מייד אין צ'יינה: מבט אל עולם האמנות המשגשג של סין

בסין עצמה נמכרו השנה יותר מ־700 ציורים ביותר ממיליון דולר, בהשוואה ל־426 בארצות הברית ו־377 בבריטניה, השווקים השני והשלישי בגודלם בעולם. לצורך השוואה נוספת, לפני שלוש שנים השתלב רק אמן סיני אחד בין עשרת האמנים עם היקף המכירות הגדול ביותר בעולם, בעוד שבשנה שעברה 6 מבין עשרת המקומות הללו נתפסו על ידי ציירים סינים.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

השקעה נבונה בחפצי אספנות סיניים מסייעת להעלות את הקונים אל שורות האנשים העשירים ביותר במדינה. קבוצה זו כוללת אדם בשם קסיו קימיניג, שהופיע במקום ה־222 ברשימת עשירי סין של פורבס לשנת 2011, עם הון של 750 מיליון דולר.

בין היתר, מי שמרוויח מכך הם בתי מכירות פומביות סיניים, כמו צ׳יינה גארדיאן, בית המכירות הפומביות השלישי בגודלו בעולם, וגם ענקי המכירות הפומביות הבינלאומיים הוותיקים סותבי׳ס וכריסטי׳ס (סותבי׳ס, שמניותיו נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ביצע מכירה של אמנות סינית מהמאה ה־20 בהונג קונג בחודש שעבר).

היצירה הר שאו מאת Li Keran

כדי ללמוד קצת יותר כיצד ניתן לגשת לאמנות הסינית, נפגשתי באחרונה בניו יורק עם האיו יאנאן, סגנית נשיא צ׳יינה גארדיאן מבייג׳ין. להלן כמה טיפים וגישות שלמדתי מהשיחה איתה:

– כוונו אל הכי טוב. זה מצריך גם ידע מעמיק באמנות סינית וגם אומץ. לא לכל אחד יש את האומץ לקבל החלטה מהירה לגבי רכישה במכירה פומבית, אומרת יאניאן. אספן האמנות הסינית הבלגי גאי יולנס הוכיח תעוזה שכזו כששילם סכום כולל של 2.8 מיליון דולר על מגילת יד משושלת סונג במכירה פומבית של צ׳יינה גארדיאן ב־2002, תקופה שבה מחירי האמנות במכירות הפומביות היו לרוב נמוכים. שבע שנים מאוחר יותר, ב־2009, מכר יולנס את אותו פריט ב־8.1 מיליון דולר.

– התמקדו בנושא מסוים או באמן מסוים. שאנג זאניו, למשל, הוא אספן שמחזיק במאות ציורים בעלי מאפיין "אדום״, הודות לקשר העמוק שלו למפלגה הקומוניסטית. בחודש מאי הוא הרחיב את האוסף, לאחר ששילם 20 מיליון דולר תמורת היצירה: "הר שאו – האדמה הקדושה של המהפכה, ביתו הישן של היו״ר מאו״ מאת האמן המודרני לי קארן.

– הבינו את ההיצע. לכמה מהאמנים המובילים יש מלאים של עבודות שלא נמכרו, ולאספנים סינים לעתים קרובות יש מאות ציורים. שני המקרים הנ״ל מייצגים היצע חדש פוטנציאלי שיכול לכווץ את המחירים.

מצד שני, לדברי יאניאן, כשהביקוש גבוה, ההיצע אינו מהווה סיכון גבוה כל כך. מסייעת גם העובדה שכמה מהאספנים הסינים הגדולים של האמנות הסינית, כמו המיליארדרים ג׳וסף לאו מהונג קונג ובארי לאם מטייוואן, קונים פריטים מתוך עניין ולא כדי לסחור בהם.

תערוכה לאמנות סינית

– היזהרו מההעתקות. העתקה היא מקור נפוץ לצרות והפסדים בתחום האמנות הסינית בת־זמננו. לעתים קרובות צצים החקיינים כשסגנון מסוים זוכה לקהל מעריצים. יחד עם זאת, השוק לעבודות האלו עלול לצנוח בפתאומיות כתוצאה ממחסור במקוריות וביצירתיות לאחר זינוק במחירים.

לדעת יאניאן, האמנים הסינים בני זמננו בעלי הפוטנציאל הרב ביותר משלבים אינדיבידואליות עם אלמנטים סיניים מסורתיים. אמן אחד כזה הוא הי ג׳יאינג, שמצייר דמויות מודרניות ועירום נשי בשטיפת דיו סינית.
 
מהבחינה הזאת, השנה מומלץ במיוחד, משום שמאז שלהי 2011 החלו המחירים להראות סימני תשישות; זוהי הפעם השנייה בתוך עשור ששוק האמנות הסיני מאט לאחר זינוק של צמיחה, מציינת יאניאן. בסתיו 2005 הצטננו המחירים כתוצאה מעלייה בהיצעים ובזיופים.

אך עדיין, אמנות סין נחשבת להשקעה טובה לטווח הארוך. בעשור האחרון נהנו הציורים הסיניים מעלייה ממוצעת של 25% בערכם מדי שנה. עסקאות בתחום האמנות זוכות לפיקוח ולניהול טובים יותר בשעה שבתי המכירות מתחרים על לקוחות והממשלה הסינית משפרת את החוקים.

על רקע זה, ייתכן שתתאים כאן אסטרטגיית רכישת אמנות אחרת, שעמדה במבחן הזמן ושאינה ייחודית דווקא לסין: פשוט לקנות יצירות שגורמות לנו הנאה.