החזית הצפונית של חמאס: כך תכנן הארגון לגרור את חזבאללה למלחמה

¬לפני כחודש וחצי, ביום ראשון ה־14 בינואר, נכנס מוחמד (אבו חמזה) חמדאן למכונית הב.מ.וו הכסופה שלו בעיר צידון בדרום לבנון. תוך שניות החריד פיצוץ אדיר את הרחוב. המכונית רוסקה, ובתים בסביבה נפגעו מעוצמת הפיצוץ. אפשר להעריך כי חומר הנפץ, שלפי חבלני צבא היה במשקל חצי ק"ג, הורכב בידי מקצוענים. למזלו, חמדאן הספיק לפתוח את הדלת ולזנק החוצה. חייו ניצלו. בתחילה דווח כי נפגע באורח קל, אך מאוחר יותר נמסר כי הרופאים בבית החולים נאלצו לכרות את רגלו.

כלי התקשורת בלבנון דיווחו כי בעת הפיצוץ חגו באוויר מטוסי חיל האוויר, וייחסו את ניסיון ההתנקשות למוסד. היו מי שטענו כי חמדאן היה קורבן, משום שאחיו אוסאמה הוא מבכירי חמאס ונציג הארגון בלבנון זה שנים רבות. הייתה זו דווקא רשת הטלוויזיה של חיזבאללה, "אל־מנאר", שגילתה כי הוא נשא בתפקיד בכיר חשוב בחמאס, והיה נתון למעקב של ישראל.

ימים אחדים לאחר ניסיון ההתנקשות טען שר הביטחון אביגדור ליברמן כי חמאס, שאינו רוצה לתקוף את ישראל מעזה מחשש לתגובתה הקשה, ועל אף מאמציו הנמשכים מתקשה לפעול מהגדה המערבית, חותר להקים קו עימות חדש בדרום לבנון. על רקע דברים אלה אמרו גורמי מודיעין מערביים ל"מעריב־סופהשבוע" כי חמדאן היה האחראי לתוכנית הזו, ומי שהחליט להתנקש בחייו רצה לשבש את מאמציו.

היוזמה של חמאס – מלחמה רב חזיתית | צילום: Shutterstock

ניתן לקרוא לתוכנית "החזית הצפונית" של חמאס. הארגון ניסה להקים בדרום לבנון – אזור שבו ריכוז פלסטיני גדול (אם כי לאחרונה הראו נתונים רשמיים שמספרם נמוך ממה שסברו במשך שנים), בעיקר במחנות הפליטים בצור ובצידון – תשתית לתקיפה נגד ישראל.

כבר לפני כחצי שנה גילה ראש השב"כ נדב ארגמן לשרים בישיבת ממשלה על התארגנות חמאס בלבנון ועל תוכניתו להקים "מאחז" במדינה. במוקד התוכנית עמד ניסיון לאגור כמות גדולה של רקטות, ולשגרן ביום פקודה לעבר ישראל. המטרה הייתה כפולה: אם וכאשר תפרוץ מלחמה נוספת בין ישראל לחמאס בעזה, יוכל הארגון לשגר רקטות מגבול הצפון ובכך לאתגר את ישראל בפתיחתה של חזית שנייה.

אבל מאחורי התוכנית הסתתר רעיון מבריק ונועז עוד יותר: בארגון קיוו כי בעזרת שיגורי הרקטות מלבנון הם יסבכו גם את חיזבאללה ויגררו אותו למלחמה. לפי מקורות הביון המערביים, חמאס הקים את התשתית שלו ללא ידיעת חיזבאללה ותוך מאמץ להסתירה ממנו. לכאורה זה לא סביר: חיזבאללה משתף פעולה עם חמאס, ולמרות היותו ארגון סוני מבית היוצר של תנועת האחים המוסלמים, רואה בו בן ברית ל"התנגדות" ומעודד אותו לפעול נגד ישראל. חיזבאללה נוהג בחמאס בלבנון מנהג של הכנסת אורחים ומתייחס אליו כמו לאח בוגר שאחיו הצעיר זקוק לעזרה ולסיוע.

יתר על כן, חיזבאללה, שרואה עצמו "בעל הבית" בלבנון, מתיימר לדעת כל מה שקורה במדינה, ובוודאי בדרומה. לשם השגת המידע הוא אינו מסתמך רק על שירותי הביטחון הלבנוניים, שגם בהם, יש להניח, יש לו נוכחות מרשימה ו"חפרפרות" שפועלות עבורו. למטרה זו הוא גם הקים מנגנוני מודיעין וביטחון עצמאיים, של ריגול פנים, שמפעילים סוכנים, מאזינים לשיחות טלפון ופורצים למחשבים, וכל זאת כדי שלא להיות מופתעים מפעילות שמתרחשת בלבנון והארגון השיעי לא ידע עליה מבעוד מועד.

ובכל זאת, על פי אותם גורמי מודיעין מערביים שעמם שוחחתי, במקרה הזה חמאס הצליח לשטות בחיזבאללה ולהסתיר ממנו את מהלכיו. על פי אותם מקורות, התוכנית החשאית של חמאס בלבנון נחשפה אך ורק בעקבות ניסיון ההתנקשות בחמדאן.

בעקבות הפיצוץ פתח מנגנון הביטחון הפנימי של חיזבאללה בחקירה, ואף שהגיע למסקנה כי ישראל עומדת מאחורי ניסיון ההתנקשות, עלה על התוכנית הסודית של חמאס. אם לומר זאת בלשון המעטה, בחיזבאללה לא אהבו את מה שקרה מתחת לאפם. בארגון הבינו כי המטרה הסופית של חמאס הייתה לגרור אותם למלחמה נגד ישראל. בחמאס תכננו כי כאשר ייפתח סיבוב מלחמה חדש בעזה, התשתית הסודית בלבנון שניסה להקים תשגר רקטות לעבר צפון ישראל. ישראל, כך חשבו בחמאס, לא תדע על ההתארגנות שלהם בלבנון, תסבור כי חיזבאללה עומד מאחורי השיגורים ותגיב בעוצמה נגד יעדי הארגון השיעי. לפי התרחיש ששרטט חמאס, חיזבאללה לא יוכל לשבת בחיבוק ידיים ויגיב בהתאם, וגבול לבנון יהפוך לחזית נוספת, גדולה וקשה יותר עבור ישראל.

במילים אחרות, חמאס ניסה לעשות לחיזבאללה את מה שהארגונים הסלפיים הקטנים עושים לו בעזה: לשגר רקטות לעבר ישראל כדי לעורר פרובוקציה, להסלים את המצב ולדרדרו עד כדי מלחמה.

שליחותו של אל-עארורי

לאחר שחיזבאללה חשף את המשחק הכפול של חמאס – מצד אחד תיאום, שיתוף פעולה והכרת תודה על האירוח, ומצד שני ניסיון להונות אותו – התקיימו שיחות קשות ונוקבות בין שני הצדדים. ראשי חיזבאללה, ובהם המזכיר הכללי חסן נסראללה, הבהירו למנהיגי חמאס כי הם לא יסבלו פגיעה נוספת במעמדם, וכי כל תוכנית פעולה נגד ישראל מלבנון חייבת לקבל מראש את אישורם. חיזבאללה שיתפו במידע ובשיחות שניהלו עם חמאס גם את גנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח אל־קודס של איראן, שאחראי לניהול המבצעים המיוחדים של טרור, מלחמה ומבצעים מיוחדים מחוץ לגבולות איראן.

מאז מנסים שלושת הצדדים להתפייס ולהחזיר את שיתוף הפעולה לרמה שהיה בה קודם לכן, ואף להגבירו. בתקופה האחרונה, על רקע מצוקת חמאס בעזה ובידודו הבינלאומי, במיוחד מול מצרים, הוא מנסה לחזק את קשריו עם איראן כדי שזו תגדיל את הסיוע הכספי להתחמשותו.

את עיקר הקשרים עם חיזבאללה מקיים סאלח אל־עארורי, כיום מספר שתיים בהנהגת חמאס לאחר איסמעיל הנייה, הנושא בתואר של סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון.

סאלח אל־עארורי | יוטיוב

אל־עארורי נולד ב־1965 בכפר עארורה (לא הרחק מאריאל) והתגייס לחמאס בסוף שנות ה־80 או בתחילת שנות ה־90 במהלך לימודיו באוניברסיטת חברון (לימודי שריעה). לאחר גיוסו פעל להקמת תאים חשאיים וממודרים בגדה המערבית של גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. באמצע שנות ה־90 נעצר בידי השב"כ והורשע בפעולות טרור ותכנון פיגועים ונידון לתקופת מאסר ממושכת. ב־2007 שוחרר, אך עד מהרה נעצר שוב לאחר שהתברר כי הוא ממשיך להיות פעיל בהקמת תאי טרור של חמאס ותכנון פיגועים.

לבסוף שוחרר שוב, בתנאי שיעזוב את הגדה. עארורי, שנישא במהלך ריצוי עונשו, ישב בסך הכל כ־15 שנה בבתי כלא בישראל. הוא ביקש לעבור עם משפחתו לירדן, אך שלטונות הממלכה (אפשר להעריך שגם לבקשת ישראל) סירבו לקבלו. הוא עבר לסוריה, אך לאחר שנים ספורות, בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה, המשיך לטורקיה. שם הקים מפקדה של חמאס, שעיקר תפקידה היה להקים תאי טרור בגדה המערבית. המפקדה הקימה מפקדת משנה בירדן, ויחדיו הם פעלו לגיוס פעילים, העברת כספים ונשק.

הייתה זו המפקדה של עארורי שיזמה והפעילה את החוליה שחטפה ורצחה ביוני 2014 את שלושת תלמידי הישיבה בגוש עציון, פעולה שהובילה למבצע צוק איתן. בתחילה, חמאס לא קיבל על עצמו אחריות לחטיפה ולרצח, אך בחלוף כחודשיים, בנאום שנשא בטורקיה, אישר עארורי כי ארגונו עמד מאחורי המבצע. מאוחר יותר חשף השב"כ את ההתארגנות הנרחבת בגדה שמאחוריה עמד עארורי. נעצרו עשרות פעילים, נתגלו כלי נשק וכספים שהוברחו מירדן. בתדריך לעיתונאים סיפר אז בכיר בשב"כ כי חמאס תכנן גם להפיל בהפיכה צבאית את הרשות הפלסטינית ולהשתלט על הגדה, כפי שעשו בעזה ב־2007.

בלחץ ישראל, וכחלק מהמו"מ על הסכם הפיוס שנחתם בקיץ 2015, הסכימה טורקיה לגרש את עארורי מתחומה. אך בניגוד להתחייבותה, לא פירקה את מפקדת חמאס, ואנשי עז א־דין אל־קסאם פועלים בשטחה עד היום. עארורי עבר לקטאר, אך סולק גם ממנה בלחץ ישראלי־אמריקאי ומצא מחסה בלבנון, שבה הקים מפקדה. מאז נע עארורי על ציר לבנון־טורקיה־איראן. בזכות קידומו למספר שתיים בארגון הוא גם הגיע לקהיר כדי להשתתף בשיחות שהביאו להסכם פיוס עם הפת"ח והרשות הפלסטינית, בחסות המודיעין המצרי.

אך לפי שעה הסכם הפיוס נקלע למבוי סתום, ואיתו נגוזה התקווה לשיפור מצבם הכלכלי של שני מיליון תושבי הרצועה. עזה ממשיכה לשקוע ומצויה על סף אסון הומניטרי, שמתוצאותיו ומהשלכותיו הזהירו לאחרונה דוחות של האו"ם ומערכת הביטחון. אך הדברים ממשיכים ליפול על אוזניים ערלות של ממשלת ישראל, שאינה יוזמת שום מהלך פורץ דרך ורק מטילה על מתאם הפעולות בשטחים להמשיך לתחזק את הרצועה, כדי שתושביה לא יגוועו ברעב ולא ימותו ממגיפות.

ההתנקשות

אם אכן ישראל עמדה מאחורי ניסיון החיסול בדרום לבנון, הרי שעל פי חלוקת העבודה המסורתית של קהילת המודיעין, פעולה מחוץ לגבולות המדינה היא לרוב משימתו של המוסד. גם אם המוסד שולח למשימותיו את לוחמיו, מה שקרוי "כחול־לבן", וגם אם הוא נסמך על סוכנים וסייענים, במרבית מבצעיו בחוץ לארץ הוא נעזר ביכולות המודיעיניות והמבצעיות של יחידה 8200 של אמ"ן, ואם צריך גם של השב"כ. מה עוד שהשב"כ אחראי על סיכול הטרור, וחמאס הוא יעד מרכזי לפעולותיו.

ואכן, לפי הפרסומים בלבנון, במבצע ההתנקשות במוחמד חמדאן ניתן לזהות דפוסי פעולה המאפיינים את המוסד. על פי העיתון הלבנוני "אל־אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, מחקירת האירוע עלה כי שני "קצינים ישראלים", גבר ואישה, הוציאו לפועל את המבצע.

רכבו של חמדאן בצידון לאחר הפיצוץ | יוטיוב

לפי הדיווח, האישה היא שהטמינה את מטען החבלה ברכבו של חמדאן, והגבר הוא שהפעילו. לאחר מכן השניים עזבו את לבנון כשהם משתמשים בדרכונים של גיאורגיה, שוודיה ועיראק. בעיתון צוין כי המודיעין הלבנוני עלה על תמונותיהם של שני הקצינים הישראלים, וכן על מסמכים השייכים להם, אך כמובן שלא ניתנה לכך שום הוכחה או אסמכתא.

בין המאמצים שהפעילו הלבנונים היו גם ניסיונות לאתר את הסוכנים המקומיים ששיתפו פעולה עם "הישראלים". אחד מהם הוא מוחמד ח', שנמלט לטורקיה לאחר ניסיון החיסול, שם נלכד בידי כוחות הביטחון המקומיים, וזאת בעקבות שיחת טלפון של ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי וראש המודיעין הטורקי חוקאן פידאן.

על פי העיתון, עוד עלה בחקירה כי משתף פעולה נוסף, מוחמד ב', שהיה סוכן של המודיעין הישראלי במשך חמש שנים, עקב אחרי חמדאן במשך כשבעה חודשים. אותו סוכן שכר מחסן בסמוך לביתו של חמדאן והציב מצלמות למעקב אחר פעילותו. לטענת גורמי המודיעין בלבנון, המודיעין הישראלי פינה את תכולת המחסן טרם ניסיון החיסול.

לפי ממצאי החקירה, ערב ניסיון החיסול ליווה מוחמד ב' את הקצינה הישראלית לביירות, ומשם היא המשיכה בטיסה לקטאר וממנה ליעד בלתי ידוע. למחרת המתין מוחמד ב' יחד עם הגבר הישראלי בסמוך לרכבו של חמדאן כדי להפעיל את המטען. לטענת גורמי המודיעין בלבנון, הישראלי, שנשא אזרחות עיראקית־שוודית, טס לאחר המבצע לצרפת.

אם אכן המוסד עומד מאחורי הפעולה, ראוי להזכיר כי כשנכנס יוסי כהן לפני 26 חודשים לתפקיד ראש המוסד הוא הביע את רצונו להפוך את ארגונו ל"מבצעי יותר". ו"מבצעיות" בעגה של המוסד ניתנת לפירוש גם במבצעי חיסול. בדצמבר 2016 חוסל בתוניסיה המהנדס מוחמד א־זווארי, ששקד על פיתוח כלי טיס בלתי מאוישים וצוללות ננס עבור חמאס. גם מבצע זה יוחס למוסד.

להערכת מקורות ביון מערביים, גם אם ניסיון ההתנקשות לא צלח, הרי ש"המסר הועבר ונקלט". מה עוד שהאירוע הכניס לתמונה את חיזבאללה, שגילה את מה שגילה, נזף בחמאס והביאו לפרק את התשתית. ובכך נגוז, לפחות לפי שעה, חלום החזית הצפונית של חמאס.

לאתר מעריב