בפארק תעשייתי ליד שדה התעופה של סיאטל, חברה אוסטרלית בשם Micro-X מפתחת מערכת שיכולה להגשים את חלומותיהם של הטסים: בדיקה ביטחונית מהירה שמבטיחה אינטראקציה מינימלית עם קציני הביטחון שעל הקרקע.
Micro-X משתמשת בטכנולוגיה חדשה כדי לעצב מחדש את נתיבי בידוק האבטחה בנמלי התעופה כך שיהיו דומים למסלולי השירות העצמי בסופרמרקטים. אם זה יעבוד כמתוכנן, התהליך של Micro-X לא רק יהיה מהיר יותר, הוא יהיה פחות מלחיץ עבור הנוסעים ועבור עובדי האבטחה. עם זאת, עלויות הציוד היקרות עלולות להרחיק אותו משדות התעופה.
עלויות מערכת הבדיקה העצמית היא בערך פי שניים מאלה שמשמשים בהן בנתיבי האבטחה הקונבנציונליים, אומר בריאן גונזלס, המדען הראשי של Micro-X וראש הפעילות שלה בארה"ב. השנה, מינהל ביטחון התחבורה בארה"ב כבר התחייב לשלם עד 1.3 מיליארד דולר עבור כ-1,200 סורקי CT. באשר למערכת Micro-X, התקווה היא שהעלות תהיה בסופו של דבר "תחרותית", על פי ג'ון פורצ'ן, המפקח על הפרויקט מהמחלקה לביטחון המולדת.
העיצוב של החברה "שובר את התבניות", אומר פורצ'ן לפורבס. "זה באמת יעשה שינוי באופן שבה בנויה בקרת הביטחון בשדות תעופה".
כך זה יעבוד. לאחר בדיקת תעודות הזיהוי יכנסו הנוסעים לאזור עם שורות של דוכנים, כל אחד גדול מספיק לשני מבוגרים. אווטאר שיופיע על המסך ינחה אותם להניח את החפצים שלהם בארון בו מוטמע סורק CT שגודלו רבע מכל סורק אחר בשוק. הסורק משתמש בקרני רנטגן כדי ליצור תמונה תלת ממדית המנותחת אוטומטית באמצעות תוכנה המופעלת על ידי אלגוריתמים של למידת מכונה ומזהה פריטים אסורים. בינתיים, מערכת מצלמות וסורק גוף אלקטרומגנטי בודקים את הנוסע והאווטאר מנחה אותם אם הם שכחו להוציא משהו מהכיס שלהם – או אם נראה שהם מסתירים משהו.
קציני האבטחה יתערבו רק אם המערכת תזהה פריט חשוד או אם נוסע זקוק לעזרה.
מ-2020 עד 2022, התחייבה המחלקה לביטחון המולדת להשקיע ב-Micro-X סכום של 4.9 מיליון דולר כדי לפתח את הרעיון שלה ולספק אבות טיפוס ראשוניים. ביולי העניקה הסוכנות לחברה הארכת חוזה בשווי של עד 14 מיליון דולר לבניית שישה דוכני מיון, במטרה שהראשונים יימסרו לבדיקה בתוך 12 עד 18 החודשים הבאים.
עתיד מהיר יותר
במיוחד מאז ה-11 בספטמבר, גורמי האבטחה בנמלי התעופה מנווטים בזהירות בין הצורך שלא להטריד את נוחות המטיילים ובין ההכרח לשמור על בטיחותם. המשימה הזו רק הולכת וגדלה כשיותר אנשים טסים. כמות הטיסות גברה מאז השפל שהיה בזמן הקורונה, עם שיא של 264 מיליון אנשים שעברו בדיקות ביטחוניות בנמלי התעופה במהלך עונת הנסיעות בקיץ – 2 מיליון יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2019. אם שיעורי גידול הנוסעים יחזרו לאלה שהיו נהוגים לפני המגפה – בערך 4% בשנה – זה אומר אתגרים גדולים יותר, אומר פורצ'ן. "בשלב מסוים לא נוכל לעמוד בקצב גם בכל הקשור לאיומים המתפתחים, אלא גם למספר הנוסעים שממשיכים לעבור במערכת", הוא אומר.
Micro-X מבטיחה שהמחסומים המחודשים שלה ישמרו על הנוסעים בתנועה, כשהנוסעים יוכלו להשלים את תהליך הסינון בזמן ממוצע של 30 שניות.
המטרה של המחלקה לביטחון המולדת היא שמערכת השירות העצמי תהיה מסוגלת לסנן 400 נוסעים בשעה בכל נתיב, כאשר פחות מ-5% מצריכים התערבות אנושית. Micro-X חושב שהיא יכולה להשתפר – 500 נוסעים בשעה לנתיב, אומר גונזלס.
המטרה היא ששבעה מאבטחים יאיישו נתיב, פחות מ-11 כיום, אומר גונזלס. אם ניתן לעשות את האלגוריתמים של ניתוח התמונה מדויקים מספיק, הוא אומר שאולי ניתן יהיה לצמצם את זה לשלושה מאבטחים.
המערכת תפחית את הלחץ המוטל על שוטרים. הם יקדישו זמן רב יותר לעזרה לנוסעים במקום לערוך לעיתים קרובות ביקורות פתע. התהליך יכול להיות יעיל במיוחד בשדות תעופה קטנים יותר עם תנועה קלה – שם שרוול אחד של Micro-X יכול לתת מענה לכל הקיבולת הדרושה.
ויש גם תחרות
המחלקה לביטחון המולדת מממנת גם פרויקט בהובלת חברה הולנדית, Vanderlande, לפיתוח מחסום לבדיקה עצמית המצויד בטכנולוגיה עדכנית. החברה הוסיפה שער חכם ומתן הוראות אוטומטיות למחסום הדו-נתיבי שלה, שמשתמש במכונת CT קונבנציונלית בשילוב עם סורק גוף של Rohde & Schwarz עם מסייע וירטואלי שמורה לנוסעים לבדוק את הכיסים שלהם אם הסורק קולט משהו.
פרויקט Vanderlande נמצא רחוק יותר מזה של Micro-X . המחלקה לביטחון המולדת בדקה אותו מוקדם יותר השנה, ומקווה להשיק ניסוי עד סוף השנה בנתיבי ה-PreCheck בנמל התעופה הבינלאומי הארי ריד בלאס וגאס. יש לו כמה תכונות שיכולות להאיץ את זרימת הנוסעים – יש שלוש תחנות שבהן נוסעים עומדים בתור כדי לשים את התיקים שלהם על מסוע – אבל אין לו את אותו פוטנציאל להאיץ את התהליך כמו המערכת של Micro-X, אומר פורצ'ן, שמזהיר שיש עוד הרבה דברים להוכיח בטכנולוגיות החדשות.
Micro-X כבר השיקה מכונות רנטגן רפואיות קלות וניידות המבוססות על אותה טכנולוגיה בסורק ה-CT שלה. מכונות רנטגן סטנדרטיות עדיין פועלות פחות או יותר כפי שעבדו כשהן פותחו לראשונה בסביבות תחילת המאה ה-20. Micro-X שיכללה טכנולוגיה שפותחה לראשונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת צפון קרולינה בצ'פל היל, שגם מכילה רכיבים זעירים יותר וגם מספקת שליטה אלקטרונית מדויקת יותר בתזמון ובמינון, אומרים בחברה.
הצלחת פרויקט הבידוק העצמי עשויה להיות עתיד גדול עבור חברה קטנה. ל-Micro-X היו מכירות של 9.7 מיליון דולר בשנת הכספים שהסתיימה ב-30 ביוני. עם שווי שוק של 35 מיליון דולר בלבד בבורסת ניירות הערך האוסטרלית. גונזלס אומר שהיא תצטרך השקעות חיצוניות או שותפויות כדי להביא את המערכת לשוק.
הפרויקט תלוי גם בכך ש-Voxel Radar ממינכן תוכיח את טענתה שסורק הגוף המילימטרי מסוגל לצלם תמונות מדויקות של נוסעים בזמן שהם נעים בתא ולספק משוב מהיר לגבי חפצים שהם נושאים. סורקי גל מילימטריים נוכחיים דורשים מנוסעים לעמוד במקום עם זרועותיהם מושטות.
ראייה ממוחשבת
ושאלה נוספת היא האם ניתן ליצור אלגוריתמי זיהוי המפרשים במדויק את התמונות ששני סוגי הסורקים יוצרים.
אלגוריתמים של ניתוח תמונות כבר מוטמעים בסורקי CT כדי לזהות חומרי נפץ במטען שנבדק. המחלקה לביטחון לאומי הגיבה לפורבס כי 75% עד 80% מהתיקים הנשלחים מועברים ללא התערבות אנושית. אבל תיקי יד הם מסובכים יותר. הם צריכים להיבדק עבור מגוון רחב יותר של פריטים אסורים, כולל רובים וסכינים.
זה יכול להיות קשה לאלגוריתמים לקלוט את הצורה של אקדח בהתאם לכיוון, או לזהות אם אקדח נשבר לחתיכות, או שחלקים אלו מחולקים בין תיקים שונים, אומר נורמן שאנקס, מומחה למיון מזוודות שניהל את האבטחה בנמל התעופה הית'רו שבלונדון בסוף שנות ה-90. "אני לא כל כך משוכנע שיש לנו זיהוי תמונה עבור כל פריט אסור", הוא אומר לפורבס. "זה יגיע אבל אנחנו עוד לא שם".
בעוד שהדיוק יצטרך להיות גבוה ושיעורי אזעקות השווא נמוכים כדי להשיג את ההפחתה הרצויה בבודקים אנושיים שפרויקט Micro-X הציב, לא ברור שבני אדם מציבים תחרות קשה לאלגוריתמי זיהוי. בבדיקות בשנת 2017, חוקרי המחלקה לביטחון לאומי הצליחו להבריח כלי נשק וחומרי נפץ מדומים על פני קציני אבטחה במחסומים לפחות 70% מהפעמים.
ובכל זאת, קיצוץ הצוות מהווה סיכון, לדברי שאנקס. המשמעות היא פחות שוטרים שעלולים להבחין אם נוסע מתנהג באופן מחשיד. "טכנולוגים רוצים לדבר על כך שטכנולוגיה היא התשובה לכל דבר, והיא לא", הוא אומר. נחוצים גם "מיומנויות רכות של טכניקות זיהוי התנהגות ותצפית".
שאלה נוספת היא האם הנחיות אוטומטיות יאפשרו למספיק נוסעים להשתמש במערכות החדשות ללא עזרה. הניסיון הראה שסימנים וסרטונים אינם תחליף לאדם שנותן הנחיות, אומר ג'פרי פרייס, יועץ לאבטחת תעופה ופרופסור באוניברסיטת מטרופוליטן סטייט בדנוור, שמכנה זאת "אחד הסודות הפנימיים של התעשייה שלנו.
"צריך להגיד להם מה לעשות בכל פעם, אחרת הם עומדים שם ומתבלבלים", אומר פרייס על הנוסעים. "גם אם הם לא עושים שום דבר מלבד ללכת במסדרון, אתה עדיין צריך להגיד להם ללכת במסדרון".
הגביע הקדוש של התעשייה הוא לצמצם את התהליך בדיוק לזה – לבטל את המחסומים ולבצע סריקה רציפה של נוסעים תוך כדי הליכה. המחלקה לביטחון לאומי מימנה מחקר במעבדה הלאומית של צפון מערב פסיפיק כדי לפתח טכנולוגיה שתאפשר זאת.
פורצ'ן אומר שאב-טיפוס לחלום הזה עשוי להיות רק בעוד כמה שנים.
