Contributors
לא מעט מייסדים ומנהלים של קרנות הון סיכון בארה"ב ובישראל מנסים לבנות את השם שלהם ובעיקר את המוניטין המקצועי שלהם באמצעות שימוש בתוכן איכותי שיעלה את המודעות לקרן החדשה, האפשרויות והחברות שבפורטפוליו.
מייסדים רבים מתארים כי הם חווים קשיים לעשות זאת בעיקר בשל גישה פרפקציוניסטית שגורמת להם להיות הססנים יותר בכל הקשור להעלאת תוכן ייחודי ולהציג אותו לעולם הרחב. הרבה מהם מרגישים כי פוסט מנדטורי באחת הרשתות החברתיות שמתאר את ההשקעה האחרונה שלהם פשוט לא מספיק כדי לייצר את האפקט המתבקש. עם זאת, הם לא מצליחים להביא את עצמם לייצור תוכן איכותי ומעניין יותר.
מדובר בסנריו הגיוני ושכיח בייחוד בשל אופיים הייחודי של האנשים שבוחרים להתמקצע בענף שמחייב אותם לפעול בעיקר על פי הסתמכות על הימורים, חישוב הכדאיות והסיכונים העתידיים בכל סיטואציה, גדולה כקטנה. מבחינתם, אם לוקחים הימור גדול – כדאי מאד שהוא ישתלם.
לכן, אלו הכלים הטקטיים שכדאי למנהלים ומייסדים בתחום להשתמש בהם במטרה להעלות את המודעות לקרן הן מצד יזמים והן מצד אנשי מקצוע נוספים, באופן שיסייע להם לייצר קשרים משמעותיים באמצעות שימוש נכון ברשתות.
בואו להתארח
אם אתם באמת מאמינים, כמנהלים או כמייסדים, שיש להם השקפה ייחודית ושהיזמים המובילים בעולם צריכים לחבור אליכם, אמרו את זה באופן הכי ברור והכי לא משתמע לשתי פנים ומצאו מישהו שיקשיב לכם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי חיפוש פלטפורמות משיקות לתחום העיסוק שלכם, בהן תוכלו לפרסם את המשנה שלכם. מי מכם שכבר שמפרסם בכלי תקשורת או עמודי סושיאל מוכרים דרך קבע, ודאי מבין כיצד שיתוף הפעולה המתמשך ממצב אתכם כמומחים בתחומכם.
מחקרים אחרונים שנערכו בנושא מצביעים בבירור כי"58% ממקבלי ההחלטות המובילים במשק כיום מבלים לפחות שעה מידי שבוע בקריאה מקצועית הקשורה במנהיגות או במנהיגים ספציפיים".
מייסדי קרנות ההון סיכון יכולים להביע את העמדות וההשקפות שלהם לא רק באמצעות השתתפות ארעית בפאנלים מקצועיים, אלא בטורי דעה בכלי התקשורת הממוקדים בסיקור טכנולוגי ויזמי, עמודים מובילים ברשתות החברתיות בנושא ההתמחות שלכם, ובעיקר עמודים מוכרים ובעלי חשיפה גבוהה וקהל קוראים נאמן.
הציגו את עצמכם והציעו את התוכן שלכם והסבירו מדוע הוא רלוונטי לקהל שנחשף לעמודים הללו כדי להעלות את הערך שלכם בעיני הסביבה. אין ספק שזה מצריך לשים את האגו בצד ולהיות חשופים ופגיעים יותר, אך הדבר ישתלם לכם בטווח הרחוק.
הרבה מעבר לטוויטר
כיום יש פלטפורמות שונות ומגוונות שמאפשרות לייצר מערכות יחסים עסקיות, שיתופי פעולה ועוד. אחת הרשתות המובילות כיום בתחום היזמות היא כמובן לינקדין, בה חברים כמיליארדר משתמשים מהקהילה המקצועית ברחבי העולם, מה שהופך את הפלטפורמה לחזקה ביותר ואף לרשת השלטת בתחום במציאות הדיגיטלית העכשווית.
אם בחרתם להשתמש בפלטפורמה הזו או בכל פלטפורמה אחרת, כדאי שתשקלו מודל של 'מיקרו-בלוגינג', כלומר יצירת פוסטים קצרים שאורכם נע בין 150-200 מילה, 4-6 פעמים בשבוע באופן קבוע. בפוסטים הללו תוכלו לפרט על ההתנהלות היום יומית שלכם, לשתף מחוויות מקצועיות מחיי מהיום יום או להציע טיפים מקצועיים מנצחים כדי לייצר קשרים חזקים יותר עם הקהילה שמתאגדת סביבכם.
כיום אין הרבה אנשים מתחום קרנות ההון סיכון שפועלים באופן הזה, מה שמייצר עבורכם הזדמנות לסלול את הדרך ולשאוב השראה מבעלי מקצוע בתחומים אחרים שכבר 'שוחים' בפלטפורמה ועושים זאת בהצטיינות.
לחשוב כמו דור ה-Z
אין ספק שאחרי הקורונה, אנו חיים בזמנים משוגעים ועדים לכמות לא-פרופורציונלית של משפיענים שרק הולכת וגדלה מידי יום. האם הכמות האדירה הזו מעידה משהו על האיכות של התכנים שהמשפעינים הללו מעלים? האם האושיות האלו אכן מצליחות להשפיע על קהלים גדולים באופן אפקטיבי, והאם הם יכולים להשפיע גם על אנשים שמגיעים מתחומי עניין 'מעונבים' ומקצועיים יותר?
כיום דריסת רגל ברשתות החברתיות היא דרישה הכרחית כמעט בכל תחום מקצועי שניתן לחשוב עליו. זה מצב שיצר אפשרויות תעסוקה רבות וחדשות שמשרתות בעיקר את בני דור ה-Z, דור ה-X והמילינאלז, אבל לא רק.
גם בתחומים אחרים ובשכבות גיל מגוונות יותר ניתן להשתמש בפלטפורמות החדשות והפופולריות כדי להעלות סוגיות שונות על סדר היום. ניתן לראות דוגמה לכך בטיקטוק למשל, בין הפלטפורמות המובילות בעולם כיום, שנותנת במה גם ליועצי השקעות, מייסדי סטארט-אפים, אושיות לינקדין, משקיעי קריפטו ו-NFT ועוד.
כך, על ידי סרטונים קצרים בני 30 שניות בלבד, תוכלו לתפוס את תשומת הלב של העוקבים שלכם. ניתן לעשות זאת באופן יצירתי ככל העולה על רוחכם, כמו למשל ביקורת הומוריסטית על עצות השקעה גרועות שהעניק טיקטוקר אחר או הצעה של זווית מקצועית ורלוונטית יותר לאותה עצה. זו רק אחת הדוגמאות לדרך בה תוכלו להיחשף לקהלים רחבים יותר ולהגביר את החיבור שלכם עם הקהילה המקצועית.
חשוב להדגיש למרות שהגיל הממוצע לשימור בטיקטוק הוא יחסית צעיר, הוא עולה מיום ליום ומחקרים עדכניים מעלים כי גילם הממוצע של המשתמשים ממשיך לעלות. לצד זה, נראה כי המשתמשים הכבדים ביותר מבלים 858 דקות מידי חודש ו-46 דקות מידי יום בסקירה של האפליקציה. הנתונים המדהימים הללו מעידים על הפוטנציאל העצום של השימוש בפלטפורמה ועל ההזדמנות הלא מנוצלת נכון להיום, כזו שכדי לשים לב אליה בעתיד הקרוב.
יונתן (יוני) פרנקל הוא אסטרטג תוכן ב-YKC Media, סוכנות דיגיטלית לשיווק שעובדת עם חברות טכנולוגיה בינלאומיות, קרנות הון סיכון ומיזמים בשלבים שונים.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
