חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

הצורך בסייבר גובר: הצד האפל של מהפכת הבינה המלאכותית

ככל שטכנולוגיית המחשבים נעשית דומיננטית יותר, הולכים חיינו ונעשים תלויים יותר בפעולתם התקינה | צילום: Shutterstock
ככל שטכנולוגיית המחשבים נעשית דומיננטית יותר, הולכים חיינו ונעשים תלויים יותר בפעולתם התקינה | צילום: Shutterstock
ישראל הייתה הראשונה בעולם "לצאת מהארון" כאשר הפכה את העיסוק בסייבר לנושא לגיטימי עבור החברה האזרחית • המהפכה הנוכחית, מהפכת הבינה המלאכותית, תגדיל את תלותנו במחשבים ותיצור עוד הזדמנויות לחורשי רעה לפגוע בחברה • הצורך בהגנת סייבר רק ילך ויתחזק

Contributors

מהפכת הסייבר באה לעולמנו רק לפני כעשור. זו התפתחות טבעית של טכנולוגיית המחשבים ושל מה שידוע בשם "חוק מור" (על שמו של גורדון מור שניסח אותו ב־1965): עוצמת החישוב של המחשבים הנוכחיים, הבנויים מטרנזיסטורים על בסיס סיליקון, מכפילה את עצמה כל שנה וחצי. זאת במקביל להקטנת הממדים הפיזיים והמחיר בקצב דומה.

תופעה זו גרמה, וממשיכה לגרום, לחדירת המחשב אל יותר ויותר תחומים בחיינו. קשה לתאר כיום תחום אחד בחיינו – רפואה, תקשורת, פוליטיקה או עסקים – שאינו עמוס עד לעייפה במחשבים. אפילו ברכב מצוי יש כמה עשרות (ולפעמים יותר מ־100) שבבי מחשב.

אליה וקוץ בה – ככל שטכנולוגיית המחשבים נעשית דומיננטית יותר, הולכים חיינו ונעשים תלויים יותר בפעולתם התקינה. מבלי משים נוצרת כאן נקודת תורפה גדולה. אנו משקיעים בפיתוח המחשבים לטובת החברה כולה, אולם התלות בהם מאפשרת לשוחרי רעה למיניהם (ואלה לא חסרים בעולם) לנצל את התלות לטובת האינטרסים הצרים שלהם:

החל מפשע רגיל, המונע על ידי הרצון לרווח קל, דרך מניעים אידאולוגיים ורצון להשפיע על החברה תוך ניצול הרשתות החברתיות שטכנולוגיית המחשבים מאפשרת, וכלה בפעולות ביון, הטיית בחירות וכדומה הנעשות בדרך כלל על ידי מדינות. איומי הסייבר האלה הם, במידה רבה, הצד האפל של טכנולוגיית המחשב.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון דצמבר של פורבס. לרכישת הגיליון

כוח מחשוב עצום

ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהבינו את התוצאה הבלתי נמנעת של התפתחות המחשבים ואת הצורך בהגנה מפני איומים אלה. ישראל אולי לא הייתה הראשונה בעולם להשתמש בטכנולוגיית הסייבר במישור הצבאי/מודיעיני, אבל ללא ספק הייתה הראשונה בעולם "לצאת מהארון". כלומר – להפוך את העיסוק בסייבר לנושא לגיטימי עבור החברה האזרחית על כל מגוון עיסוקיה. קשה להאמין, אבל עד לפני כעשור לא הייתה אוניברסיטה אחת בעולם בה ניתן היה ללמוד ולקבל תואר בסייבר. השוו זאת למצב כיום בו לכל אוניברסיטה בארץ יש מרכז למחקר סייבר, ושניתן לבחור בסייבר כנושא לבגרות בבית הספר התיכון.

תעשיית הסייבר כמעט ולא הייתה קיימת, ולכן הושם הדגש על צמיחתה מלמטה, דהיינו מרמת הסטארט־אפ. שוב, קשה להאמין, אבל אם נסתכל על כמות המיזמים הללו שגדלו, התבגרו ונהפכו לחברת ענק (המכונות חד־קרן ואשר ערכן נאמד ביותר ממיליארד דולר), נמצא שכיום כשליש מחדי הקרן בעולם הן חברות ישראליות.

כל זה אירע בעשור האחרון בעקבות התנעת התוכנית שנקראה "המיזם הקיברנטי הלאומי", אשר הוגשה לממשלה על ידי צוות גדול שהיה לי הכבוד לעמוד בראשו. "היציאה מהארון" וההתפשטות אל כל תחומי חיינו היו היסוד המרכזי בתוכנית זו.

התפתחות המחשבים לא נעצרה בזמן שהתוכנית יושמה. כיום, לאחר קצת יותר מעשור מאז הותנעה, גדל כוח המחשוב העומד לרשותנו פי 100 בערך ונוצרו אפשרויות שלא היו קיימות רק לפני עשור או שניים. אחד התחומים הללו הוא "הבינה המלאכותית", דהיינו השימוש במחשבים לא רק עבור פעולות המחייבות חישוב מהיר, אלא גם לקבלת החלטות "אינטליגנטיות".

ישראל לא הייתה הראשונה להשתמש בטכנולוגיית הסייבר, אבל ללא ספק הייתה הראשונה בעולם "לצאת מהארון" | צילום: Shutterstock

הדוגמה האחרונה להתפתחות כזו היא תוכנת השיחה הקרויה בשם ChatGPT. המשתמש יכול "לשוחח" באמצעותה עם המחשב בצורה "טבעית" בלי להרגיש שמעבר לקו לא נמצא אדם אלא מחשב. כל יום מופצים ברשתות סיפורי נפלאות שנוצרו על ידי התוכנה הזו, כולל יצירות אומנות שנוצרו בידי תוכנות דומות של בינה מלאכותית.

הרעיונות המרכזיים של הבינה המלאכותית נמצאים על השולחן כבר כ־70 שנה. הסיבה שהם ממומשים רק עכשיו, היא כאמור יכולת המחשוב הנדרשת עבורם, שלא הייתה אפשרית עד לפני כעשור או שניים. ובתחום הזה עוד איננו קרובים עדיין לקצה הדרך: מאמצים רבים מושקעים ברחבי העולם להחלפת טכנולוגיית המחשבים מטרנזיסטורים (המכילים ביט אחד) לטכנולוגיה קוונטית שבה יחידת החישוב אינה רק 0 או 1, אלא בו זמנית שניהם (למשל 20% המספר 0 ו־80% המספר 1 או כל צירוף אחר). בסוגי חישוב מסוימים, אפשר יהיה להגדיל את כוח המחשוב פי יותר מ־1,030, כלומר אלף מיליארד פעם יותר מהמספר מיליארד פעם מיליארד.

הפוטנציאל הכלכלי של טכנולוגיית הבינה המלאכותית גדול עשרות מונים מזה של הסייבר. כבר כיום מוערך שוק הבינה המלאכותית בכמה טריליוני דולר, והגידול השנתי נאמד ב־500־800 מיליארד דולר כל שנה. במהלך העשור האחרון מדינת ישראל הראתה כבר כי יש בידיה לקחת חלק משמעותי משוק הסייבר העולמי (קרוב ל־10%). אם נחזור על הישג דומה בבינה מלאכותית, נוכל להביא לישראל הכנסות בסדר גודל של למעלה מ־10% מהתל"ג.

הקלת העומס בתחבורה

איך עושים זאת? ביוני 2018 מינה ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, את כותב שורות אלו יחד עם עמיתי פרופסור אביתר מתניה, להגיש לו תוכנית פעולה שנועדה להציב את ישראל ברשימת חמש המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית. התוכנית הקרויה בשם "המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי־טכנולוגי: אסטרטגיה לאומית לישראל", הונחה על שולחן הממשלה כעבור שנה. בינתיים נפלה הממשלה וישראל נכנסה לתקופה ממושכת של חוסר יציבות פוליטית, ללא תקציב מסודר, ומימוש התוכנית לא התאפשר.

משתמש יכול "לשוחח" עם המחשב בצורה "טבעית" בלי להרגיש שמעבר לקו לא נמצא אדם אלא מחשב. ChatGPT | צילום: Shutterstock

עדיין לא מאוחר לממשה. גם שאר העולם האט להתקדם בתחום, בגלל מגפת הקורונה. הכנסתה לתקציב המדינה (כמו שתוכנן ולא בוצע על ידי הממשלה הקודמת) תוכל להזניק את כלכלת ישראל ולהותיר מאחוריה את ההישגים (העצומים והחשובים לכשעצמם) של תוכנית הסייבר שהותנעה כאן לפני קצת למעלה מעשור. בין היתר ממליצה התוכנית על פרויקטים לאומיים בתחום הבריאות, הקלת העומס בתחבורה וכיוצ"ב.

ההתפתחות הצפויה בתחום הבינה המלאכותית, לא תוציא מן המשחק את הסייבר. נהפוך הוא: היא תחזק את הצורך בהעמקת אבטחת הסייבר. הצלחת הבינה המלאכותית תגדיל את תלותנו במחשבים, ותיצור עוד הזדמנויות לחורשי רעה לפגוע בחברה. הצורך בהגנת סייבר יילך אפוא ויתחזק.

אגב, זהו שם המאמר שהוצע לי על ידי תוכנת הבינה המלאכותית ChatGPT: מהפכת הסייבר: חלומות העבר ומבט לעתיד


אלוף (מיל') פרופסור יצחק בן ישראל הוא ראש מרכז הסייבר ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן