זה כל מה שנשאר: על חייו של היהודי האחרון באפגניסטן

זבולון סימינטוב תמיד מסיר את הכיפה לפני שהוא נכנס לבית הקפה שלו בביניין הרעוע המכיל גם את בית הכנסת האחרון באפגניסטן. "תן לי להוריד את הכיפה, אחרת אנשים יחשבו משהו רעה עלי", הוא אומר בשעשוע כשהוא יורד במדרגות המזוהמות אל קומת הקרקע של בית הקפה.

סימינטוב, בשנות ה-50 לחייו, הוא היהודי המוכר האחרון שנשאר בארצו. הוא הפך לסוג של סלבריטי בשנים האחרונות בעקבות היריבות שלו עם יהודי נוסף שמת ב-2005.

מודע לתרבות המוסלמית הקיצונית סביבו, הוא משתדל לא להחצין את זהותו כדי להגן על ה- Balkh Bastan או "הקבב העתיק"- הקפה שפתח לפני 4 שנים ונקרא על שם מחוץ בצפון אפגניסטן. "כל האוכל כאן מוכן על ידי מוסלמים", הוא אומר.

סימינטוב בבית הקפה הריק | צילום: רויטרס

עכשיו הקפה הנוצץ והמסודר, עומד בפני סכנת סגירה אחרי שמכירות הקבב ירדו עקב הדרדרות המצב הביטחוני בקאבול. סימינטוב התבסס על הזמנות קבועות מבית מלון, אך גם הן פסקו לאחר שהכוחות הזרים יצאו מאפגניסטן, צעד שגרר ירידה בביטחון ובהשקעות.

בצהריים, שולחן בודד היה תפוס עם זוג שהזמין שיפודים ושאר מנות אפגניות. נראה כי הם לא יודעים דבר על ההיסטוריה של סימינטוב והגיעו רק מכיוון שמסעדה סמוכה המגישה אטריות אפגניות מסורתיות הייתה סגורה.

"מלונות היו מזמינים אוכל עבור 400-500 אנשים. 4 או 5 תנורים פעלו מבוקר עד ערב. אני מתכנן לסגור את המסעדה במרץ ולהשכיר את החלל".

מעט מאוד ידוע על המקור של יהודי אפגניסטן, אשר יש המאמינים שחיו כאן למעלה מ-2,000 שנה. 

היהודי האחרון באפגניסטן. שומר בדבקות על תרבות הקהילה שנעלמה | צילום: רויטרס

הקהילה מנתה כמה אלפים בתחילת המאה ה-20, שהיו מפוזרים במספר ערים, אך לא היו בקשר עם יהודים מחוץ למדינה. מאוחר יותר הם עזבו, רובם לישראל. גם אשתו וילדיו של סימינטוב עלו לישראל, אך הוא בחר להישאר עם "אחיו" האפגנים.

מאובק ורעוע

סימינטוב, יליד העיר הראט בצפון המדינה, ערס התרבות היהודית האפגנית, מציג פוסטרים מקומטים, ספרי תפילה פזורים ואפילו שופר מאובק בבית הכנסת הרעוע. הוא גם שומר על בית קברות קטן, המסומן בלא יותר מכמה לוחות אבן שבורים בחצר לא מטופחת.

סימינטוב בבית הקברות היהודי הקטן | צילום: רויטרס

יותר מ-12 שנה לאחר הפלישה האמריקאית לאפגניסטן בניסיון למגר את שלטון הטליבאן, הפחד מפצצות, ירי ופשע הוא עדיין חלק מחיי היום יום. סימינטוב אומר שהקפה איבד 45 אלף דולר ואת כל חפצי הערך שנאספו על ידי אביו לפני שמוגר הטאליבן. הוא מקווה שהשכרת הקפה תניב מספיק כסף בכדי לחדש את בית הכנסת.

סימינטוב מריר ואף כועס על חוסר המזל ועל כך שכוחות נאטו נכשלו ביצירת התנאים לשלום וביטחון. "עדיף לראות כלב מאשפר לראות אמריקאי", הוא אומר. "אם המצב יחמיר, אני אברח".