Forbes Israel Logo

תו הזהב: האפליקציה של Joytunes הופכת כל טלפון חכם למורה נגינה

יובל קמינקא - מייסד Joytunes. צילום: שלומי יוסף
יובל קמינקא - מייסד Joytunes. צילום: שלומי יוסף
האפליקציה שהפכה ללהיט בתקופת הקורונה מאפשרת למאות אלפי מנויים ברחבי העולם ללמוד לנגן בעצמם על פסנתר וגיטרה. עכשיו המייסדים מסמנים מטרה: להפוך לנטפליקס הבאה

סך גיוסים: 43 מיליון דולר

עובדים: 110 עובדים. כולם בישראל

מייסדים: יובל קמינקא, יגאל קמינקא, רועי איציקובסקי

הקמה: 2011

משקיעים: Aleph, Insight Partners, Qumra Capital, Kaedan Capital, זוהר גילון ואחרים



אי אפשר להתעלם מפסנתר הכנף שמוצב על במה במרכז בניין המשרדים של JoyTunes בשכונת מונטיפיורי שבתל אביב. "זה לא כדי להראות שאנחנו מקום מגניב", מסביר יובל קמינקא (39), המנכ"ל ואחד משלושת המייסדים של החברה. "מוזיקה היא אלמנט חזק בעבודה שלנו".

ג'ויטיונס אחראית לטכנולוגיה שבבסיסן של שתי אפליקציות ללימוד עצמי של פסנתר וגיטרה למתחילים, ואפליקציה נוספת המיועדת למורים לפסנתר. באמצעותן ניתן ללמוד קריאת תווים, להכיר אקורדים, לסגל את הטכניקה הנדרשת לנגינה בשתי ידיים ועוד. באמצעות המיקרופון של הסמארטפון או הטאבלט מזהה האפליקציה את הנגינה ומעניקה משוב מיידי, ולפי החברה, היצע הקורסים שלה מקביל לשנתיים של לימודי נגינה אצל מורה.

מאות אלפי מנויים למוצרי החברה מסביב לעולם, והאפליקציות זמינות בעשר שפות שונות. "המוזיקה היא שפה גלובלית שמעניינת טווח גילים רחב", אומר קמינקא. "באפליקציה ללימוד פסנתר יש מבוגרים שרוצים לחזור לחלום ישן, האפליקציה ללימוד גיטרה מעניינת פחות ילדים והרבה יותר מתבגרים".

לדבריו, ג'ויטיונס היא החברה הגדולה ביותר בתחום בעולם. הייחודיות שלה היא החוזקה הטכנולוגית, ההסתכלות ההוליסטית על המשפחה ודיוק קהלי היעד. "אנחנו מוצר לנגנים מתחילים. מי שכבר יודע לנגן טוב – לא ישתמש באפליקציה שלנו". 

The next billion dollar startups logo

גילוי עצמי

האפליקציות של ג'ויטיונס העניקו מענה למשתמשים רבים שנאלצו לשהות בבית כתוצאה מהסגרים ומהבידוד החברתי שכפתה מגפת הקורונה. "החלטתי לקנות את הפסנתר הראשון שלי לפני הסגר האחרון", מספר אחד ממשתמשי האפליקציה בבריטניה. "התחלתי ללמוד לבד, בעיקר בעזרת סרטוני יוטיוב. זה הלך טוב, אבל היה קצת משעמם. ואז חבר סיפר לי על האפליקציה והשתמשתי בה במשך שבוע הניסיון הראשון. התאהבתי מיד כי זו היתה דרך מהנה ללמוד. עברתי מ-30 דקות ביום למספר שעות ביום. זו היתה אחת הסיבות העיקריות להתעורר בבוקר ולהרגיש מאושר בחודשים (החשוכים) האחרונים".

לדברי קמינקא, הקורונה העניקה לכולנו "טעימה מהעתיד", וגילתה לכולנו על הצרכים החבויים שלנו, על דברים שאנחנו רוצים לעשות ועד כה לא הקדשנו להם זמן. "הטרנדים שהתפתחו בזמן הקורונה מאוד מעצימים אותנו: אנשים בוחרים להתפתח באופן דיגיטלי בבית, יש צמיחה של מוצרי חינוך אונליין, אנשים מצפים ליותר והמכשירים שיש לכולנו מאוד משתפרים – וזה משהו שגם אנחנו רוכבים עליו. אפליקציית לימוד הגיטרה שלנו, שהושקה ממש לפני התפרצות הקורונה בישראל, צמחה באופן משמעותי, הצמיחה של האפליקציה לא קשורה באופן ישיר לקורונה, אלא שהקורונה האיצה תהליכים שהיו נדרשים בכל מקרה", הוא מדייק.

הדבר נכון לא רק לאפליקציות מהסוג של ג'ויטיונס, אלא לשורה ארוכה של שירותים כמו אפליקציות כושר, מדיטציה, ואפילו ספוטיפיי ונטפליקס, שדהרו על גל הקורונה בשנה האחרונה. במקרה של ג'ויטיונס, הכנסות החברה צמחו ב-2020 פי שניים וחצי, כשחבילת המנוי הפופולרית היא החבילה המשפחתית שעולה 120 דולר בשנה, ומעניקה גישה לחמישה משתמשים, גם לאפליקציה ללימוד פסנתר וגם לזו שמלמדת נגינה על גיטרה.

בתקופת אי הוודאות, בתחילתה של המגפה, יצאו בחברה בקמפיין שפנה למדינות שנפגעו קשה וביניהן גם איטליה וישראל. המשתמשים יכולים היו להירשם למנוי של שלושה חודשים, וכל אחד מהם שילם את הסכום שהיה יכול לשלם. הכסף שהרוויחה החברה במסגרת הקמפיין הועבר לתרומה. "יש אנשים ששילמו מעט, אבל יש אנשים ששילמו מחיר מלא ומעבר לזה. עבור המורים הפכנו את האפליקציה חינמית למשך חצי שנה, כי המורים נפגעו הכי הרבה. העברנו מסר ללקוחות שאנחנו כאן בכדי להשתתף בכאב", מסביר קמינקא.

צוות Joytunes. צילום: שלומי יוסף

בונים את נטפליקס

את החברה הקים יובל קמינקא ביחד עם רועי איציקובסקי (40). שניהם שירתו יחד ביחידת מודיעין מובחרת, ולשניהם תואר שני ממכון ויצמן: ליובל תואר בנוירוביולוגיה חישובית ולרועי תואר בסטטיסטיקה. "רועי הוא אחד האנשים הכי חכמים שיצא לי לעבוד איתם בחיי", מעיד קמינקא.

כל אחד מהם הספיק לעבוד בעולמות הטכנולוגיה, אך הם הרגישו שהעבודה לא ממלאת אותם. "אני יזם שבוחן איפה אני מרגיש שמה שאני עושה יכול להיות משמעותי, פחות מעניין אותי אם אני הבעלים. בצבא חוויתי יזמות כזאת, שאני יכול להוביל דברים משמעותיים", אומר קמינקא. ב-2011 בדקו השניים היתכנויות טכנולוגיות לסטארט-אפים. "שלחתי לרועי שלושה רעיונות, ומיד היה לו ברור שאנחנו חייבים ללכת על המוזיקה.

"הרעיון הראשוני הגיע ממקום של כאב מוכר. בילדותי למדתי נגינה ואני זוכר כמה היה צריך להתמיד באימונים. באחד מהמפגשים עם האחיינים שלי ראיתי שהם מעדיפים לשחק משחקי מחשב ולא רוצים להתאמן בנגינה. אז בתחילה הרעיון היה ממקום שתרגול הנגינה יהיה יותר כיף, עם הזמן הבנו שזה הרבה יותר גדול ממה שחשבנו: יש הרבה אנשים שרוצים ללמוד, אבל יש גם כאלה שרוצים לנגן משהו באירוע מיוחד, יש כאלה שרוצים לג'מג'ם בלילה.

"הרגשנו שצריך שיהיה את המוצר שלנו בעולם, לא רק בגלל שזו הזדמנות עסקית. לא חיפשנו לעשות את המכה, וזו לא התבנית הסייברית הידועה בין נוף הסטארט-אפים בארץ. אנחנו מכוונים לבנות משהו שונה שהופך להיות גדול מאוד.

"אנחנו בונים שירות של העצמה. איפה אני כאינדיבידואל או כמשפחה רוצה להשקיע את הזמן שלי. יש הרבה מאוד זמנים מתים משפחתיים של צפייה בטלוויזיה, נגיד, אבל כשאנחנו מסיימים שעתיים שימוש באפליקציות של ג'ויטיונס אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, זה הוספה של עוד ממד לחיים. אנחנו לא עוד חברת מוצרים, אלא פלטפורמת השקעה של זמן".

מייסדי Joytunes. צילום: שלומי יוסף

עבור המשימה גייסו השניים את אח של יובל – יגאל קמינקא (37). יגאל הוא הצלע המוזיקלית בשלישייה – הוא אבובן ראשון בתזמורת הסימפונית ירושלים ובתזמורות נוספות בארץ ובעולם, אבל מנגן על כלי נגינה רבים. הוא למד באקדמיה למוזיקה בירושלים ולאחר מכן באקדמיה בגרמניה במשך שבע שנים, שם השלים תואר שני ושלישי במוזיקה.

מאז הושקעו בחברה כ-43 מיליון דולר, בשלושה סבבי גיוס עיקריים. Aleph, Insight Partners ו-Qumra Capital הן המשקיעות הבולטות, לצד Kaedan Capital, משקיע האנג'ל זוהר גילון ואחרים. 100 עובדים מועסקים היום בחברה. ונראה שזה ממש לא מספר סופי.

"אנחנו בונים חברה שמשפיעה על העולם ומאוד אגרסיביים לגבי הצמיחה שלה", אומר קמינקא. "וזה אומר שאבן הדרך של יוניקורן היא רק שלב בדרך. אני לא מכוון לשם. אנחנו מכוונים לבנות נטפליקס, עם כל המשמעויות של זה.

"קיבלנו הצעות רכישה, וכל הזמן יש לנו הצעות כאלה, אבל אנחנו כרגע לא בכיוון הזה. זה לא מגיע מהמקום שאנחנו רוצים להיות הבוסים של עצמנו, אלא מהמקום שאנחנו לא מנסים להגיע אל האקזיט, אנחנו מנסים לבנות".

תמהיל העובדים בחברה שונה מאוד מזה של חברת טכנולוגיה טיפוסית. "אנחנו שונים בנוף", מגדיר זאת קמינקא. הצוותים מגוונים מאוד, יש גם גיוון דיסציפלינות וגם גיוון דעות, מודים בחברה. מתוך 100 חברי צוות – רק 25 הם מפתחים. היתר מתחומים שונים, כולל, כמובן, מוזיקאים. "קיבלנו השראה מספוטיפיי ומנטפליקס ברמת שיטת העבודה, שנותנת דגש על יכולות של אנשים וביזור אחריות קיצוני", אומר קמינקא. "יש למשל איש צוות שיכול לעשות בחברה שלנו משהו שהוא ממש לא על דעתי, אבל זה יהיה אחלה כי הוא המומחה".

וכמו בנגינה, גם בעסקים, תחושת הביטחון משחקת תפקיד מפתח. זו השראה נוספת שקיבל קמינקא מהטובות ביותר – "ללכת אחרי הלב שלך כי אתה מרגיש שזה מה שצריך לעשות – לא כי זה מה שכולם עושים".

לדירוג המלא

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות