכני ChatGPT – הכו גלים וכבשו את העולם בסערה.
העדות בסנאט
"אין ספק שזו תקופה מרגשת״, שיתף לאחרונה אלטמן בראיון לפורבס, ״אבל אני מקווה שאנחנו רק בתחילת הדרך. זה יהיה מסע מתמשך ואקספוננציאלי לשיפור הטכנולוגיה ולקידום ההשפעה החיובית שלה על החברה״, הוסיף. בראיון הודה המייסד של OpenAI כי גם הוא עוד לא ממש יודע עד לאן, ועד כמה רחוק תגיע הטכנולוגיה ששחררה לעולם החברה שהוא עומד בראשה.
״בשלב הזה אנחנו יכולים לטעות, או להיתקל במכשול שלא צפינו״, הודה אז. ״אבל אני מאמין שיש סיכוי שבאמת עלינו על משהו משמעותי, שאפשר להגיע איתו רחוק מאוד. הדבר הכי חשוב שאנחנו עושים זה לשים את הדברים האלה שם בחוץ, כדי שהעולם יוכל להתחיל להבין מה מגיע״.
אך מה שמגיע וצפוי אולי לפתור את בעיותיה האקוטיות ביותר של האנושות – לרפא מחלות כמו סרטן ואלצהיימר, לצמצם את הרעב העולמי או לפתור את משבר האקלים – עלול גם בתרחיש מקביל להוביל אותנו למקום אפל ודיסטופי במיוחד. "אני חושב שאם הטכנולוגיה הזו תשתבש, היא תשתבש בצורה מאוד משמעותית״, התריע לאחרונה אותו סם אלטמן בעדות שמסר בסנאט האמריקני.
כשנשאל לגבי השפעתם השלילית של טכנולוגיות AI מתקדמות על תהליכים דמוקרטיים ענה כי הוא "חרד לגבי האפשרות הזו״, וקרא לאכוף רגולציה ולהגביר את הפיקוח על הענף הפרוץ אשר מתפתח בקצב מסחרר.
למרות הקפיצה שחלה בשנה האחרונה בתחום ה־AI פיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית כללית (AGI) – בינה מלאכותית המשתווה לבינה אנושית ואף עולה עליה במובנים רבים – אינה קרובה לדעתו. "אני לא חושב שאנחנו סופר קרובים ל־AGI״, טען.
״אבל השאלה איך נדע שייצרנו את זה, זה משהו שאני מהרהר בו רבות לאחרונה. מה שאני יודע היום – לאחר חמש שנים או כמה שזה לא יהיה שאני עוסק בתחום – שזה לא יהיה כזה רגע ברור ומובהק. יהיה פה מעבר הרבה יותר הדרגתי. ואני גם לא מאמין שתהיה הסכמה על הרגע המדויק שבו הייתה לנו בינה מלאכותית כללית".
אלטמן, בוגר Forbes 30U30, ייסד בדצמבר 2015 את החברה המהפכנית העומדת כיום בחזית מהפכת ה־AI. הוא עשה זאת יחד עם אילון מאסק ולצד חבורה מוכשרת מאוד של יזמים ומומחי בינה מלאכותית. אחד הבולטים בהם הוא הישראלי איליה סוצקבר, מי שמכהן כיום כמדען הראשי של OpenAI. לפני שהצטרף למיזם ה־AI כשותף מייסד, השלים המדען הישראלי פוסט דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד ועבד במשך שלוש שנים במתחרה הנוכחית הגדולה גוגל, כמדען מחקר בקבוצת המחקר Google Brain.
סוצקבר, שאת הראיון איתו תוכלו לקרוא בגיליון מאי של פורבס ישראל, נחשב לאחד המוחות החשובים והמשפיעים בתחום הבינה המלאכותית כיום ומי שעומד מאחורי הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים ביותר של OpenAI.
רשימת ה־AI50, חברות סטארט־אפ ה־AI המבטיחות ביותר, מתפרסמת זו השנה החמישית ומאגדת את 50 החברות הפרטיות המובילות בעולם. החברות הצעירות ברשימה – שגילן הממוצע אינו עולה על ארבע שנים – כבר מציגות מודל עסקי מצליח ופוטנציאל גבוה ליצירת תזרימי מזומנים ורווחים מעסקי הבינה המלאכותית.
חלקן הגדול כבר צברו טרק רקורד מוכח. אחד מהם הוא סכום המזומנים שהספיקו לגייס החברות ברשימה מקרנות הון סיכון וממשקיעים מובילים, המצטברים לסכום כולל של 27.2 מיליארד דולר. באופן לא מפתיע חלק גדול מהנתח הזה נובע מעסקאות מימון שנחתמו בשנה האחרונה, כמו למשל השקעת הענק על סך 10 מיליארד דולר שביצעה מיקרוסופט ב־OpenAI.
ולמרות זאת, לא מעט מהחברות פה ותיקות יחסית, ופרצו עוד לפני ״הבהלה לזהב״ של העידן הנוכחי. חברות בינה מלאכותית כמו AlphaSense או Vectra AI פועלות כבר יותר מעשור, בעוד שהחברה הגדולה ברשימה, Databricks, מעסיקה היום כבר יותר מ־5,000 עובדים. Scale AI סיפקו במשך שנים את הכלים המתאימים – בני אדם בעיקר – כדי לעזור להפוך יישומים של בינה מלאכותית, מרעיון למציאות. היא עשתה זאת בעיקר באמצעות מיקור חוץ של כוח עבודה זול (בעיקר במדינות עולם שלישי), המבצע משימה קריטית לבינה המלאכותית: תיוג הנתונים המאמנים אותה.
"אנחנו אתי החפירה בעידן הבהלה לזהב של הבינה המלאכותית היצירתית", תיאר המנכ״ל והמייסד אלכסנדר וונג את חשיבות החברה לצמיחה המטאורית של ה־AI בשנים האחרונות. ואכן בשעה שחברות אחרות בתחום עוד לא ראו דולר שחוק בהכנסות, Scale AI דיווחה כי ב־2022 לבדה הספיקה לרשום בספרים רווחים בהיקף של 250 מיליון דולר. הטכנולוגיה של החברה שימשה בין השאר את הממשל האמריקני כדי לנתח תמונות לוויין באוקראינה ואת חברת OpenAI כדי לייצר את ה־ChatGPT. ב־2021 העניקו משקיעים לסטארט־אפ של וונג הערכת שווי של 7.3 מיליארד דולר והפכו אותו למיליארדר – אף כי כיום 15% שהוא מחזיק בחברה שהקים שווים הרבה פחות (כ־630 מיליון דולר).
סקטור משגשג
הבאזז הנוכחי סביב תחום ה־AI חריג בכל קנה מידה והשוואה היסטורית אך הוא בולט במיוחד בתקופה זו של האטה גלובלית ומשבר עולמי בענף ההייטק. בעוד שרוב חברות הטכנולוגיה השיקו תוכניות התייעלות, קיצצו בעובדים, עצרו גיוסים וביטלו הנפקות – סקטור הבינה המלאכותית פרח ושגשג.
חברות כמו Adept ,Anthropic ו־Cohere המככבות ברשימה, הן בין החברות שנוסדו בשנתיים האחרונות והבטיחו כבר השקעות של מאות מיליונים, גם בשנה הקשה הנוכחית. Midjourney או Surge AI, לעומת זאת, צברו במהירות קהלי לקוחות ומשתמשים מבלי לגייס אפילו סנט אחד.
״בניגוד לשנים קודמות, אז כיכבו ברשימה חברות שפיתחו יישומים ספציפיים מאוד, המיועדים לשימוש ספציפי של לקוחות מסיומים – בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייתו של ענק חדש״, מסביר דיוויד אדלמן, חוקר מדעי המחשב ובינה מלאכותית ב־MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), המכהן בשנים האחרונות גם כשופט ברשימת ה־AI50. ״אלו הן חברות ה־AI שמייצרות יישומים וכלים שימושים ומנגישות את אותם פיתוחים לשימוש פתוח של ההמונים. הן אולי לא ענקיות במובנים המקובלים של היקף הכנסות או שווי, כמו ענקיות הטכנולוגיה שאנו מכירים כיום״, הוא מסייג, ״אבל הן בהחלט ענקיות בהיקף ההשפעה שלהן על העולם וביכולת שלהן לחולל שינוי תפיסתי ותודעתי עצום בקרב קהלים גדולים מאוד״.
פיצחו את הקוד
אדלמן מילא בעבר שורה של תפקידים בכירים, בין השאר כמנהל חדשנות וצמיחה וכמנהל מדיניות ציבורית; כמשקיע הון סיכון בחברות דיפ טק; וכעוזר מיוחד לנשיא ברק אובמה בנושאי כלכלה דיגיטלית וביטחון לאומי. בתפקיד זה היה שותף לכתיבת אסטרטגיית ה־AI של הבית הלבן.
״ויש עוד שינוי משמעותי בסוג החברות שמופיעות ברשימה השנה לעומת שנים קודמות״, מצביע מומחה ה־AI על הבדל חשוב נוסף. ״לפני ארבע או חמש שנים היו הרבה יותר חברות בתחום הרכב האוטונומי. באותן שנים, רבים מאיתנו שיערו שזה יהיה היישום הראשון והעיקרי של טכנולוגיית AI שבו נפגוש בחיי היומיום שלנו. זה לא קרה. נכון להיום אנו עדיין לא קרובים לשלב שבו הטכנולוגיה הזו תהיה נפוצה ובשימוש יומיומי של הציבור הרחב – ובצומת הזו שבין רובוטיקה ל־AI עדיין נדרשת המון עבודה״.
״להבדיל מכך״, הוא מדגיש, ״יש חברות לא מעטות שהצליחו לפצח את הקוד ולהטמיע טכנולוגיות של למידת מכונה ובינה מלאכותית, טכנולוגיות חדשניות מבוססות נתונים ומידע, בתחומים מאוד חשובים בחיים המודרניים שלנו, אך מסורתית די מיושנים מבחינה טכנולוגית – כמו חקלאות או בנייה למשל״.
השינוי התפיסתי שאנו עדים לו היום, משפיע לטענתו על האופן שבו אנשים חושבים ופועלים. אך אדלמן לא עוצר שם. ״תאגידים, חברות ועסקים רבים שואלים את עצמם היום כיצד הם יכולים למנף את מהפכת ה־AI לטובתם כדי לא להישאר מאחור – וזו יכולה להיות תחילתו של שינוי יסודי גדול גם במודל העסקי של מיליוני עסקים בעולם. שינוי המאפשר לחברות לרתום את הטכנולוגיה כדי להגדיל פרודוקטיביות ורווחיות ולחולל קפיצה אדירה בצמיחה שלהן״, הוא צופה. ״ומה שמיוחד הוא, שהשינוי הטכנולוגי המהותי הזה לא מונע בהכרח על ידי אנשי ה־IT. הוא מונע דווקא בעיקר על ידי אנשי המכירות, הקְרִיאֵיְיטִיב או השיווק – אנשים שרוצים למנף ולעשות שימוש אמיתי ויומיומי בטכנולוגיות המיוחדות האלו״.
אילוסטרציה של DALLE-E בתגובה להנחיה: "עתיד ה-AI"
"שברו את כל השיאים"
OpenAI הפכה לדומיננטית מאוד בתחום מאז ששחררה את ה־ChatGPT בשנה שעברה וביססה אותו עוד יותר לאחר השחרור האחרון של GPT4. אך עד כמה סוג זה של בינה מלאכותית הולך לשנות את החיים שלנו ואת הדרך שבה אנשים עובדים?
״ברור שיש כאן פוטנציאל לשינוי מאוד גדול. אנחנו מדברים על שנה בלבד במונחים של גישה רחבה לטכנולוגיות המתקדמות האלה אבל זה מרגיש כמו ציון דרך היסטורי, כמו הרגע שבו האינטרנט הפך נגיש לכולם. צריך פשוט להתבונן בנתוני הצמיחה הפנומנליים של OpenAI כדי להבין את גודל התופעה. הם שברו את כל השיאים.
זוהי נקודת המפנה שבה טכנולוגיית ה־AI עוברת אל קדמת הבמה והופכת נגישה, זמינה ונוחה לשימוש עבור קהל גדול של משתמשים. כלים ופיתוחים חדשים של AI מספקים היום ממשק חדש עבור חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה אשר נעזרים בטכנולוגיה הזו לשימושים היומיומיים שלהם. זה מאפשר לאוכלוסייה ״לא־טכנולוגית״, גדולה מאוד, להפיק תועלת רבה בדרכים יצירתיות מאוד מה־AI״.
לצד זאת, ההזדמנות הגדולה בשינוי ההיסטורי מביאה עימה גם לא מעט איומים ואתגרים מורכבים – בראש ובראשונה לעתיד העבודה. ״מוקדם מדי לראות מה יהיו ההשפעות וההשלכות המקיפות של השימוש בכלים החדשים הללו״, הוא מסייג, ״אבל יש פה שינוי גדול שישפיע על עסקים רבים. היום יש יכולת להשתמש בטכנולוגיות AI כדי לייצור דברים חדשים יש מאין. לא צריך לחכות לפיתוח של חברה מסוימת שתעשה זאת עבורנו. כעת אנו יכולים לבנות את זה בעצמנו, במהירות ובקלות יחסית – ולהטמיע את הכלים שייצרנו ישר אל תוך תהליכי העבודה שלנו. אין ספק שתהיה לכך השפעה על העבודות המשרדיות והיצירתיות. כלים כמו ChatGPT הם משבשים משמעותיים ואני חושב שאנו עשויים להסתכל אחורה אל נקודת הזמן הנוכחית ולהבין שזה היה הרגע שבו נכנסנו לעידן חדש״.
נבחרת ה־AI50
השינויים המהירים וההשפעה הגלובלית של ענף ה־AI חייב התאמה גם ברשימה הנוכחית. השנה זו הפעם הראשונה שרשימת ה־AI50 כוללת חברות מכל העולם. כ־800 חברות סטארט־אפ טכנולוגיות בתחום ה־AI נבחנו בפרויקט המיוחד. הן נשפטו על בסיס פרמטרים מקצועיים – כמו איכות כוח אדם, ייחודיות טכנולוגית או הפוטנציאל העסקי של החברה, לצד פרמטרים פיננסיים כמו הכנסות, גיוסים והערכות שווי.
100 הפיינליסטים נבדקו על ידי קבוצה של שופטי AI מומחים עם ניסיון מוכח ועשיר בפעילות בחברות ציבוריות או מוסדות מחקר מובילים אשר סקרו פרמטרים איכותיים בבחינת החברות – כמו פוטנציאל עסקי ואיכות העובדים. בשלב הבא רשימת 60 החברות המובילות הועברו לבחינת קבוצת משקיעים ומנהלי קרנות הון סיכון מצומצמת, בעלי מומחיות בהשקעה בתחומי הבינה מלאכותית (שופטים שהשקיעו ישירות בחברה מסוימת מנועים מלהעריך אותה).
בשלב הסופי של גיבוש הרשימה ריכזו עורכי פורבס את 50 החברות הטובות ביותר, לרשימה הסופית המציגה את הסטארט־אפים המובילים, המפתחים כיום את היישומים העסקיים המבטיחים ביותר בתחום הבינה מלאכותית – חברות עם חזון ברור ומשאבים ואמצעים נכונים כדי לממש אותו.
כאמור, בפעם הראשונה נפתחה רשימת ה־ AI50 לבחינת חברות מכל העולם – ולישראל, מספר הנציגות הגבוה ביותר בבכורה העולמית (מלבד ארה"ב כמובן). לצד שני סטארט־אפים מבריטניה וקנדה, ועוד אחד מיפן, נבחרו לנבחרת המצומצמת, בתום תהליך ארוך ומדוקדק, שלוש חברות ישראליות.
GONG
חברת הבינה המלאכותית Gong שנוסדה על ידי עמית בן דב, יצרה פתרון בינה מלאכותית המיועד למערכות ניהול של לקוחות עבור אנשי מכירות. החברה גייסה עד כה 584 מיליון דולר ובכך הפכה לאחת מחברות הטכנולוגיה הפרטיות עם השווי הגבוה ביותר.
"בהסתכלות רחבה, גונג עושה למערכות ניהול הלקוחות (CRM), את מה שמובילאיי עשתה לתעשיית המכוניות. גונג בונה מערכות CRM אוטונומיות", תיאר בן דב בראיון מיוחד לפורבס ישראל וסיפר כיצד התגלגל הרעיון להקמת החברה: "לפני כמה שנים חיפשתי מוצר שעושה את זה: מערכת אוטומטית שתקשיב לשיחות, תנטר את האימיילים, תבין מה נאמר שם ותוציא את התובנות. חשבתי לקנות דבר כזה, אבל גיליתי שאין״.
הסטארט־אפ שהקים בן דב הפך תוך שנים אחדות לחברה גלובלית המעסיקה כיום 1,200 עובדים, רובם בישראל וארה״ב. הערכת השווי האחרונה שנערכה במסגרת גיוס שנחתם במרץ 2021 הצמיד לחברה שייסד תג שווי של 7.25 מיליארד דולר.
TRIGO
Trigo המפתחת טכנולוגיה לניהול סופרמרקטים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית וללא תורים, סומנה כבר בעבר בפורבס ישראל כאחד הסטארט־אפים המבטיחים ביותר. דניאל גבאי, סמנכ"ל הטכנולוגיה, אף כיכב ברשימת הצעירים המבטיחים (30Under30) לשנת 2020. כעת מקבל הסטארט־אפ חותמת נוספת עם הכניסה לרשימת ה־AI50 היוקרתית.
טריגו הוקמה בשנת 2018 על ידי האחים מיכאל גבאי, המשמש כמנכ"ל החברה, ודניאל גבאי. היא מעסיקה כיום כ־200 עובדים, מרביתם במרכז הפיתוח בתל אביב וכן במשרדי החברה בבריטניה, גרמניה, הולנד וארה"ב. במהלך השנים האחרונות חתמה החברה על שיתופי פעולה עם רשתות הסופרמקטים הגדולות בעולם, ביניהן רשת Wakefern האמריקנית, רשת Tesco הבריטית, רשת ALDI הגרמנית, רשת החנויות הגרמנית REWE ורשת הדיסקאונט הגרמנית Netto.
באוקטובר האחרון השלימה סבב גיוס בהיקף של 100 מיליון דולר בהובלת קרן טמסאק, חברת ההשקעות של ממשלת סינגפור, על פי שווי של כרבע מיליארד דולר.
ImagenAI
תוכנה מבוססת בינה מלאכותית שעורכת תמונות עבור צלמים מקצועיים באופן אוטומטי לחלוטין – זו הטכנולוגיה העומדת בבסיס הסטארט־אפ המסקרן ImagenAI.
כלי עריכת התמונות המתקדם שפיתחה החברה לומד את הסגנון של הצלם על בסיס עבודות קיימות, וחוסך עד 90% מזמן העיבוד והעריכה לאחר הצילום. האלגוריתם המיוחד יודע ליישם טכניקות חוזרות ומורכבות ולמעשה מתאים את העבודה לטעם ולסגנון הצלם.
החברה שהוקמה לפני פחות משלוש שנים על ידי יותם גיל (מנכ״ל החברה), רון אורן (סמנכ״ל שיווק) ויואב חי (סמנכ״ל טכנולוגיות) מעסיקה היום כבר למעלה מ־50 עובדים בישראל.
מאז הקמתה השלימה החברה גיוסים על סך 34 מיליון דולר. בדצמבר האחרון גייסה 30 מיליון דולר, בסבב A שנערך בהובלת קרן Summit Partners האמריקנית.
