החברה לישראל על ההטבות לבכירים: "הן לטובת החברה"

החברה לישראל מגנה על ההחלטה להקצות אופציות בסך 240 מיליון שקל לבכיריה בחודש נובמבר האחרון, רגע לפני כניסתו לתוקף של חוק שהיה מקשה עליה לתגמל את הבכירים. במכתב תגובה ששלחה היום החברה לרשות ני"ע, היא מציינת כי "הדירקטוריון סבר, ועדיין סבור, גם לאחר ששקל ודן במכתבכם, שהשיקולים שעמדו ביסוד החלטותיו היו ראויים ונועדו לטובתה של החברה בראייה ארוכת טווח".

רשות ני"ע טענה כי "אין דירקטוריון כלשהו שחופשי לעשות ככל העולה על רוחו", זאת לאחר שבחודש נובמבר אישר דירקטוריון החברה לישראל להאריך את תקופת כהונתם של היו"ר אמיר אלשטיין והמנכ"ל ניר גלעד בשלוש שנים נוספות ולעדכן את תנאי כהונתם, וכן להקצות להם אופציות בשווי 240 מיליון שקל. זאת חודש בלבד לפני כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות, אשר מקשה על חברות לשפר את תנאי הבכירים.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

בתגובה לטענה, מסרה החברה לישראל כי דברי הרשות הגיוניים, אולם הוסיפה כי "האמירה המשתמעת מפניית הרשות כאילו דירקטוריון החברה קיבל החלטה להוריד מסדר היום את אישור תכנית התגמול אשר נדונה בחודש יולי 2012 עד לכניסתו לתוקף של תיקון 20 איננה מדויקת. לא הוחלט בדירקטוריון להוריד נושא זה מסדר היום עד לכניסתו לתוקף של תיקון 20. עובדה היא שנושא זה, שלא הבשיל בדיוני חודש יולי, שב ועלה במתכונת שונה בדירקטוריון ובוועדותיו בחודש נובמבר 2012, עוד קודם לכניסתו לתוקף של התיקון".

על פי התיקון לחוק, על החברות לכנס ועידת תגמול מיוחדת שחבריה דירקטורים חיצוניים בלתי תלויים ותפקידה להמליץ על מדיניות התגמול לנושאי המשרה הבכירים על פי מערכת שיקולים רחבה שתכלול את רמת התמרוץ הגלומה בהטבות ואת תרומתו של נושא המשרה להישגי החברה.

עידן עופר | צילום: סיון פרג'

בחברה לישראל טוענים כי "לא חל שינוי בעמדת הדירקטוריון בעניין עצם הצורך באישור תכנית תגמול". החברה טוענת כי ההחלטה לא הורדה מסדר היום אלא נדחתה. כמו כן טוענים בחברה לישראל כי עיתוי ההחלטה נבע מהחלטה הקיימת בחוזה ההעסקה של הבכירים וכן בשים לב לכניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק שכר הבכירים.

"הרוח המנשבת בפניית הרשות או המשתמעת ממנה אינה נכונה ולמצער איננה מדויקת, והיא עלולה ליצור הבנה לא נכונה לנסיבות ולעובדות המקרה כפי שמוכרות לדירקטוריון ולוועדותיו", נאמר בהודעת החברה.

החברה מסכמת ואומרת כי טענת הרשות עלולה להוציא את החלטת הדירקטוריון מהקשרה ומדגישה כי השיקולים של חברי הדירקטוריון היו בראש ובראשונה לטובת החברה בטווח הארוך.