“אם אתה לא אוהב את השיחה – תשנה אותה”

"סטודנטים ישראלים מפריעים לפעילות שלנו באפליקציה וברשתות", כתבו לאחרונה פעילי ה־BDS בעמוד הפייסבוק הרשמי שלהם, בעודם מפצירים בתומכיהם לתרום להם כסף. אנשי תנועת החרם התכוונו בדבריהם למיזם Act.IL שבמסגרתו 12 אלף מתנדבים מ־41 מדינות עונים בשפות שונות לשונאי ישראל.

מאחורי התכונה הגוברת ברשתות עומד ירדן בן יוסף, מייסד ומנהל Act.IL וראש תוכנית ההתמחות לדיפלומטיה ציבורית במרכז הבינתחומי הרצליה. "ההכרה הזו משמחת", הוא מתייחס להצהרת ה־BDS. "זה סימן שאנחנו עושים את עבודתנו בצורה נכונה".

בן יוסף. "אנחנו עובדים בצורה אינטנסיבית ומסביב לשעון" | צילום: שלומי יוסף

יריית הפתיחה למיזם המתפתח נשמעה עם הירייה הראשונה במבצע "עמוד ענן" ב־2012. "הייתי אז סטודנט לתואר ראשון במשפטים וממשל בבינתחומי, וכמו רבים אחרים היתה לי תחושה שאנחנו צריכים לעזור ולהיות חלק מהמערכה", הוא משחזר. "באותה תקופה כל אחד מהאזרחים עשה כפי יכולתו: חלק נסעו לדרום לחלק חבילות לחיילים, אחרים שרו במקלטים ואני הרגשתי שצריך לפעול מול התכנים האנטי ישראליים שעלו ברשת".

בן יוסף פנה לבית הספר הבינלאומי בבינתחומי, שבו לומדים אלפי סטודנטים מ־20 מדינות, וביקש מהם להתגייס לטובת העניין. המתנדב הראשון היה פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי, ואליו הצטרפו כאלף סטודנטים שהתנדבו לסייע בחמ"ל ההסברה המאולתר. "הגבנו ברשת בצורה לא מאורגנת ומהר מאוד הבנו שבעבודה המשותפת אפשר ליצור פעילות אזרחית אפקטיבית", מספר בן יוסף.

שנתיים אחר כך פרץ מבצע "צוק איתן", ושוב התייצבו הסטודנטים לפעול למען ישראל ברשתות החברתיות, הפעם בצורה מאורגנת ושיטתית. שיטות העבודה הייחודיות שלפיהן פעלו קיבלו הערכה מצד משרד החוץ ומטה ההסברה הלאומי, שהגדירו אותן כפעילות האזרחית המשמעותית ביותר בתחום ההסברה בזמן המבצעים.

ותודה לפרופ' רייכמן

מה שהתחיל כיוזמה סטודנטיאלית הפך כעבור מספר שנים למיזם בינלאומי, Act.IL, שמשנה את כללי המשחק של ההסברה הישראלית ושל הדיפלומטיה הציבורית ברשת. המיזם פועל בשני תחומים: יוצר השפעה חיובית על דעת הקהל הבינלאומית כלפי ישראל וממתן את מגמת ההתעצמות של תנועות החרם והדה־לגיטימציה של ישראל.

"זה קרה הודות למנהיגות אמיצה במרכז ובארגון IAC (ארגון הקהילה היהודית אמריקאית; ג.ע), שהאמינו בי ובמיזם. בלעדיהם זה לא היה קורה", מודה בן יוסף. "כשהזמינו את רייכמן לנאום בפני ה־IAC, הוא בדרכו הצנועה אמר להם שיהיה יותר מעניין לשמוע את הסטודנטים, והציע להם להזמין אותי לוושינגטון. אחרי שנאמתי שם, המנכ"ל אמר שהמיזם לא יכול להישאר כפי שהוא, ויחד בנינו תוכנית עבודה רחבה. אני יודע שאם רייכמן לא היה מציע שאבוא איתו, הסיכוי של המיזם להמריא היה נמוך יותר".

התוכנית, שיצאה לדרך לפני כשנתיים וחצי, נותנת מענה בין היתר לפעילות הפרו־פלסטינית שגועשת בקמפוסים בארצות הברית. "יש לנו חמישה סניפים באוניברסיטאות אמריקאיות. לקחנו את הידע שצברנו בארץ ותרגמנו אותו לרמה הקהילתית. כך הסטודנטים פועלים שם ומסייעים למאמץ הרשתי בתמורה למלגה".

במסגרת המיזם פותחה אפליקציה שבה המשתמשים מבצעים משימות הסברה פרו ישראליות ברשת, שתמורתן הם מזוכים בנקודות, והחרוצים ביותר זוכים בפרסים. "יש לנו 20 משימות יומיות יצירתיות שמתחלקות על פני היממה", מספר בן יוסף. "הן כוללות למשל לדווח על תוכן פוגעני ברשת, לחפש בגוגל ‘השקרים של ה־BDS' כדי לשנות את החיפוש או לשלוח מכתב למנהל קמפוס שבו התנהלה פעילות של תנועת החרם. אנחנו רואים את הכוח של הקהילה וההשפעה המצטברת".

בן יוסף משמש כראש תוכנית ההתמחות לדיפלומטיה ציבורית במרכז הבינתחומי. במסגרת התוכנית, סטודנטים מצטיינים בשנה השלישית ללימודיהם זוכים לידע אקדמי תיאורטי בעיסוק בדיפלומטיה בעידן מהפכת המידע ומיישמים את הכלים שרכשו באמצעות התמחות ב־Act.IL.

למה לי פוליטיקה עכשיו

העשייה החברתית לא זרה לבן יוסף, 30, נשוי ואב לנעמי בת השנה. אביו, אבי, הוא יו"ר תנועת הצופים, תפקיד שאותו הוא ממלא בהתנדבות זה שנים רבות. אמו היא אשת חינוך. שירותו הצבאי ארך שבע שנים, ובתפקידו האחרון שירת ביחידה מבצעית במודיעין. לפני שפנה למיזם ההסברה היה יו"ר אגודת הסטודנטים בבינתחומי וחבר הנהלה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. בהמשך מונה על ידי נשיא המדינה לכהן כחבר המועצה להשכלה גבוהה. "ההבנה שיש ברשותי ארגז הכלים, שבאמצעותו אפשר לעשות משהו טוב יותר עבור החברה, היא ידיעה שמשנה חיים", הוא אומר.

"אנחנו עובדים בצורה אינטנסיבית ומסביב לשעון", הוא ממשיך. "אבל אז העבודה הקשה פוגשת צוות עם ערכים ואכפתיות, מנהיגות, חיוביות והבנה שכולנו חלק מיצירת עולמות תוכן חדשים. זה כיף להיות חלק ממשהו שגדול ממך. אני מתרגש לראות איך הצוות שבנינו הופך לגלובלי, משמעותי ומשפיע".

מה מערכת היחסים שלכם עם מוסדות המדינה?
"בתחום ההסברה משתתפים ארגונים אזרחיים וגופים ממשלתיים שעובדים ביחד. אנחנו עובדים מול משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים, מתייעצים איתם ומנהלים פרויקטים משותפים, ללא תמורה מימונית".

אתה רואה את עצמך עובר בהמשך לפוליטיקה?
"אני מאמין שהמגזר הציבורי הוא דבר חשוב, שם מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על כולנו. יחד עם זאת, אני חושב שהסביבה הפוליטית כיום מרחיקה אנשים מלרצות לקחת בה חלק, גם אותי ברמה האישית. חשוב שיהיו שם אנשים טובים, אבל זה לא בתכנון שלי כרגע. לטעמי, עשייה חברתית יחד עם הממשל זה שילוב מנצח. כל עוד אוכל להשתמש בכלים שעומדים לרשותי לעשייה חיובית אמשיך בכך, כי זה גורם לסיפוק ולידיעה שאני חלק מצוות שהופך את הסביבה לחיובית יותר".