בעוד שירותים כמו Uber בנו עסקים שמתחרים על שוק התחבורה בערים הגדולות, חברת Via נכנסה לנישה מותאמת ומצליחה להתעלות על המתחרות: לדניאל רמות, המייסד, יש השכלה עשירה. יש לו תואר במתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל, לצד דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. כל אלו תחומי מחקר שמכינים היטב את הבוגרים שלהם לקריירה מפוארת בתחום המדעים, הטכנולוגיה או ה-AI.
"אמא שלי כל הזמן שואלת אותי איך עם כל ההשכלה הזו הפכתי בסוף לסדרן מוניות. אני תמיד מתקן אותה ועונה לה שאני בכלל סדרן אוטובוסים'", רמות מתבדח. לפני כעשור, הוא החל לשתף פעולה עם חברו הוותיק אורן שובל, דוקטור למערכות ביולוגיות, ויחד הם תכננו לתעל את הידע האקדמי שלהם להקמת חברה שתחולל מהפכה בתחום שלא נחשב מושך במיוחד בעולם היזמות: תחבורה ציבורית.
יחד, רמות בן ה-45 ושובל בן ה-44 הקימו את חברת Via בשנת 2012, שירות אותו אנחנו מכירים בישראל כבאבל בשיתוף עם חברת דן. "בחנו את התחום הזה וראינו שאין טכנולוגיה ייעודית ששולטת בענף", מסביר רמות. לכן, הוא ושובל שמו לעצמם מטרה להקל על עומסי התנועה ולהתאים קווי אוטובוס נוחים יותר לנוסעים בזמן אמת. "זו בעיה מתמטית מעניינת, ויש לה פוטנציאל לשרת מטרה ציבורית. הבנו שאם נפתור את הבעיה הזו – נייצר שינוי חיובי שישפיע על החברה", הוא מוסיף.
Uber – המתחרה הגדולה ביותר Via, השתלטה על תחום התחבורה הציבורית בסערה מספר שנים קודם לכן, עם מטרה ברורה להחיל סדר חדש לחלוטין במערך התחבורה העירונית. עם זאת, Via הציבה יעד שונה בתכלית: לעבוד בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ובמסגרת התשתיות הקיימות בערים.
כיום החברה פועלת בערים גדולות בארה"ב כמו מיאמי, ג'רזי סיטי, לוס אנג'לס, ויניפג וארלינגטון שבטקסס. אחד מהמאפיינים הייחודיים ל-Via היא הקמת מערך היסעים מבוסס טכנולוגיה, מסוג מיקרו-טרנזיט, הכולל צי רכבים שאת מסלולם ניתן לתכנן בזמן אמת, לפי הדרישה העולה באותו רגע מהנוסעים.
בנוסף, האפליקציה כוללת פיצ'רים רבים נוספים, לרבות מערכת המאפשרת ניהול לוח זמנים של שירותי ההסעות, סנכרון עם לוחות זמנים של רכבות ואוטובוסים, ניהול מערכת כוח האדם המשבצת את הנהגים לנסיעות ועוד.
"כפופים לציבור"
כיום ל-Via יש יותר מ-500 לקוחות, מרביתם מפעילי תחבורה ציבורית הממוקמים ביותר מ-35 מדינות ברחבי העולם. בין המרוויחים המרכזיים מהשימוש בפלטפורמה החדשנית ניתן למצוא אוכלוסיות מוחלשות החוות מגבלות תנועה וניידות כמו קשישים, אנשים עם מוגבלויות, תלמידי בית ספר ועוד.
החברה גייסה עד כה 650 מיליון דולר, 60 מיליון מתוכם בסבב גיוס שהושלם בחודש מרץ האחרון. בין המשקיעים ניתן למצוא תאגידי ענק כמו Shell, חברת Exor ומספר קרנות הון סיכון מובילות.
שווי החברה נאמד כעת ב-2.9 מיליארד דולר, כך לפני נתונים שפורסמו במאגר המידע Pitchbook. ההכנסות השנתיות של Via עמדו על 225 מיליון דולר בשנת 2019, השנה היחידה שבה היו נתונים זמינים באתר. מרבית ההכנסות, חושף רמות, מגיעות ממפעילי תחבורה ציבורית ורשויות מקומיות.
ההערכה היא ש-Via נמצאת כעת בפני זינוק אדיר. מקורבים מעריכים כי החברה תונפק בחודשים הקרובים, אך רמות לא מאשר את השמועה: "אנחנו עובדים מול ערים שונות ומול מפעילות תחבורה ציבורית – גופים שמעבירים אלינו כספי ציבור במטרה לספק שירותים חיוניים שיטיבו עם התושבים. לכן, אני חושב שהחברה שלנו צריכה להיות כפופה לבחינה קפדנית, כפי שמקובל בשוק הציבורי".
הנפקת החברה תעלה בקנה אחד עם תכניות ממשל ביידן שקוראות להשקיע מיליארדי דולרים לטובת חיזוק התשתיות ברחבי המעצמה. אם התכניות הללו יעברו בהצלחה בבית הנבחרים – הצעת החוק תזרים 39 מיליארד דולר לטובת השקעות שמטרתן, בין היתר, לייעל את תחום התחבורה הציבורית, לשפר נגישות ולספק שירות טוב יותר לאוכלוסיות מוחלשות.
"Via ממוקמת במיקום מאד נוח, משום שאנחנו נמצאים בפרשת דרכים בתחום הזה. עומדים לקרות דברים יפים מאד בקרוב בעולם התחבורה, והחברה צפויה להשתלב בזה", מסביר ג'ון רוסנט, מנכ"ל קרן NewCities ומייסד כנסי CoMotion לתחום התחבורה בלוס אנג'לס ומיאמי.
נבדלים מהמתחרים
הקשר הישיר של Via עם מפעילי התחבורה הציבורית בערים השונות מאפשר יצירת סוג חדש של שירות היסעים. להבדיל מחברות חזקות אחרות בתחום כמו Uber או Lyft, שמנהלות מערכות יחסים מתוחות עם הרשויות המקומיות שבתחומן הן פועלות, Via דווקא נסמכת על טיפוח קשרים טובים והדוקים עם הרשויות ומסתכמת על התשתיות הקיימות בערים. בעוד שבערים כמו ניו יורק ובוושינגטון Via מפעילה בעצמה את השירות, במרבית הערים שבהן הפלטפורמה הטכנולוגית שלה מפעילה מערכי מיקרו-טרנזיט לגישור על פערי לוחות הזמנים בין אוטוביסים ורכבות, הנהגים של אותו מערך נסיעות מוזל מועסקים על ידי העירייה או מפעילי התחבורה הציבורית המקומיים.
רמות מציין כי מטרת העל של Via היא לסייע למפעילות התחבורה הציבורית להעלות את מספר הנוסעים, ולהשלים פערים במערך השירות שלהם כדי להבטיח שגם נוסעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ונוסעים עם מוגבלויות פיזיות יוכלו ליהנות מתחבורה ציבורית. מחיר של נסיעת מיקרו-טרנזיט שמוזמנת דרך Via "נע בדרך כלל בין דולר לשלושה דולר, בדומה לכרטיס אוטובוס", מסבירה דוברת החברה קרולין הוקינס. בנוסף, מעבר למחיר האטרקטיבי, מערך ההיסעים של Via מאפשר, כאמור, סנכרון עם מערכת התחבורה העירונית באופן שמקל משמעותית על חיי היומיום של הנוסעים.
"חברות כמו Via מוכוונות למען הציבור והן מאפשרות שינוי בחיי היומיום באמצעות הטכנולוגיה. העתיד נמצא בפתרונות כאלו", מסביר טימות'י פרפרנדראו, מומחה בתחום התחבורה, מייסד חברת ייעוץ לענייני תחבורה ולשעבר בכיר בחברת הבת לרכבים אוטונומיים של גוגל Waymo.
"אנחנו עומדים לשנות את עולם התחבורה הציבורית על ידי כך שנגיד לנוסעים מה הדרכים הטובות להגיע ליעד שלה ולייצר עבורם דרכי התניידות חדשות. המטרה שלנו היא לייעל את המערכת"
נראה כי התחרות בתחום גוברת, בעיקר בשל העובדה שחברות ענק כמו Uber מנסות כעת לשפר את היחסים הרעועים מול הרשויות ולייצר שותפויות דומות במטרה לנצל הזדמנויות חדשות בתחום. חברות שונות הכריזו על הקמת מערך קורקינטים ממונעים לרווחת הציבור, מערך אופניים להשכרה ברחבי הערים וכן הוספת פיצ'רים משופרים לאפליקציות הקיימות. בשנה שעברה, Uber קנתה את חברת Routematch, ספקית תוכנה למפעילות תחבורה, וכעת היא מחפשת לרכוש חברות נוספות וחדשניות בתחום.
"עולם התחבורה הציבורית מתפתח לכיוונים חדשים ומעניינים. אנחנו רואים זאת היטב מציאות הנוכחית", מסביר כריס פנגליניאן, ראש מחלקת המדיניות הגלובלית ב-Uber. "אנשים חוזרים לשגרה אחרי הקורונה. הם מטיילים וזזים בחופשיות רבה יותר ברחבי הערים. אנחנו רואים את התנועה המחודשת הזו ואנחנו גם ערים לפעולות שחברות תחבורה שונות מבצעות כדי להתאים את עצמן לצרכים המשתנים של הנוסעים וגם של הרשויות", מדגיש פנגליניאן.
תחרות מקומית
ל-Via יש גם מתחרה ישראלית בולטת – Moovit, שנרכשה על ידי אינטל בשנת 2020. הפלטפורמה המתחרה נחשבת לפופולרית ביותר בתחום נכון להיום, עם יותר ממיליארד הורדות ברחבי העולם.
בניו יורק ובוושינגטון, שם Via מציעה שירות היסעים מתוחכם, מחיר השירות נמוך ואטרקטיבי יותר מזה של המתחרות. הדבר מתאפשר הודות לאלגוריתם שיצרו שובל ורמות במטרה לקבץ מספר נוסעים הנוסעים לכיוון דומה באותו כלי רכב.
מבחינה זו, השירות של Via שונה מזה של Moovit, משום שהוא לא מציג רק מסלולים קיימים אלא יוצר תחנות אוטובוס 'וירטואליות' ודינמיות שמשתנות לפי היעד הסופי של הנוסעים. למרות היתרון היחסי של Via, היא חוותה קשיים בתקופת הקורונה בשל איסורים של רשויות שונות לקיום נסיעות משותפות ועוד.
למרות הכל, הקורונה לא רק הערימה קשיים על חברות וסטארט-אפים בתחום התחבורה, אלא גם האיצה שינוי מבורך בתחום, כך לטענת מומחים. הדבר המרכזי הוא שהקורונה העלתה את חשיבות ייעול הניידות בתוך העיר כנושא ברמה הציבורית והמדינית.
בנוסף, מדיניות הסגרים שהובילה לירידה במספר הרכבים הפרטיים על הכבישים – גרמה גם לירידה בהיקף פליטות הפחמן הדו חמצני, אפקט מבורך בהיבט של המאבק במשבר האקלים. לפי המכון הבינלאומי לאנרגיה, ממשלות ברחבי העולם הבחינו במגמה זו ורבות מהן צפויות להמשיך להתמקד בצמצום הנזקים הסביבתיים בשנה הקרובה, בין היתר על ידי שיפור מערך התחבורה הציבורית ופניה לפתרונות ירוקים יותר.
מבחינה זו, ל-Via יש פתרון משום שהיא בנויה באופן שנותן מענה לכל הפונקציות הללו גם יחד. "Via מצליחה למלא צרכים שהיו חסרים בחברות היסעים אחרות בעבר", מסביר סלטה ריינולדס, מנהלת כללית במחלקת התחבורה של עיריית לוס אנג'לס. החל מאוקטובר הנוכחי, העירייה החלה להפעיל שירות מיקרו-טרנזיט באמצעות החברה, החלטה שנוצרה על רקע השינויים שהביאה הקורונה לעיר. הקווים של Via יפעלו בעיקר באזורים מרוחקים בהם גישה מוגבלת יותר לתחבורה ציבורית.
"Via תסייע בתכנון לוח הזמנים של הנוסעים ושל הנהגים. ניתן יהיה להזמין נסיעה בקלות, באמצעות שיחה או אפליקציה. מדובר בטכנולוגיה די מתקדמת שיוצרת קשר בין הנהגים לנוסעים. זו פונקציה שחברות ותיקות משתמשות בה", מוסיפה ריינולדס.
הכל בגלל מונית שירות
רמות מספר כי הרעיון שהוביל להקמת הסטארט-אפ המבטיח צץ לראשונה בשנת 2011, די בהפתעה, כששותפו שובל לא הצליח לתפוס מונית שירות. "כל המוניות דילגו עליו כי הן היו מלאות ולא היה לו מקום לשבת", מסביר רמות, "זה גרם לו לחשוב: 'מה אם הייתי יכול להזמין מקום מראש באמצעות אפליקציה? אחר כך הוא הרחיק לכת וחשב – 'מה אם המסלול היה דינמי ותואם את הדרישה שלי לאיסוף ממקום ספציפי בזמן אמת?'".
לטענת רמות, סוד הקסם של Via טמון בשילוב בין תפיסות שונות של חברות מתחרות הפועלות כרגע בשוק. "ההבדל המהותי בינינו לבין המתחרות הוא התפיסה. אנחנו רוצים לשפר את מערך התחבורה הקיים ולהפוך אותו ליעיל ומשופר. בנוסף, נוכל להגיד לנוסעים שלנו מה הדרך הטובה ביותר עבורם להגיע ממקום למקום ונייצר דרכי התניידות חדשות, נשנה את המסלולים בזמן אמת בהתאם לדרישה ונייצר לוחות זמנים אפקטיביים יותר לנהגים ולנוסעים גם יחד", הוא מסכם.
