זהו המאבק המשפטי הגדול ביותר שחווה עולם האמנות אי פעם: אוליגרך רוסי, שטוען שהונו אותו כשרכש יצירות מופת בשווי מיליוני דולרים, ומן הצד השני סוחר אמנות שוויצרי שאומר שאלה היו רק עסקים. כעת, לאחר שש שנים של תביעות בתחומי שיפוט מרובים, העובדות מראות שהמאבק הפך לסאגה כה דרמטית שקיבלה שם שראוי לתסריט קולנוע: "פרשת בובייה".
טייקון הדשנים הרוסי דמיטרי ריבולובלב רדף במשך שנים אחר סוחר האמנות השוויצרי איב בובייה ברחבי העולם וטען כי שילם מיליארד דולר על 38 יצירות אמנות, מחיר מופקע, שמכר לו בובייה במהלך עשור.
הטוויסט בעלילה הגיע ממש לאחרונה, כשבובייר אמר לרשת CNN כי הוא מכין מכתב תביעה על סך נזק של מיליארד דולר נגד ריבולובלב, לאחר שנקט בהליכים משפטיים בסינגפור בפברואר, בטענה שהמאבק הממושך בבית המשפט עם ריבולובלב הרס את עסקיו ואת המוניטין שלו. המאבק המשפטי הממושך מעסיק צבא שלם של עורכי דין ומנהלי מוניטין, שכן כל צד מעלה אישום כנגד צד אחר, שכולל טענות על הפחדה ותככים פוליטיים.
המאבק נסוב גם סביב חלק מיצירות האמנות היקרות ביותר בעולם, חלקן שנויות במחלוקת, כולל רכישה משנת 2013 של מה שהוא כיום נחשב לציור היקר ביותר וגם השנוי במחלוקת ביותר בעולם: "סלבטור מונדי", שנחשב, כך לפי הערכות בעולם האמנות, לעבודה של ליאונרדו דה וינצ'י. במשך שנים מתווכחים אנשי מקצוע וחוקרים על האותנטיות של הציור, מה שלא מנע מבובייה למכור אותו ולהרוויח יותר מ-50% משוויו.
במשך זמן רב הסברה הרווחת הייתה שהציור הוא עותק או יצירה שמקורה מהסטודיו של לאונרדו, וככזו יכולה להיות שייכת דווקא לאחד מתלמידיו. הציור נרכש בשנת 2005 על ידי קבוצה סוחרי אמנות בפחות מ-10,000 דולר, אך שמונה שנים מאוחר יותר, לאחר שהציור שוחזר והוכרז כעבודתו של אדון הרנסנס, קנה אותו בובייה תמורת 80 מיליון דולר.
זמן קצר לאחר מכן הוא מכר את הציור תמורת 127.5 מיליון דולר ללקוח שלו דאז, ריבולובלב. על פי חשבונית שהגיעה לבית המשפט בובייה גזר עמלה בשיעור של 1%. ולמרות שהאוליגרך מכר בשנת 2017 את הציור תמורת 450 מיליון דולר לקונה חשאי – כיום מעריכים כי מדובר בנסיך הכתר של סעודיה, מוחמד בן סלמאן – הוא מצידו טוען כי בובייה הונה אותו, טענה שהסוחר הממולח מיהר להכחיש.
סיפור מדהים או שקר מפואר?
ריבולובלב סירב להתראיין בעניין הרגיש, אך הדובר של משפחתו אמר לרשת CNN כי "העניינים האלה מתבררים בבתי המשפט. הסיפור 'המדהים' של בובייה הוא למעשה שקר. מה שהכי בולט הוא מה שבובייה לא טורח להכחיש. כיועץ לאמנות הוא מעמיד פנים שהוא עוזר ללקוחותיו להרכיב אוסף אמנות בעלות של 2 מיליארד דולר תוך שהוא גוזר לעצמו מחצית מהמחיר הזה מאחורי גבם".
עם זאת, בובייה אכן חולק על כך שהיה אי פעם "יועץ אמנות" מלכתחילה, נושא ליבה שעמד במרכז ההתדיינות והטענות של ריבולובלב על הפרת אמונים. "אני בכלל סוחר אמנות", אמר ל-CNN, "החוזים שהכינו עורכי הדין של ריבולובלב וכל החשבוניות שלי תיארו אותי במפורש כ'מוכר'. ריבולובלב מעולם לא הצליח לשכנע שופט או תובע אחד אחרת, בשום תחום שיפוט, מהסיבה הפשוטה ביותר שטענותיו אינן תואמות את מציאות היחסים החוזיים שלנו".
סאגת המאבק המשפטי מקיפה בעיות שרגולטורים רבים זיהו בשוק האמנות העולמי הגואה – אמנות, בידיים הלא נכונות, הופכת לסחורה נוספת שמשמשת להעברות כספים, עם מעט אחריות.
בינתיים, "סלבטור מונדי" לא נראה מאז המכירה שוברת השיאים, אבל חזר לכותרות אחרי שסרט דוקומנטרי צרפתי שיצא באפריל טען שהציור היה במרכזה של תקרית דיפלומטית בין פריז לריאד, על רקע ספקות לגבי האותנטיות שלו ובקשת סעודיה כי הוא יוצג במוזיאון הלובר.
בסרט התיעודי החדש שנקרא "המושיע למכירה" טוען פקיד צרפתי בכיר כי הנסיך בן סלמאן היה נחוש בדעתו כי "הסלבטור מונדי" יוצג לצד ה"מונה ליזה" במטרה לבצר את מקומו כלאונרדו דה וינצ'י אותנטי – למרות הספקות האם צויר על ידי המאסטר האיטלקי.
בסופו של דבר החליטה ממשלת צרפת שלא להציג את הציור בתנאי הסעודים, שלפי הפקיד האלמוני, הסבירה זאת בסרט כ"הלבנת יצירה שעלתה 450 מיליון דולר". היסטוריוני אמנות ומומחים ממשיכים להתווכח האם "הסלבטור מונדי" הוא חתימה של לאונרדו או שהוא רק תרם לציור שבוצע בעיקר על ידי האומנים בסטודיו שלו. ההבדל יכול להשפיע על ערכו במאות מיליוני דולרים, בהתחשב בכך שיש פחות מ-20 ציורי לאונרדו מאומתים בעולם.
רב הנסתר על הגלוי
נראה כי גם אלה המבקשים להרוויח מהציור היו בספק לגבי האותנטיות שלו. הודעות דואר אלקטרוני ששותפו עם CNN על ידי בובייה מראות על תקשורת בין בובייה לבין נציג של ריבולובלב, בה מייעץ הסוחר ללקוח שלו בשנת 2013 ש"הציור מאוד יפה, אך לא מהווה השקעה טובה". השחזור של היצירה בולט מידי לעין, כתב הסוחר, עד שמומחים הטילו ספק בכך שהעבודה הושלמה לחלוטין על ידי לאונרדו עצמו, ולא הוותיקן ולא שום מוזיאון עולמי גדול הביעו עניין לרכוש אותה.
"הידיים הן החלק השמור ביותר בציור", נכתב באימייל של בובייה, מיום 22 במרץ 2013, ואילו "שאר חלקי הציור שוחזרו במידה רבה". בובייה בכל זאת דאג לשאול את "סלבטור מונדי" (עם פיקדון בסך 63 מיליון דולר, לדבריו) מבית המכירות הפומביות סותביס. לטענתו, אז דאג להעבירו לפנטהאוז של האוליגרך הרוסי במנהטן בתוך "תיק מסמכים שחור".
אנטואן ויטקין, הקולנוען שהשקיע שנתיים בהפקת הסרט התיעודי האחרון, אמר ל-CNN כי הוא נדהם ללמוד כי בובייה, שהחל את דרכו כגורם חיצוני בעולם האמנות, היה בין אלה שמטילים ספק באותנטיות הציור בהתחשב בכך שמומחים בולטים יותר אימתו את "הסלבטור מונדי".
"זה יוצא דופן", אמר ויטקין והוסיף כי הוא חושב שחלק מהיסטוריוני האמנות הבולטים שסיכנו את המוניטין שלהם ב"סלבטור מונדי" היו יותר רפים ממה שהם היו רגילים בכל הנוגע לשקול ציור שהתגלה מחדש.
בין אלה שמגבים את הייחוס ללאונרדו הייתה הגלריה הלאומית של בריטניה, שהציגה את "סלבטור מונדי" בשנת 2011 והזניקה אותו לאור הזרקורים העולמי. חשיפת הציור סוקרה באותה תקופה באופן נרחב על ידי העיתונות, כולל CNN. "צריך לזכור, לכל כך הרבה אנשים יש אינטרס בעבודה זו", אמר ויטקין.
יצירה "נעדרת"
על רקע המאבק המשפטי עולה שאלה נוספת בעולם האמנות: איפה ה"סלבטור מונדי"? בובייה מפקפק בדיווחים האחרונים כי מדובר על היאכטה של הנסיך בן סלמאן, כפי שנטען בשנת 2019. "לשים ציור כזה על יאכטה, עם אוויר הים והאדים יהיה טיפשי לחלוטין. אני לא מאמין שהקונה יכניס את הציור לסביבה כזו", אמר בובייה.
"זה נמצא על לוח עץ, שיכול להתעקם תוך זמן קצר", אמר בהתייחס ללוח האגוז שעליו צוירו היצירות. ויטקין משער כי "יכול להיות שנראה את זה יום אחד בלובר אבו-דאבי. מי יודע?".
גורמים בענף משערים שהציור יכול להיות בארמון בסעודיה, מוכן לחשיפה – אולי לפני סוף השנה – כחלק מהדחף של הממלכה למתג את עצמה כמרכז לאמנות ותרבות. "הדבר החשוב בשוק האמנות הוא שמאחורי החפצים היפים ביותר מסתתרים לעתים קרובות המניעים המכוערים ביותר", אמר.
"'סלבטור מונדי' פירושו 'מושיע העולם', ובמובן מסוים, הציור כיום אינו כל כך מושיע העולם כמו שהוא מושיע את סעודיה". בינתיים, עם ההתגוששות המשפטית המתחדשת בין בעלי הציור לשעבר, יצירת המופת היקרה הזו ואחרות שנמצאות באותו אוסף ממשיכות לבחון מוניטין של רבים.
