The Next Billion Dollar Startups

כך מתכננת Firebolt לנצח את אמזון, גוגל ומיקרוסופט

אלדד פרקש וסער ביטנר מייסדי Firebolt. צילום: שלומי יוסף
אלדד פרקש וסער ביטנר מייסדי Firebolt. צילום: שלומי יוסף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
אחרי שהיו שותפים להקמת סייסנס שהפכה בשנה שעברה ליוניקורן, אלדד פרקש וסער ביטנר מסתערים על היעד הבא – להפוך את פיירבולט לפתרון האולטימטיבי עבור ניתוחי ביג-דאטה

סך גיוסים: 37 מיליון דולר

עובדים: 85 עובדים

מייסדים: סער ביטנר ואלדד פרקש

הקמה: 2018

משקיעים: Zeev Ventures, TLV Partners, Bessemer Venture Partners ו- Angular Ventures.


״הצורך במהירות״, אומרים ב-Firebolt, הסטארט-אפ המבטיח שהקימו אלדד פרקש וסער ביטנר, הוא זה שהוביל לפיתוח הטכנולוגיה שלהם. טכנולוגיה המאפשרת למשתמשים – מהנדסים ומפתחים בעיקר – לבצע ניתוחים במהירות שיא על כמויות דאטה עצומות – טרה-בייטים ולעיתים פטא-בייטים (מיליוני ג׳יגה-בייטים) של מידע.

כאן גם טמון הפוטנציאל הענק בחברה הקטנה. אחרי הכל, בעולם הביג-דאטה יעילות ומהירות הוא שם המשחק. רק חשבו מה היה קורה, למשל, אם למנוע החיפוש של גוגל היה לוקח דקות או אפילו שעות להחזיר תשובה.

הדיגיטציה המואצת של המידע שיגרה כמויות עצומות של נתונים אל הענן. גודלו של היקום הדיגיטלי, סך כל המידע שקיים בעולם הקיברנטי, נאמד כיום על פי הערכות בכ-44 זטה בייטים, שהם כ-44 טריליוני ג׳יגה בייטים – אם עוד הצלחתם לעקוב. וזהו רק קצה קצהו של הקרחון. הקוסמוס הדיגיטלי העצום הזה גדל באופן אקספוננציאלי ומכפיל את גודלו בכל שנתיים.

עם הגידול האדיר עולה במקביל גם הקושי בשימוש יעיל ומהיר בדאטה, ומתבלט החוסר בכלים אפקטיביים לניתוח כמויות גדולות של נתונים בזמן סביר. זאת גם הסיבה שרק שבריר של המידע ביקום הדיגיטלי (כ-1% בלבד) מנותח כיום.

The next billion dollar startups logo

״אנחנו רואים את זה כל הזמן״, מעיד ביטנר מנקודת מבטו כסמנכ״ל התפעול של פיירבולט. ״חברות שרוצות לנתח מידע עצום אחורה מסתפקות בסוף רק בשבריר קטן ממנו. כמויות המידע פה הן עצומות ואין כלים טובים מספיק לניתוח מהיר ויעיל. כאן נכנסת פיירבולט לתמונה.

״זה כמו כדור שלג. הצריכה של הדאטה מזינה את הדאטה ויוצרת צריכה מוגברת״, מתאר פרקש המנכ״ל, ״אנחנו רואים כיום יותר ויותר מעבר של ביג דאטה, שעד היום היה מרוכז אצל החברות הגדולות, למשהו שהוא הרבה יותר מבוזר ומפוזר. עליו בונים הכל. פה הצורך הגדול, פה האתגר הגדול ופה בדיוק נמצאת פיירבולט”.

באמצעות פיתוח של מחסן נתונים בענן (cloud data warehouse) מאפשר האלגוריתם של פיירבולט לנתח כמויות מידע עצומות במהירות רבה – עד פי מאה ביחס למתחרים, לפי טענת החברה. הארכיטקטורה החדשנית שפיתחו בפיירבולט שמפרידה בין השכבה שבה הנתונים מאוחסנים, לבין השכבה שבה הם מעובדים – משלבת טכנולוגיות עיבוד מידע מהירות יחד עם נפח גבוה של מאגרי נתונים בענן (data lake). כך ניתן להריץ שאילתות במהירות גבוהה עם מעט מאוד משאבים.

אלדד פרקש וסער ביטנר – מייסדי Firebolt. צילום: שלומי יוסף

במגרש של הגדולים

מספיק להביט ימינה ושמאלה מקו אמצע המגרש שבו ניצבת כיום פיירבולט כדי להבחין עם אילו ענקיות היא משחקת כעת – מה שממחיש מצד אחד את האתגר האדיר שעומד בפניה, אך גם את הפוטנציאל הפנומנלי שטמון במוצר שפיתחה. מי ששולט בתחום הזה היום הן חטיבות ה-Cloud Vendors של ענקיות הטכנולוגיה, ספקיות שירותי הענן של אמזון (AWS), מיקרוסופט (Azure) או גוגל (Google Cloud) בעיקר. החברות הללו נהנות כיום מאחיזה איתנה בשני הקצוות של החבל– הן אלו שמוכרות את “החומרה” עליה מאוחסן המידע והן גם אלו שמוכרות את “התוכנה” שמאפשרת להגיע אליו, לעבד ולנתח אותו.

אך פרקש וביטנר לא מפחדים. להיפך, נראה שהם בטוחים מאוד ביכולת שלהם לככב על המגרש ולנצח גם את הגדולות. ״פיירבולט באה עם מוצר שמתחרה בקטגוריה הזו, עם טכנולוגיה חדשה ושונה, שבאה לשבור את המודל הצרכני שאומר שאם אתה צורך יותר אתה גם משלם יותר״, מתאר פרקש. ״באנו לזעזע את השוק הזה ולהתחיל להציע אלטרנטיביות – ויהיו עוד כמונו״, הוא מבטיח, ״כל התחום הזה עומד לעבור טלטול גדול בשנים הקרובות״.

אחת שכבר ״טלטלה״ את הענף הזה בחוזקה והמטירה מן העץ כמויות אדירות של כסף היא SnowFlake, חברת אחסון הנתונים, שיצאה ראש בראש מול הגדולות ומשחקת על אותו המגרש של פיירבולט. סנופלייק נרשמה למסחר בספטמבר האחרון בהנפקה שהוכתרה כ״הנפקת התוכנה הגדולה בהיסטוריה״ ו״כאחת מחמש הנפקות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות ביותר״. כיום נוגעת החברה בשווי שוק של 70 מיליארד דולר אחרי שבשלהי 2020 נסקה כבר לשווי של למעלה מ-110 מיליארד.

״אנחנו עדיין העכבר שהולך ליד הפיל ואומר תראה כמה אבק אנחנו עושים יחד״, מצטנע פרקש. אבל גם הוא יודע היטב שהחברה שהקים – גם אם בפועל מכוונת לתחום התמחות מעט שונה מזה של סנופלייק – ממוקמת חזק באותו אזור מיקוד. ״המודל שלנו בנוי על זה שהצורך בשימוש בדאטה הולך להתפוצץ ולשפר את המהירות באופן דרמטי״, הוא מתאר, ״ופיירבולט זה נקודת המפגש שבין המהירות והיעילות, לבין ההפשטה המוחלטת של עולם הביג דאטה״.

צוות Firebolt. צילום: Firebolt
צוות Firebolt. צילום: Firebolt

חצ’קון קטן

על מהירות ויעילות משלמים היום לא מעט. נסיעת הבזק ב״רכבת״ של פיירבולט אמורה לחסוך למשתמשים משאבים גדולים של אנרגיה (כוח עיבוד) וזמן – מה שמתורגם לחיסכון משמעותי של כסף עבור החברות וגידול מתמיד בביקושים למוצר. היתרונות הללו ניכרים היטב בקצב ההתרחבות המהיר של החברה. פיירבולט מונה כ-70 עובדים, רובם מהנדסים המפוזרים בכל רחבי העולם. בספטמבר האחרון יצאה בהשקה רכה של המוצר ובדצמבר חנכה אותו באופן רשמי וכבר דיווחה על עשרות לקוחות משלמים וגידול מואץ במכירות.

את הפוטנציאל הגדול זיהו גם לא מעט משקיעים שמיהרו להרעיף על ראשי היזמים חבילות של מזומנים – הכל רק כדי לאפשר להם לממש את ההבטחה הגדולה. בשוק נראה שכבר סימנו את חברת הדאטה כאפרוח שיתפתח ויהפוך יום אחד לאווז מטיל ביצי זהב.

גם הניסיון המוכח של היזמים המייסדים, שעבדו יחד בסטארט-אפ שכבר הפך להצלחה גדולה – מוסיף לבאזז הרוחש מסביב לחברה. אלדד פרקש וסער ביטנר היו מצוות ההקמה של סייסנס (Sisense), חברת הדאטה שפיתחה פלטפורמת AI לניתוח מידע ארגוני והפכה לפני כשנה ליוניקורן לאחר שגייסה 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. פרקש עזב את סייסנס לפני מספר שנים כדי לפתח את הרעיון הגדול שהבשיל במוחו. הוא חיזר במרץ אחרי ביטנר עד שזה השתכנע וחבר אליו כדי להקים את פיירבולט.

על המהלך הזה נראה ששניהם לא מצטערים לרגע ולא עוצרים להביט לאחור. רק בדצמבר האחרון הודיעו על גיוס של 37 מיליון דולר – מתוך סך של 42 מיליון דולר שגייסה החברה הצעירה מאז הקמתה לפני כשלוש שנים – ואם צריך להמר, זה בוודאי לא יהיה סבב הגיוס האחרון. הסבב הבא אולי יהיה זה שבסבירות גבוהה ייתן להם את החותמת הרשמית כיוניקורן.

צוות Firebolt. צילום: Firebolt
צוות Firebolt. צילום: Firebolt

אבל כרגע זה לא מעסיק אותם במיוחד. הם מתייחסים לכך כאל עוד תחנה בדרך הארוכה אל הפסגה – הפיכתה של פיירבולט לחברת ענק, משפיעה ודומיננטית. ״היעד הוא להיות הכי מהותיים שאפשר בעתיד הדאטה. אנחנו מאמינים שחלק גדול מזה נמצא באיך שמעבדים את הדאטה. בדיוק כמו שהמציאו את הראוטר שאיפשר לנו לנתב את הטראפיק בצורה אינטליגנטית יותר״ , אומר פרקש.

מסיבה זו ברור מדוע הם לא רוצים אפילו לשמוע על אקזיט מהיר. מבחינתם המטרה הסופית היא להפוך לשחקן גדול ומשמעותי בתחום. ״נגמרו הימים שבהם יזמים ישראלים חיפשו רק איך לעשות אקזיט ולעשות את המכה. זה מאחורינו. הסיפור הזה נגמר״, פרקש יורה בחדות טיפוסית, ״השוק שלנו התפתח, התבגר וחברות כיום לא נבנות כדי לעשות אקזיט זריז״.

בהקשר הזה הנפקה היא בהחלט צעד מתבקש, אבל גם השלב הזה להשקפתם הוא בסך הכל עוד מדרגה בתהליך ארוך ומתמשך. ״מישהו זוכר מתי פייסבוק הונפקה? מתי החברות הכי מדהימות יצאו לבורסה? אף אחד לא זוכר״, קובע פרקש בנחרצות. ״בהיסטוריה של החברות שצמחו והפכו לגדולות, ההנפקה היא רק עוד שלב בתהליך ההתבגרות – ח׳צקון קטן בהתפתחות שלהן בהפיכה לחברות ענק״.

מבחינתם המטרה מאוד ברורה ואת ההזדמנות הזו שנפלה לחיקם הם לא מתכוונים לפספס – לבנות חברה שמצליחה, לגייס את הכישרונות הטובים ביותר הכי מהר ולתת אימפקט הכי מהר.

״אנחנו חיים בתקופה של Gold Rush ומה שהתקופה המטורפת הזאת מאפשרת זה לחשוב בגדול״, מסכם פרקש. ״רואים את זה קורה בכל מקום – חברות צומחות מהר ורעיונות גדולים מתממשים. זאת בדיוק התקופה הנכונה לחשוב בגדול ואנחנו בדיוק במקום הזה – בליבה של ׳הסערה המושלמת׳. היו לנו תכניות אחרות לפני, אבל כשהסערה באה וסוחפת אותך לאן שהיא סוחפת אותך – שם אתה נמצא ובינתיים זה מסע נהדר״.

לדירוג המלא

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות