Forbes Israel Logo
אילוסטרציה של החללית במעוף לכיוון האסטרואיד | צילום: NASA / Johns Hopkins APL

התנגשות בחלל: התוכנית המתוחכמת של נאס"א להצלת כדור הארץ

סוכנות החלל האמריקאית צפויה לערוך בקרוב ניסוי שיבדוק אם ניתן להסיט ממסלולו אסטרואיד שמאיים על כדור הארץ. ממש כמו במשחקי מחשב – אם לא נפעל במהירות אנו עלולים להפסיד
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

אנדי ריבקין זוכר את ההליכה למרכז משחקי הווידאו בתחילת שנות ה-80 כדי לשחק במשחק האייקוני "אסטרואידים". בהמשך החודש, הצוות שהוא מוביל אמור לשגר לוויין המכוון לאסטרואיד במרחק של 7 מיליון מיילים כדי להוכיח שבני כדור הארץ יכולים להציל את עצמם מפגיעת אסטרואיד בכך שיירו בו ראשונים, ממש בסגנון המשחק של אטארי.

חלון ההזדמנויות לביצוע משימת ה-DART (Double Asteroid Redirection Test) של נאס"א נפתח בשבוע הבא. DART הוא ניסוי שבא לבדוק אם על ידי התרסקות חללית ישירות לתוך אסטרואיד, ניתן לדחוף את האסטרואיד ממסלולו. אם הוא יוסט רחוק מספיק, אפילו שינוי קל בנתיב, עלול לגרום לו להחמיץ את כדור הארץ, ולמנוע פגיעה שעלולה להיות קטסטרופלית.

"אין כרגע מידע על אסטרואיד ספציפי שעומד לפגוע בכדור הארץ", מדגיש ריבקין. DART, הוא אומר, הוא חלק ממאמץ רב-כיווני לבחון את בעיית התנגשות אסטרואידים. "פגיעות אסטרואידים הן באמת אסון הטבע היחיד שהאנושות יכולה לחזות שנים או עשורים מראש ולעשות משהו בנידון".

כמו אזהרת הוריקן

נאס"א קוראת ל-DART "משימת מבחן ההגנה הפלנטרית הראשונה" שלה. ריבקין הוא ראש צוות המחקר של DART במעבדה לפיזיקה יישומית (APL) של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שמנהלת את הניסוי עבור נאס"א.

במקביל לגישה של פגיעה והסטה של אסטרואידים מסוכנים, נאס"א שוקדת על ניטור פעיל של אסטרואידים באמצעות טלסקופ ואמצעים אחרים באמצעות המרכז שלה לחקר אובייקטים קרובים לכדור הארץ במעבדת הנעת הסילון שלה, שבסיסה בקליפורניה.

בעוד שניטור אסטרואידים יסייע לייצר תגובת הגנה אזרחית כדוגמת אזהרות בפני הוריקן, DART יבחן את היכולת להיות פרואקטיביים מבלי להזדקק לשימוש מוצע במכשיר גרעיני הנישא בחלל כדי שיתפוצץ ליד עצם מאיים ולהסיט אותו באמצעות גל הלם.

ויש גם מטרות

כמו ניסויי יירוט טילים, ניסוי ה-DART כולל גם מטרות. שני אסטרואידים לא ידועים – דידימוס ודימורפוס – מקיפים יחד את השמש במרחק של כשבעה מיליון מייל מכדור הארץ. הזוג לא נמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ אבל הם יוצרים מטרות ניסוי טובות.

האסטרואיד הגדול יותר, דידימוס, הוא בקוטר של 0.48 מייל ואילו דימורפוס, האסטרואיד הקטן יותר המקיף אותו בצורה דמוית ירח, הוא בקוטר של 525 רגל. החללית של DART תכוון לדימורפוס. אם הכל ילך כשורה, החללית תפגע בדימורפוס כמעט חזיתית.

"במקום לנסות לפזר או לפרק את העצם, המטרה היא לקחת את המומנטום של החללית הנכנסת, להוסיף אותו למומנטום של האסטרואיד שהיינו מודאגים ממנו ולהשתמש בזה כדי לשנות את מסלולו", מסביר ריבקין.

כמו עוד לוויין

החללית של DART נראית כמו לוויין בגודל בינוני עם כנפיים בעלות פאנלים סולאריים. בעת השיגור גוף החללית יהיה בעל מסה כוללת של כ-1,350 פאונד. מידות גוף החללית: 3.9  X4 X 4.3 אינץ' ועם פאנלים סולאריים נפתחים, החללית היא ברוחב של 59 רגל.

DART ישוגר על גבי SpaceX Falcon 9 מבסיס כוח החלל Vandenberg. לאחר ההיפרדות מהפלקון, ההנעה שלו תסופק על ידי מנוע היונים Evolutionary Xenon Thruster של נאס"א (NEXT-C).

המטען שנושאת החללית של DART מורכב משני אלמנטים פשוטים יחסית: מצלמה שתסייע להתמקד בדידימוס, להתנגש בו וגם תזרים תמונות חזרה לכדור הארץ בזמן אמת לפני הפגיעה הקינטית. זה גם יעזור לאפיין את האסטרואיד בזכות תמונות ברזולוציה גבוהה. ומכשיר להדמיה של אסטרואידים, בערך בגודל של קופסת דגנים, שייפרד מהחללית 10 ימים לפני שהיא תפגע בדימורפוס. המכשיר יישאר בקרבת מקום, ויצלם תמונות של הפגיעה, ענן הפסולת ואולי הצצה למכתש הפגיעה.

מהנדסי APL בזמן הרכבת החללית. "אנחנו חושבים שהסיכויים שלנו טובים מאוד" | צילום: NASA / Johns Hopkins APL / Ed Whitman

בהנחה ש-DART אכן תפגע בצמד האסטרואידים, הם עדיין יישארו באותו מסלול – רק היחס בין דימורפוס לדידימוס ישתנה. מכיוון שהם כל כך רחוקים, אין סיכון שפסולת חלל תחדור למסלולי כדור הארץ הגבוהים או הנמוכים שבהם עפים לוויינים, תחנת החלל הבינלאומית ומערכות אחרות.

נאס"א ו-APL יידעו אם הם הצליחו במשימה.

עכשיו צריך לקבוע מדיניות

מה הסיכויים ש-DART יגיע ליעד שלו?
"אנחנו חושבים שהסיכויים שלנו טובים מאוד", אומר ריבקין. "בדיוק כמו שנחתנו על מאדים, תמיד יש סיכוי קטן שמשהו קטסטרופלי יכול לקרות. היה מהנדס שעבד על התוכנית שנהג לשאול אותנו, 'מה קורה אם נגיע ליעד ונבין שדימורפוס הוא בצורת דונאטס והחללית שלנו תיכנס בחור?', אמרנו שאם זה יקרה, נשיג לך פרס".

משימת DART מוצלחת מעלה גם את השאלה מתי נאס"א תפעיל את ההגנה הפלנטרית ותירה לוויין לעבר אסטרואיד שבאמת מהווה איום?
"זו שאלה של מדיניות", מודה ריבקין. "אם למשהו יש סיכוי של אחוז אחד לפגוע בכדור הארץ, האם זה מספיק כדי לעשות משהו? אם מתכוונים לחכות שהסיכוי יהיה 50-50, זה עלול להיות קצת מאוחר במשחק".

זמן ​​של כ-20 עד 30 שנים לפני פגיעה פוטנציאלית בכדור הארץ נחשב בדרך כלל זמן טוב לשגר DART, לפגוע בגוף ולשנות את מסלולו, אומר ריבקין.

שיתוף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא