|
אם רציתם אי פעם לגלות כשמישהו משקר לכם, ודאי ייחלתם לקיומו של בקבוקון קטן, המכיל את הניסיון המצטבר של כל מוסדות הביון ואנשיהם, אשר חקרו מאות אנשים. בספרם החדש "המרגל והשקר", שלושה ותיקי CIA – פיליפ יוסטון, מייקל פלויד וסוזן קרניסרו – עושים בדיוק את זה, וחושפים את הדרכים השונות לגילוי שקרים.
לפני הכל, דנים השלושה בנטייה האנושית המובנית לגילוי האמת. כך, הם אומרים, רבים מאיתנו פשוט מאמינים שאנשים לא נולדו לשקר. אפילו קציני CIA נוטים לשער שאחרים חפים מפשע עד שהוכחה אשמתם, ולא ממש נוח להם לשפוט אחרים.
לקבלת כל העדכונים, החדשות והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק
הספר מציע אסטרטגיות להתגבר על התחושות הבסיסיות הללו, ופורש מתודולוגיה לזיהוי שקרנים, באמצעות מעקב אחר התנהגות והצהרות שיכולות להציע רמזים לכך שמישהו דובר אמת, או להפך.
המחברים מציינים כי אם אדם באמת חף מפשע, הוא בדרך כלל יכחיש את המעשה בצורה ישירה כבר בתחילת הראיון. למעשה, הם טוענים כי מרבית הרמזים החשובים מגיעים כבר בחמש השניות הראשונות לאחר שהשאלה נשאלת.
יוסטון נזכר כיצד אחת מעובדיו ב"חווה", מתקן האימונים של ה-CIA, דיווחה לו כי 40 דולר נעלמו מארנקה, וכי היה רק עובד אחד נוסף בחדר בו השאירה את הארנק. יוסטון ידע שאם החשוד לא לקח את הכסף, הוא יאמר מיידית "לא לקחתי את זה, ואין לי מושג מי עשה זאת". תחת זאת, החשוד ניסה לשכנע את יוסטון לצאת למגרש החניה ולראות את המכונית שלו, אשר תא המטען שלה מלא בספרי תנ"ך. "בכל שבוע אני לוקח אותם לכל מקום שהכנסייה שלי מבקשת ממני", הוא אמר. זה אחד הטיפים הגדולים בספר: כדי לשכנע את המאשים בחפותו, חשוד ישתמש במקרים רבים בהצהרה שהיא אמת, אשר מטרתה להציג אותו באור חיובי. התברר כי האיש עם ספרי התנ"ך אכן גנב את 40 הדולרים, ולבסוף גם הודה בכך.
סימנים נוספים לרמייה הם חזרה על השאלה כדי למשוך זמן, כניסה למתקפה נגד המתשאל, ניסיון למרוח את החוקר עם מחמאות, שימוש בדת ("נשבע באלוהים שלא עשיתי את זה"), הצגת זיכרון סלקטיבי ("לא שאני יכול לזכור"), והבעת רגשות מוזרים בזמן מענה לשאלות, כמו חיוך כאשר מכחישים עבירות חמורות כמו רצח.
סימן נוסף לשקר הוא שאנשים מתנהגים לעתים כאילו הם לא מבינים שאלות פשוטות. יש סימנים בלתי ורבליים רבים לשקרנים, אם כי המחברים טוענים שהתחמקות מיצירת קשר עין, אשר רבים חושבים שמייצגת שקר, אינה סימן, משום שרבים מאיתנו מביטים הצידה במהלך שיחות.
סימנים נוספים הם הסתרת הפה או העיניים, כחכוח בגרון או בליעת רוק, נשיכת או ליקוק השפתיים, ומה שהמחברים מכנים "תנועת סביב ציר", כלומר הנעת משקל הגוף מצד לצד כדי להפחית חרדה, או תנועה עצבנית על הכסא. כדי לתפוס את המהלך הזה, המחברים אוהבים להושיב את הנחקרים על כסא בעל גלגלים, אשר מסתובב סביב הציר של עצמו.
רמז נוסף הוא מה שהמחברים מכנים "תנועות טיפוח", כמו סירוק השיער או סידור העניבה, דבר שיכול גם הוא להעיד על חרדה. סימן אחרון הוא כמובן הזעה מוגברת.
המסקנות העיקריות מן הספר – כך תזהו שקרנים:
1. חפשו התנהגות המעידה על רמייה כבר בחמש השניות הראשונות לאחר שאילת שאלה.
2. מי שדובר אמת יגיד אותה מיידית ובפשטות כבר בתחילה.
3. שקרנים מגיבים פעמים רבות לשאלות קשות באמצעות משפטים אמיתיים, אך כאלה שלא עונים על השאלה, ונועדו להציג אותם באור חיובי.
4. שקרנים חוזרים פעמים רבות על השאלה כדי להרוויח זמן, נכנסים למצב מתקפה או מנסים להחמיא לחוקר.
5. רמזים בלתי מילוליים כוללים הסתרת הפה או העיניים, כחכוח בגרון או בליעת רוק ומחוות טיפוח, כמו גם שינוי והסטת שיווי המשקל או הזעה מוגברת.
|
|
