הגעגוע לאביו וסבו והרצון לשמר את העסק המשפחתי ומורשת עבודת הכפיים, גרמו לניר גולדברג, בן ה-57, לשמר בכל כוחו את העסק המשפחתי. בפגישה איתו מספר ניר שהוא דור שלישי לפורטני מטבעות. הוא עדיין עובד כדי לשמר את שרידי העסק המשפחתי אותו הקים סבו.
פורטן המטבעות הנוסטלגי היה זה שפורט כסף באוטובוסים, במוניות, בדוכני מפעל הפיס ובחנויות להמרת כסף. וכל מי שגדל בישראל יזהה את המכשיר הכה פשוט, ועם זאת הגאוני, שהומצא על ידי סבו.
ממציא הפטנטים
כאשר מדברים על הראש היהודי שממציא פטנטים מדברים על סבו של ניר, משה גולדברג.
משה נולד ב-1908 בפתח תקווה, ועבד במיון תפוזים בפרדסים של העיר. משה ראה שעבודת המיון מעכבת את המשלוחים ומאחר שתמיד חשב איך ליעל את העבודה בנה מודל ממקלות מטאטא, מה שהפך מאוחר יותר למכונה הראשונה למיון תפוזים מכוח הגרביטציה. המכונה עבדה מעולה וקנו אותה מכל העולם.
בשנת 1948 קטעה המלחמה את לימודי המשפטים של בנו איתן, ולכן בא לעבוד עם אביו. בשנת 1950 הקימו יחד את בית המלאכה שנמצא עד היום ברחוב עקיבא איגר 9 תל אביב.
איתן היה איש טכני בעל ידי זהב, וביחד הפכו השניים לכוח עולה במדינת ישראל הצעירה.
מתחבורה ועד לרפואה
בהמשך ובזכות אהבתו הגדולה לכלי רכב החל משה לעבוד בחברת אוטובוסים שלימים הפכה לחברת דן. תוך כדי עבודה כנהג אוטובוס והרצון לחסוך זמן ותאונות דרכים המציא משה ב-1952 את פורט הכסף לאוטובוסים. בשלב יותר מאוחר יותר הפורטן אומץ גם על ידי כרטיסני הרכבת והמוניות, דוכני מפעל הפיס, ובתי הקולנוע.
כשמשה היה בן 50 אושפז בבית חולים בגלל כאבי בטן חוזרים ונשנים. בזמן האשפוז פגש מכרה שעבדה במעבדה. משה התלווה אליה לסיור במעבדה ולתדהמתו ראה שהיא שואבת נוזלים מסוכנים כמו מיצי כיבה בשאיבה עם הפה בצינור ומעבירה אותם לפיפטה. משה ההמום אמר לה שהוא ימציא לה מכשיר שישאב את הנוזלים בצורה מכאנית, כך אחרי חודשים המציא משה את הפילפטור, מכשיר לשאיבת נוזלים, ונתן לה אותו במתנה.
המכשיר היה פורץ דרך בתחום ונמכר בכל העולם. למכשיר היה צבר הזמנות של שנה מראש. אבל המוח היזמי לא נח ובהמשך המציא מכונה ליצור אנרגיה בעזרת גלי הים ומכונה להתפלת מים.
"הציל אותם מפשע"
משה הפך לאיש עסקים מצליח והיה נוסע בעולם להיפגש עם לקוחות, שולח חומרי גלם לארץ ואף קיבל אזרחות ודוקטור של כבוד בארצות הברית. בנו איתן היה אחראי על היצור, כאשר בבית המלאכה הקטן עבדו לצידו שישה אנשים.
החזון והאישיות המיוחדת שלו הביאו את איתן הבן לבחור לעבוד עם ילדים מבתים הרוסים ואף כאלו הזרוקים ברחובות, מהשכונות הקשות של תל אביב וחולון. איתן היה מלמד אותם דרך ארץ, דאג שילמדו, שילכו לצבא ויהיו אזרחים טובים.
"עד היום באים אלי אנשים ומספרים לי איך אבי הציל אותם מפשע", מספר ניר בגאווה ומוסיף: "סבי אף הוזכר בספר מאה אנשים עם התרומה הגדולה ביותר למדינת ישראל".
משה גולדברג ז"ל נפטר בשנת 1978, בנו, איתן גולדברג ז"ל, נפטר בשנת 2003.
בית המלאכה של אז היה כמו חברות הסטארט-אפ של היום. משה ואיתן גולדברג לא היו פרופסורים אבל כן היו אומנים ויזמים בנשמתם, ולכן כל מכשיר שיצא מבית המלאכה היה יצירת אומנות מוקפדת שלעולם לא חזרה לתיקון.
מיזם "בעקבות המקצועות שנעלמים מן העולם" יוצא ביוזמה חדשה, בכדי להעלות תקווה וחיוך לעסקים ישראליים ותיקים במשבר הזקוקים לחשיפה. במסגרת היוזמה נערוך יום תיעוד מקצועי, ויחסי ציבור בחינם וללא אותיות קטנות. ליצירת קשר חלצו.
