בין הודו לסין: כיצד סרי לנקה עוברת פיתוח כלכלי מבלי להשקיע?

סרי לנקה, מדינת אי במיקום אסטרטגי באוקיינוס ההודי, מצאה לה תחביב של הצעת הנמלים הימיים שלה לכוחות כלכליים גדולים יותר, שיש להם את היכולת הכלכלית כדי לפתח אותם באופן ראוי. הדיבור על פיתוח נמל טרינקומאלי בידי הודו כוון להיות משקל נגד גיאופוליטי להעברה האחרונה של יותר מ-80% מהזכויות על נמל המבנטוטה הסרי לנקה לסין למשך 99 שנים – צעד שניו דלהי לא במיוחד אהבה.

סרי לנקה שואפת כעת להגדיל את המומנטום שיצרה כמי שנראית כמאחז סיני של קידמה. בנוסף להענקת נמל המבנטוטה לסין, יש תכניות גם להעניק לה חכירה לטווח ארוך של 60 קילומטר מרובע של אדמה בהמבנטוטה כדי ליצור שם אזור תעשייתי. רובע פיננסי חדש בהשקעה של 1.4 מיליארד דולר ובגודל 2,690 דונם נבנה בימים אלו על ידי חברה סינית בכסף סיני בקולומבו (חלק מזה ייחכר לסין למשך 99 שנה). בנוסף, יש הסכם BOT (בנייה-תפעול-העברה) בן 35 שנה לגבי נמל הקונטיינרים הדרומי של קולומבו עם China Merchants Holdings, אותה החברה שמשתלטת על נמל המבנטוטה. אם כל אלו לא מספיקים, סין מחזיקה כעת במעל ל-8 מיליארד דולר של החוב של סרי לנקה, מה ששם את המדינה תחת רחמיה של סין בקנה מידה גדול אף יותר.

כמי שממוקמות אחת ליד השנייה וחולקות קשרים היסטוריים משותפים, סרי לנקה והודו תמיד נהנו מיחסים כלכליים ופוליטיים קרובים. יחד עם זאת, מערכת היחסים הקרובה הזו צברה מתח לאחרונה, כאשר ההתחברות של סרי לנקה עם סין לא נראתה בעין יפה לניו דלהי, אשר חשה שההשפעה שלה באזור מתפוגגת לאור העובדה שסין חודרת מכל הצדדים עם פרויקטים גדולים של פיתוח בבנגלדש, מיאנמר, האיים המלדיביים ופקיסטן, נוסף לסרי לנקה.

סרי לנקה מציעה להודו נמל – כדי לפצות את הודו | צילום: fotolia

עבור סין, סרי לנקה היא חלק חיוני בשאיפות הבינלאומיות הנרחבות שלה. מדינת האי נמצאת במיקום אסטרטגי בין סין וספקי האנרגיה המזרח תיכוניים שלה, וניצבת כמרכז מפתח פיננסי, אדמיניסטרטיבי ולוגיסטי בדרך המשי הימית של המאה ה-21 שהיא מפתחת, במטרה לבנות רצועת תפעול ימית מאסיה לאירופה בניהול סיני.

לנמל טרינקומאלי, אשר פותח לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה כבסיס לצבא המלכותי הבריטי, יש את הנמל הטבעי העמוק ביותר בדרום אסיה והוא מתגאה בכמות מים ואדמה שגדולה פי 10 מנמל קולומבו. יחד עם זאת, הוא עדיין לא הגיע למלוא הפוטנציאל הכלכלי שלו, והוא כעת רק נמל קטן שמשתמשים בו כדי לשלח סחורות מקומיות, כמו קמח ומלט, כמו גם מטענים שונים. השאיפה כאן היא לפתח את נמל טרינקומאלי לעבר נמל מים עמוקים מרכזי באזור שזקוק לכך כעת, כמו גם אזור תיירות יוקרתי בגודל 175 קילומטר מרובע. הבעיה היא שסרילנקי נמצאת כעת תחת משבר חוב חמור ואין לה את הכסף כדי לתמוך בפרויקט הזה בעצמה, לכן היא שכנעה משקיעים בינלאומיים פוטנציאליים להיכנס היכן שהיא נכשלה – וזה המקום בו הודו נכנסת.

הצעת נמל טרינקומלי להודו היה צעד שנעשה כדי לפצות את הודו על כמות הכוח הפוליטי והכלכלי הסיני שנכנסה לחופים שלהם. כדי לשכך את הפחדים ההודים שלמשהו מהפרויקטים הסיניים יהיו מתישהו השלכות צבאיות, סרי לנקה מצהירה שהיא לא משוחדת על ידי אף מדינה, במיוחד כאשר מגיעים להשקעות, והיא שמחה לעשות עסקים עם מגוון רחב של מחזרות פוטנציאליות – הודו, ארה"ב, יפן, סינגפור וסין. הודו אף פעם לא בדיוק שללה פרויקטים גדולים לפיתוח בסרי לנקה בהובלת סין, ובחלקם, כמו העיר הפיננסית בקולומבו, נמל המבנטוטה ואזור התעשייה בהמבנטוטה – היא אפילו הוזמנה לקחת חלק.

בעוד שהודו הראתה נטייה להשקיע סכומי כסף גדולים בסרי לנקה – רק לפני כמה חודשים שר המשחק והתעשייה ההודי נירמלה סיתהרמאן הכריז כי הם יזרימו 2 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות סרי לנקיות, אך היא לא בדיוק קפצה כדי לממש את ההצעה. להודו יש אתגרים משל עצמה בתחום התשתיות, יש לה צורך נואש בהפיכת הנמלים שלה למודרניים, ולקיחת נמל טרינקומאלי בסרי לנקה לא נראה כמשימה קרובה ברשימת המשימות שלה.