האיש והמבצע

שוב ושוב מוכיח רמי לוי שהשיטה שלו עובדת. האיש שהצליח, בלי להוציא מיליונים על פרסום, מיצוב או "ברנדינג", להפוך את שמו למזוהה עם מחירים מוזלים במיוחד, עושה זאת שוב. 

עוף, חיתולים או רשת סלולרית – זה ממש לא משנה. השיטה פשוטה: מזהים טרנד צרכני, משהו שמרגיז את הלקוחות ומעורר עניין בתקשורת. נניח מחירי העוף המאמירים לקראת החג. ואז מכריזים על הפחתה דרמטית של המחיר – כולל מכירה במחירי הפסד.    

אבל גם כשרמי לוי מוכר במחירי הפסד, הוא ממש לא מפסיד. העוף אולי בשקל, אבל החגיגה התקשורתית, במסגרתה זוכה המהלך לאין ספור כותרות מחמיאות, ניתוחים ופרשנויות, שווה מיליונים.

בתחילת דצמבר הפך רמי לוי לראשון שמרים את הכפפה שזרק משרד התקשורת, כשחייב את חברות הסלולר למכור דקות מוזלות במיוחד למפעילים וירטואליים, שימכרו את הדקות לצרכני הקצה. כל אחד יכול להפוך למפעיל וירטואלי – צריך רק להשקיע בחבילת הדקות שרוכשים מהחברה הסלולרית, ובפרסום. הרבה פרסום. אחרת אף אחד לא ישמע עליך ואף אחד לא יעדיף אותך על פני אחת מהחברות "הרגילות".

אבל לא רמי לוי. הוא לא צריך להשקיע בפרסום – התקשורת עושה בשבילו את העבודה. הזינוק הדרמטי בחשיפה לה זכה עם השקת רשת הסלולר, מיתרגמת להרבה מאוד כסף במונחי פרסום – כמעט 7 מיליון שקל. בסכום הזה אפשר לקנות לא מעט זמן פרסום בערוצי הטלוויזיה ואין ספור מודעות בעיתונות ובאנרים באינטרנט.

7 מיליון שקל זה הרבה מאוד כסף לחסוך, אפילו לחברות גדולות. עם 7 מיליון שקל מיותרים יכולות סלקום, אורנג' או פלאפון, לחתוך בחצי (!) את החשבון החודשי של 125 אלף לקוחות. בעצם למה שלא יורידו "רק" 25% מהחשבון של רבע מיליון לקוחות? עזבו את הלקוחות, למה שלא יעלו קצת את השכר של נציגי השירות, קולטי הברקים של הלקוחות שאוהבים לשנוא את חברות הסלולר?

אפשר להמשיך להשתעשע עם המספרים ולחשוב על שימושים נוספים לכסף, אבל האמת צריכה להיאמר: כשרמי לוי חוסך מיליונים בפרסום, הוא מפנה לפחות חלק מהכסף להנחות ומבצעים שמגיעים לצרכן. אם חברות הסלולר הגדולות יחסכו את המיליונים, הרשו לנו ניחוש מלומד, הם יפנו את הכסף לבעלים. וזה כל ההבדל – בגלל זה השיטה של רמי לוי עובדת.