חופשתו של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, גררה תשומת לב תקשורתית רבה. נתניהו יצא יחד עם רעייתו ובנו יאיר לחופשה פרטית שתארך שבועיים בארצות הברית, ועל פי מקורות שונים יעד הטיסה הסופי הוא האי לאנאי שבהוואי, שנמצא כמעט כולו בבעלותו של המיליארדר לארי אליסון, מייסד חברת אורקל.
אליסון, אחד מעשרת עשירי העולם על פי דירוג פורבס, הוא בעל היסטוריה ארוכה עם נתניהו והוא אף משמש כאחד מעדי התביעה במשפטו. בעבר נטען כי אליסון התעניין ברכישת 'ידיעות אחרונות' ונתניהו ניסה לסייע לו בתיווך העסקה. כמו כן, על פי עדויות במסגרת תיק 4000, נתניהו ניסה לשכנע את אליסון לרכוש את אתר 'וואלה!'.
אוטופי וטרופי
אליסון הפך בשמונה השנים האחרונות את האי לאנאי למעבדת ניסויים שאמורה לייצר אב-טיפוס לעולם אוטופי באמצעות שימוש בדאטה. הוא השקיע בפרויקט השאפתני כחצי מיליארד דולר, מתוך מחשבה כי הדרך לעולם בריא יותר תושג באמצעות עיבוד נתונים.
מטרת העל של הפרויקט היא הקמת אוטופיה בריאותית המונעת מעיבוד נתונים ומתבססת על אנרגיה נקייה. מעל למטרת על זו ישנה מטרה נוספת והיא להפוך לאב-טיפוס חדשני עבור העולם כולו. רעיון זה הפך לרלוונטי יותר בצל התפשטות הקורונה שהובילה לשינויים דרמטיים ברחבי העולם.
לשם כך הקים אליסון חברה בשם סנסיי – מאסטר ביפנית, כאשר הסנסיי, על פי תפיסתו, היא כמובן הדאטה. בהמשך נטען כי אליסון ניסה לשתף בתהליך גם את הנשיא טראמפ, מה שהוביל להתקוממות בקרב עובדי אורקל, חברה שחורטת על דגלה התרחקות מהעולמות הפוליטיים.
ראיית הנולד
מומחים בתחום הרפואה סיפרו לפורבס כי אליסון פנה אליהם במטרה ליזום שיתופי פעולה. כך ד"ר דיוויד אגוס, מומחה בתחום הסרטן באוניברסיטת דרום קליפורניה, סיפר כי אליסון פנה אליו בבקשה לבנות מערכת שתסייע לפעילותו המחקרית. "לארי אמר לי, 'אני אבנה לך מערכת, כך שרופאים וחולים יוכלו להזין מידע ונוכל לדעת מה קורה איתם בהמשך. נעשה זאת בחינם'".
מקורבים לאליסון לא הופתעו מהכיוון החדש שלקח, כך מספר למשל בן חסותו המפורסם של המיליארדר, מארק בניוף, שהיה מנהל באורקל לפני שהקים בעצמו את חברת התוכנה סיילספורס. "אליסון ייעץ לנשיאים רבים בנושאים אסטרטגיים במהלך ארבעת העשורים האחרונים", סיפר בניוף, מה ששופך אור על העניין של אליסון גם במציאת פתרונות להתפשטות הקורונה.
מקום מפלט
העניין של המיליארדר באי לאנאי הוא בגדר חלום ישן. הוא חלם על רכישתו כבר כשהיה בן 21, אך בשנת 2012 סוף סוף התגלתה בפניו הזדמנות של פעם בחיים, לרכוש את אי חלומותיו. הוא ביצע את הרכישה עבור 300 מיליון דולר והחל לתכנן את הניסוי האוטופי שלו.
לאנאי, אי מבודד יחסית בהוואי, נמצא בשליטתו הכמעט מוחלטת של אליסון, למעט 2 אחוזים שאינם ברשותו, הכוללים את נמל האי, אליו מגיעות סחורות, וכן בתים פרטיים של כ-3,000 תושבים מקומיים.
מאז הרכישה, אליסון הפך את המקום לצלחת הפטרי שלו לניסויים בבריאות וקיימות וציין כי מדובר ב"מעין מעבדה לטכנולוגיה מתקדמת".
מאז רכישת האי לאנאי, אליסון הפך את המקום לצלחת הפטרי שלו לניסויים בבריאות וקיימות
את פרויקט סנסיי הקים בשנת 2018 עם חברו ד"ר אגוס, ומאז הוא מנסה לפתור במקום בעיות בעלות חשיבות עולמית: המחסור העולמי במזון והמעבר למקורות אנרגיה מתחדשים. לצורך כך הוקם באי פרויקט בשם סנסיי ספא, אתר שכניסה אליו עולה כ-3,000 דולר בלילה ופועל באמצעות שימוש באנרגיה נקייה, לצד חווה הפועלת על ידי אנרגיה סולרית והידרולית ומכונה חוות סנסיי.
האתרים הללו אמנם היו סגורים בתקופת הקורונה, אך נדמה כי מדובר ביעד החופשה של משפחת נתניהו כעת. ולא רק נתניהו נמנה בין אורחי האתר, שמקבל אורחים יוקרתיים במיוחד. אחת האורחות הראשונות במקום לאחר פתיחתו המחודשת הייתה אריאנה הפינגטון, מייסדת אתר החדשות הפופולרי הפינגטון פוסט.
פתרון לבעיית רעב העולמי?
כחלק מהגישה ההוליסטית של אליסון לבניית אוטופיה, הוא ניסה לקנות את תחנת הכוח של האי, שנכון להיום פועלת על דיזל. כל זאת, על מנת להפוך את לאנאי לאי עצמאי באספקת האנרגיה שלו על בסיס אנרגיית השמש וסוללות. הוא כבר החל את התהליך: החממות שלו עובדות על אנרגיה סולארית מלאה. “זה מגניב. המקום הוא כמו מיקרוקוסמוס של העולם”, אומר אלון מאסק.
לעבור מספא מפואר ועגבניות להתמודדות עם כמה מהבעיות המערכתיות הקשות בעולם נשמע יומרני ומורכב. אליסון אומר שיכולת הבקרה על נתוני החוות הגיעה מלימוד חקלאות במזרח אפריקה כחלק משיתוף פעולה עם הקרן של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. “פילנתרופיה היא ההגדרה של חוסר יכולת להיות בר קיימא”, אומר אליסון, “עסקים הם ההגדרה ליכולת כזו”. מטרתו היא לייצר חממה שיכולה להפיק מזון בכל מזג אוויר.
“נרצה להאכיל אנשים בשטוקהולם ונרצה להאכיל אנשים בניירובי”, הוא אומר. “אנחנו חושבים שהטכנולוגיה יכולה לעשות את שניהם. אנחנו יכולים להתאים את החממות לפי דרישות כלכליות בשתי הסביבות השונות הללו”.
אליסון טען כי הוא מתכוון למקם את החוות העתידיות בקרבת ערים על מנת לקצר את המרחק מהקטיף עד למדפים בסופרים. בכך יקטין את עלויות השינוע ויאריך את חיי המדף של המוצרים. בסופו של דבר, אליסון רוצה לראות את המותג סנסיי בסופרמרקטים בכל רחבי העולם.
נראה כי התזמון של אליסון בכניסה לשוק הבריאות הוא מצוין, בעיקר כאמור בשל השינויים שחלו בתעשייה זו בצל הקורונה לצד העיסוק בבעיות רוחביות ומתמשכות יותר כמו העיסוק בסוגיית הרעב העולמי. עבור אליסון “חולה” הבריאות, שמשחק טניס מדי יום, ותרם יותר ממיליארד דולר לחקר הסרטן ותהליכי ההזדקנות, זו המטרה הגדולה של מקרה המבחן הנוכחי.
“אני לא חושב שמדובר על חיי נצח, אבל אם אתה מגיע לגיל 60, כדאי שתהיה בכושר טוב ובריא ותהנה מהחיים”, הוא אומר. “אני מכיר אנשים בני 40 – וקשישים. הם לא דואגים לעצמם, הם לא בכושר ונכנסים לדיכאון. כל הדברים האלה קורים ואני בטוח שאפשר לשנות אותם”, מסכם אליסון.
