ביטחון תעסוקתי: הכירו את מי שפוטר מפייסבוק – ובונה את כלי הנשק של העתיד

זהו יום אביב מעונן של 15 מעלות צלזיוס במתחם הניסויים של Anduril Industries בגבעות היבשות של דרום קליפורניה. אבל בעוד שמזג האוויר קצת קריר לבני אדם, הוא מושלם למערכות מעקב, מסביר פאלמר לאקי, המייסד המיליארדר של אנדוריל, שהרוויח את הונו הראשון במכירת סטארט־אפ המציאות המדומה שלו – Oculus VR – לפייסבוק תמורת 2 מיליארד דולר ב־2014. טמפרטורות קרירות משמעותן עיוות תרמי קטן, שמקל על פתרונות הצילום של החברה שמסייעים לאיתור מסתננים בגבול ארה"ב־מקסיקו.

ילד הפלא הטכנולוגי והאוטודידקט, שבספטמבר ימלאו לו 30, מבקש מהמהנדסים שלו להדגים מדוע משקיעים אמורים להזרים עוד מיליארד דולר לאנדוריל, שמאז 2017 גייסה 1.8 מיליארד דולר. לאקי מחזיק בלפחות 11% מהחברה, מה שיחד עם הרווח שגרף מפייסבוק, מביא את השווי הנקי הנוכחי שלו ל־1.4 מיליארד דולר – סכום שכנראה ישתנה לאחר סגירת הסבב הבא שצפוי להעלות את הערכת השווי של אנדוריל ב־70%, ל־8 מיליארד דולר.

חיישן האינפרה אדום שבקרקע מזהה טנדר על כביש באזור הניסוי, ומפעיל מצלמה על תורן שמתמקדת בטנדר. תוכנת בינה מלאכותית בשם Lattice, שאנדוריל מתבססת על טכנולוגיית הליבה שלה, מזהה אותו כרכב. כשהוא יעלם מאחורי גבעה, מסוק חמקן ללא טייס בשם Ghost יוזנק בכדי לשמור עם הטנדר על קשר עין. על המסך רואים שהטנדר עוצר, וממנו יוצא אדם ומשגר רחפן.

חיישן תדרי הרדיו של אנדוריל קולט אותות מהרחפן ששוגר, ומגלה שהוא DJI P4 מתוצרת סינית. Lattice מתייגת מיד את האיש ואת הרחפן כ"חשודים". כדי לנטרל אותו, נפתח מארז מתכת ומסוק גדול ללא טייס בשם Anvil ממריא במהירות מדהימה. יש לו תפקיד אחד: להתרסק לתוך רחפנים חשודים, ולהפיל אותם מהשמיים. "אנחנו יכולים להצית את הסוללות ואת השלדה ופשוט לפגוע בו במהירות", אומר לאקי, שלמרות מזג האוויר הקריר לבוש בסמל המסחרי שלו: מכנסיים קצרים, חולצת הוואי וכפכפים.

מרגיש צודק

לפני שמונה שנים הוא זכה לסיקור עיתונאי אוהד כנער החלוץ בתעשיית המציאות המדומה. אבל שלוש שנים אחרי שמכר את החברה שלו למארק צוקרברג, הוא פוטר מפייסבוק על רקע תמיכתו בנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, בבחירות לנשיאות ב־2016.

המהלך המהיר שלו לייסד סטארט־אפ ביטחוני – שיתוף פעולה עם קרן המייסדים של המיליארדר פיטר ת'יל ומנהלים שנלקחו מיצרנית תוכנת הריגול של ת'יל, Palantir – השלים את השחרור הרוחני של לאקי מעמק הסיליקון. הוא עזב גם פיזית. מטה אנדוריל נמצא בקוסטה מסה, קרוב יותר לבסיסים הצבאיים של סן דייגו מאשר למרכז המטאוורס בפארק מנלו.

לאחר שאיבד חברים שביקרו אותו כחוזה שחורות, לאקי מרגיש עכשיו צודק. בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שם אנדוריל מפעילה מערכות בשטח (הוא לא חושף איזה בדיוק), היו כאלה שהושיטו יד כדי להתנצל. עכשיו, הוא אומר, "הם  מבינים שזה באמת חשוב לארה"ב להחזיק נשק טוב יותר".

מאכילים את הממשלה בכפית

הדרך שבה הוא בונה את הנשק הזה היא המפתח להבנת הייחוד של החברה שלו. אנדוריל, שלפי הערכות הכניסה בשנה שעברה כ־150 מיליון דולר, מפתחת חלק גדול מהטכנולוגיה שלה במימון עצמי, פרויקטים בעלי פוטנציאל גבוה שהופך את האופן שבו קבלנים צבאיים פועלים בדרך כלל. במקום לחכות שמשרד ההגנה ישיק תהליך רב שנתי בו הוא מגדיר דרישות טכנולוגיות והזמנת הצעות לפיתוח אבות טיפוס, אנדוריל צועדת קדימה ומייצרת מערכות נשק ומעקב שהיא מאמינה שהממשלה תרצה.

שני פרויקטים שלא נחשפו בעבר: מזל"ט חמוש מהיר, שלדברי לאקי נועד, בחלק מהמקרים, להחליף לוחמים מאוישים. ויש  גם מזל"ט מעקב גדול שיכול להמריא ולנחות אנכית ולטוס למרחקים ארוכים באופן אוטונומי, מה שהופך אותו למתאים לכאורה למרחבים העצומים של האוקיינוס השקט. לשני הפרויקטים אין עדיין דרישה רשמית של הפנטגון.

לאקי בטוח שהטכנולוגיה שלו עדיפה על זו של חברות הענק בתחום הביטחון, אבל אנדוריל גם לא לוקחת סיכונים. על פי גילויים פדרליים, 39 לוביסטים עבדו בכדי להטות את החלטות הממשל עבור אנדוריל בשנת 2021. לאקי עצמו מבלה זמן רב בוושינגטון. "אנשים רוצים להאמין שאם אתה בונה את הדבר הטוב ביותר, אז אתה תנצח", הוא מסביר, "אבל זה לא עובד ככה בעולם האמיתי".

מציאות מדומה ומגפיים רקטיות

הוא התחנך בחינוך ביתי בלונג ביץ', קליפורניה, ואת השיעורים הראשונים שלו בהנדסה עבר כשעבד על מכוניות עם אביו. בסופו של דבר, הוא השתלט על חצי מהמוסך, והתקדם לבניית דברים כמו לייזרים חזקים ותותחי סליל, שיורים קליעים במהירות גבוהה באמצעות אלקטרומגנטים. באמצע שנות העשרה שלו החל לשדרג קונסולות משחק ישנות, ובאמצעות מזעור של רכיבי האלקטרוניקה שלהן הפך אותן לניידות.

העבודה על קונסולות משחק הובילה אותו לעיסוק במציאות מדומה: הוא התחיל לאסוף משקפי מציאות מדומה ישנים ומגושמים ולהתעסק איתם. פריצת הדרך שלו הייתה ההבנה שהוא יכול להחליף את האופטיקה היקרה והכבדה שלהם, אם ישתמש בתוכנה. כך נולדה Oculus Rift, משקפי ה־VR שיצר לאקי כשהיה רק ​​בן 16 – ואלה שמשכו את תשומת לבו של מארק צוקרברג.

כשלאקי עבד בפייסבוק, הוא התעסק בדברים פראיים עוד יותר, כמו למשל בניית מנוע שמשלב בין טכנולוגיה רקטית לבין מנוע סילון בבריכת השחייה שלו, או מגפיים רקטיות שמאפשרות לרחף באוויר (ללא הצלחה). אז גם התחיל הקשר שלו עם טריי סטפנס, שותף ב־Founders Fund, איתו גלגל רעיונות לסטארט־אפים בתחום הביטחון.

באותה תקופה, פיטר ת'יל הטיל על סטפנס למצוא את ה־Palantir או את SpaceX הבאות כדי לנצל את תקציבי העתק שמסוגלת הממשלה לספק. סטפנס ולאקי הסכימו שהחולשה הגדולה ביותר של מחלקת ההגנה האמריקנית הייתה תוכנה, בזמן שהברנז'ה עוד התייחסה אליה כאל תוספת למערכות נשק גדולות. אבל לאקי לא היה מעוניין לעשות שום דבר בנושא בעצמו – עד שפייסבוק זרקה אותו.

מאנשים עם רעיונות – לספקים

סטפנס גייס את חבריו הטובים מ־Palantir, כמו גם את לאקי. "אנשים חכמים, במיוחד מהנדסים, רוצים להיות ליד פאלמר", אומר סטפנס. היצירתיות של לאקי כאוטית, הוא מוסיף, אבל חבריו המייסדים נמצאים שם כשומרי סף. "כאשר זה מתועל כראוי, הוא בלתי ניתן לעצירה".

בשנת 2017 מכרה חברת אנדוריל לסוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב את המוצר שלה: מגדלי זקיפים שמזהים אוטומטית אנשים וכלי רכב שחוצים את הגבול באופן לא חוקי, וכך "משחררים" את הסוכנים האנושיים מסיורים שגרתיים רבים. ב־2020, חתמה הסוכנות עם אנדוריל על חוזה בשווי 250 מיליון דולר; עד פברואר הסוכנות הפעילה 176 מגדלים כאלה בגבול מקסיקו.

בינואר הגיעה ההצלחה הגדולה של אנדוריל, כשקיבלה אחריות על הגנת המל"טים של פיקוד המבצעים המיוחדים של ארה"ב, חוזה שעשוי להיות שווה כמעט מיליארד דולר במשך 10 שנים. הזדמנויות גדולות עוד יותר כבר נמצאות באופק.

"הם בהחלט בפסגה", אומר ניקולס שיילן, שעד ספטמבר האחרון היה קצין התוכנה הראשי של חיל האוויר האמריקני.

לאקי לא מודאג לגבי העתיד. הרי בנוסף לחוזים הממשלתיים המתמשכים שלה, לאנדוריל יש עכשיו חוזים שמנים עם קרנות הון סיכון. הפנטגון לא צריך לדאוג לגבי פאלמר לאקי, הוא אומר; הוא צריך לדאוג למצוא את פאלמר לאקי הבא. "הם צריכים לחשוב איך הופכים אנשים כמו שאני הייתי בן 19 – עם טכנולוגיה טובה ורעיונות טובים – לספקים מצליחים".