מדד האומללות: המדינות העצובות (והמאושרות) ביותר בעולם

מצב הרוח האנושי נע על הרצף שנמתח בין שני הקטבים "אומלל" ו-"שמח". בספירה הכלכלית, אומללות נוטה לנבוע מאינפלציה גבוהה, מעלויות אשראי מוגזמות ומאבטלה. הדרך הבטוחה ביותר להפחית את האומללות הזו: צמיחה כלכלית. כשכל יתר המשתנים שווים, אושר נוטה לפרוח כשהצמיחה חזקה, האינפלציה ושיעורי הריבית נמוכים ויש משרות בשוק בשפע.

מחוזות רבים מודדים את המשתנים הכלכליים הללו על בסיס קבוע, ומדווחים עליהם. השוואה בין הדיווחים הללו, אומה אחר אומה, יכולה לומר לנו הרבה על היכן בעולם האנשים שמחים והיכן הן עצובים.

האם הייתם תופסים את ארצות הברית כמדינה יותר או פחות אומללה ממדינות אחרות? על מנת לענות על השאלה הזו, להלן העדכון השנתי של דירוג האומללות השנתי שלי.
מדד האומללות הראשון נבנה על ידי הכלכלן ארט אוקון בשנות ה-60 כאמצעי לספק לנשיא לינדון ג'ונסון תמונת מצב קלה לעיכול של הכלכלה. מדד האומללות המקורי ההוא כלל רק סכום פשוט של רמת האינפלציה השנתית של כל מדינה יחד עם רמת האבטלה שלה. מאז עבר האינדקס הזה עדכון מספר פעמים, לראשונה על ידי רוברט בארו מאוניברסיטת הארוורד, ולאחר מכן על ידי.

מדד האומללות המעודכן והמותאם שלי מהווה הסכום של שיעורי האבטלה, האינפלציה ושיעורי ההלוואות בבנקים, מינוס אחוז השינוי בתוצר הריאלי לנפש. נתונים גבוהים בשלושת האלמנטים הראשונים הם "רעים" והם עושים אנשים לאומללים יותר. מאלו מקזזים את הנתון "הטוב" (גידול ריאלי בתמ"ג לנפש), שמוחסר מסכום הנתונים "הרעים". ניקוד בגבוה במדד האומללות משקף רמה גבוהה של "אומללות", וזו שיטה פשוטה דיה שניתן להבין במבט חטוף, ובכך היא מתאימה לנשיא חדש ועסוק, שאין לו תמיד את הזמן הדרוש לתדרוכים כלכליים נרחבים.

מאז שנות ה-60: הדירוג הכלכלי של המדינות האומללות בעולם | צילום: Fotolia

ונצואלה מחזיקה במיקום חסר הכבוד של "המדינה האומללה בעולם" לשנת 2016, מקום שהיה שלה גם ב-2015. כישלונה של מדינת הנפט המושחתת והסוציאליסטית שמוביל הנשיא ניקולס מאדורו תועד היטב לאורך השנה האחרונה, בין היתר כשוונצואלה הייתה למקרה ה-57 בהיסטוריה העולמית של היפר אינפלציה.

ארגנטינה מחזיקה במקום השני במדד המדינות האומללות ביותר, והסיבות אינן מורכבות מדי מכדי לחשוף אותן. לאחר שנות הסוציאליזם של קירשנר, ארגנטינה נעה הרחק מכמה משיטות המדיניות ההרסניות לכלכלתה, אבל עדיין ניתן למצוא כמה שאריות בעיתיות בבסיס המסגרת הכלכלית של ארגנטינה.

ברזיל, במקום השלישי בדירוג, היא חממה של ממש לשחיתות וחוסר יכולת, כפי שמעידה בין היתר ההדחה האחרונה של הנשיאה דילמה רוסף.

ניגריה מדורגת במקום הרביעי במדד המדינות האומללות לשנת 2016, עם מטבע חלש מאוד, שאף הולך ונחלש יותר ויותר. כתוצאה מכך, האינפלציה הרימה שם את ראשה המכוער. אני מעריך את שיעור האינפלציה השנתי של ניגריה נכון להיום בכ-65.7%, נתון רחוק מאוד מהמספר הרשמי של 18.55% שהבנק הניגרי המרכזי מדווח עליו.

בדרום אפריקה, המדורגת חמישית, המצב דומה מאוד, כשהשחיתות מגיעה עד למשרות הבכירות ביותר. נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה נחלץ רק לאחרונה מהדחה, לאחר שבית המשפט החוקתי החליט פה אחד שהוא לא קיים את החוקה הדרום אפריקנית.

מצרים היא המדורגת כמדינה השישית במדד האומללות שלנו. המדינה שקועה עמוק בפעולות פיקוח על המטבע בשוק שחור משגשג של הלירה המצרית והיא נתונה תחת שלטון צבאי-סוציאליסטי. יחד עם זאת, מצרים סובלת ככל הנראה אפילו יותר ממה שהדירוג הזה יכול להעיד עליו, כשאומדן האינפלציה של יחידת המחקר של האקונומיסט (EIU; ממנה שאובים כל הנתונים בדירוג, בכדי לשמור על אחידות) למצרים (17.8%) רחוק מאוד מהאומדן שמספק הפרויקט המשותף של מכון קאטו (Cato) ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שבניהולי, למעקב אחר מטבעות בעייתיים. זה האחרון מעריך את הנתון בכ-150.7%.

אוקראינה היא הבאה בתור, עם ציון 36.0 בדירוג האומללות. המדינה עדיין מרגישה את השפעתה של מלחמת האזרחים המתוקשרת שפרצה בה לפני כשלוש שנים. בצלה של מלחמת אזרחים כזו, ושחיתות כרונית שפושה בה, איש לא צריך להיות מופתע מכך שאוקראינה היא מדינה עצובה.

אזרבייג'ן סובלת ממגפת של ממש של שחיתות, הונאות וחוסר יכולת להוציא אל הפועל מדיניות. פיחותים בערך המטבע שם הם דבר שבשגרה – כשערכו של המאנאט האזרבייג'ני הופחת פעמיים במהלך 2015, ואיבד 57% מערכו מול הדולר. החולשה הזו בשוק הטבע מקשה מאוד על עשיית עסקים שם, וכתוצאה מכך הכלכלה האזרבייג'נית מגמגמת.

טורקיה מתמודדת עם נשיא רודני, האסלאמיסט ארדואן, שמשקיע את כל המשאבים שלו כדי לשמר את עוצמתו ולהישאר בתפקיד במקום למשול במדינה הלכה למעשה, מה שמוביל בסופו של דבר לפיחות משמעותי בערך המטבע המקומי בטורקיה ולאוכלוסייה ששקועה בפחד. הלירה הטורקית איבדה יותר מ-24% מערכה אל מול הדולר במהלך השנה החולפת, והכלכלה מצויה בתהליך של הישענות ספונטנית (ובעייתית) על הדולר. באופן לא מפתיע, טורקיה היא אחת מחמש המדינות "השבריריות", שכוללות גם את ברזיל, הודו, אינדונזיה ודרום אפריקה.

איראן מדורגת במדד הזה מסיבות כמעט ברורות מאליהן ורבות מספור, אבל בטוח להגיד ששילוב בין שחיתות, חוסר יכולת, משטר אוטוריטארי-תיאוקראטי ועוד הוביל אותה למצב האומלל שלה.

על כל עצב יש שמחה

בקצה השני של הטבלה ניתן למצוא מדינות כמו יפן, שציון האומללות שלה הוא הנמוך ביותר (0.4). אושרה היחסי של יפן הוא לא תוצאה של גידול גבוה בתמ"ג לנפש (שם הנתון היפני הוא בסך הכל 0.7%). במקום זאת, זהו הנתון הנמוך של האינפלציה היפנית (3.5%) שדוחף את הציון כלפי מטה. סין היא השנייה, עם הציון השני הנמוך ביותר של אומללות (4.5), כמעט לחלוטין בזכות שיעור הגידול הגבוה שלה בתמ"ג לנפש (6.3%).

יש כמובן לציין ברשימה כזו גם את ארצות הברית, שנמצאת רק במקום ה-21 (כלומר ש-20 מדינות מאושרות ממנה; 10 מקומות נמוך מישראל הקטנה, לשם הדוגמא). בשנתו האחרונה של הנשיא אובמה בתפקיד ארצות הברית דורגה נמוך יותר מסלובקיה, רומניה, הונגריה, סין ואפילו ווייטנאם בדירוג השנתי הזה. איזו מורשת. למזלו של הנשיא טראמפ, יש לאמריקה הרבה לאן להשתפר.

במקום ה-11 (כלומר, ש-10 מדינות בלבד מתוך ה-60 שמופיעות בממד מאושרות ממנה) נמצאת מדינת ישראל, עם ציון "אומללות" של 6.8. על פי הנתונים שמהם נגזר הדירוג, שיעור האבטלה הישראלי עומד על 4.8%, שיעור האינפלציה הוא אפסי ושיעור ההלוואות הבנקאיות הוא 3.4%. אחוז השינוי בתמ"ג ריאלי לנפש הוא 1.4%. מעל לישראל מדורגות כ"מאושרות יותר" רק 10 מדינות – רומניה, הולנד, הונגריה, מלזיה, גרמניה, שווייץ, דרום קוריאה, תאילנד, וכאמור – שתי הראשונות, סין ויפן.

הכותב הינו פרופסור לכלכלה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ועמית מחקר בכיר במכון קאטו. במשך כארבעה עשורים הנקה מייעץ למנהיגים בינלאומיים בנושאי רפורמות במטבע, פיתוח תשתיות וריסון היפר אינפלציה, מרונלד רייגן ועד לנשיא אינדונזיה סוהארטו