|
בשנה שעברה, עמדו בראש רשימת רבי המכר של תקליטי הויניל שנמכרו בארצות הברית דווקא כוכבות פופ בנות זמננו, כשבשני המקומות הראשונים נמצאות הזמרות אדל וטיילור סוויפט. האלבום '25' של הזמרת והיוצרת הבריטית מכר 116 אלף עותקים בתוך פחות מחודשיים, מה שהפך אותו לתקליט הויניל שנמכר במהירות הגבוהה ביותר ובכמות הגבוהה ביותר מאז שהחלו המדידות בשנת 1991 על-ידי Nielsen SoundScan. מיד אחריה נמצאת כאמור טיילור סוויפט עם ההמנון הפופי שלה '1989', שנמכר לאורך 2015 באופן קבוע ורציף, למרות שיצא לאור עוד ב-2014.
מהתבוננות רק בשני האלבומים המובילים את הרשימה ניתן להבין שהיחידים שקונים ויניל היום הם ילדים, או מי שמכווננים לרדיו ביום-יום. לשתי הנשים הייתה שנה גדולה עם להיטי ענק, והיות שויניל הפך ל-"דבר המגניב החדש", מסקנה כזו כמעט ומתבקשת. אך הצצה בהמשך הרשימה מראה שלא הכל נוגע לכוכבי פופ.
ויקיפדיה ,Niko D :מובילת מכירות תקליטי הויניל ב-2015, אדל | צילום
מיד אחרי אדל וסוויפט ברשימה נמצאים, תאמינו או לא, פינק פלויד עם האלבום 'Dark Side Of The Moon'. האלבום, ששוחרר לראשונה בשנת 1973, מופיע באופן תדיר מאז ברשימת דירוג המכירות בענף המוזיקה Billboard 200, ובשנה שעברה הוא מכר 50 אלף עותקים. שני האלבומים שעוקבים אחריו במקומות ה-4 וה-5 הם 'Abbey Road' של הביטלס ו-'Kind Of Blue' של מיילס דייוויס, וגם הם מצויים בשוק כבר מספר עשורים, ונמכרו אך מעט מתחת ל-50 אלף עותקים בשנה שעברה.
אז מי קונה תקליטי ויניל? האם הילדים שאוהבים את להיטי הפופ מהרדיו, או הדור המבוגר יותר שנוסע לחנויות תקליטים ורוכש שעווה מזה שנים? במובן מסוים – אלו שניהם, וחלקם. אלבומים אחרים שמופיעים בראש הרשימה לא עונים לאף אחת מהקטגוריות האלו – אלבומים בני זמננו הנוטים לכיוון הרוק. ביניהם למשל 'AM' של להקת ארקטיק מונקיז, 'Sound & Color' של אלבמה שייקס ו-'Carrie & Lowell' של היוצר האינדי המוביל סופיאן סטיבנס, זאת למרות שלאמנים אלו אין להיטים מובילים בתחנות הרדיו. כך שאמנם הוא לא שולט בראשות הרשימה, אבל הז'אנר המוכר ביותר בשוק הויניל הוא הרוק. הדבר נכון היום ממש כשם שהיה בכל העשורים האחרונים.
רשימת עשרת תקליטי הויניל רבי המכר מגוונת ומעניינת משמעותית יותר מהרשימה המקבילה של אלבומי המוזיקה בכלל. כשלוקחים בחשבון גם תקליטורים והורדות דיגיטליות, האלבומים הפופולאריים ביותר של 2015 כוללים אומנים כמו ג'סטין ביבר, דרייק, מגן טריינור וסם סמית' – כולם אמנים שיש להם להיטי ענק ברדיו, ושפניהם מתנוססות על שערי מגזינים. הם אמנם שולטים בענף בימינו, אבל חובבי הויניל לא נמנים על מעריציהם הבולטים.
אלו שמשקיעים ברכישה של ויניל מסתמנים אם כן כמי שאוהבים את המוזיקה שלהם באמת. הם לא משתכנעים בקלות להוריד אוסף אלבומים מלא מה-iTunes בגלל משהו שהם שמעו ברדיו, הם משלמים סכומי כסף גבוהים בעבור אותו אוסף ממש, ועל פי רוב יעדיפו לעשות זאת בחנות ובאופן אישי ולא באינטרנט. שנת 2016 אולי לא תייצר להיטי פופ כמו אלו של סוויפט ואדל שיתברגו שוב לראש הרשימה, אך אמנים וותיקים ומפוארים כמו הביטלס עשויים להמשיך ולטפס ברשימה, אחרי כל-כך הרבה שנים שאלבומיהם נמכרים.
|
|
