|
בגיל 65, לאחר שפרש לגמלאות, בילה ג'ון ורדון את זמנו בעיקר בקריאת ספרי מתח ובשיחות עליהם עם אישתו, כשיום אחד היא הציעה לו לכתוב סיפור אחד כזה בעצמו. ורדון הסכים לקחת על עצמו את האתגר וכך נולדה דמותו של דייב גארני – חוקר רציחות לשעבר בניו יורק, שברגע שעמד להתחיל את חייו החדשים החל לקבל מכתבים מחשידים. הספר הראשון של ורדון יצא לאור ב-2010 והפך מיד לרב מכר. מאז הוא פרסם עוד שני ספרים, כשהאחרון שבהם הנקרא "תנו לשטן לישון" יצא לאור לאחרונה.
ורדון, איש שיווק לשעבר שפרש לגמלאות בגיל 53 והתנסה ביצירת רהיטים לפני שהחל לכתוב, טוען שהיה מופתע ומרוצה מהאופן בו חייו התגלגלו. "כשכתבתי את הספר הראשון, לא חשבתי בכלל שיש סיכוי שיתפרסם. היה לי זמן, אישתי תמכה בי וקיויתי שהסיפור יצמא חן בעיניה". לאחר הצלחתו של הספר הראשון, הסוכן של ורדון המליץ לו לכתוב את הבאים אחריו.
מאז טוען ורדון שהדמויות בספר השתלטו עליו. "יכולתי לראות אותם במצבים שונים וסקרן אותי לראות כיצד יתמודדו איתם". בספרו החדש, הגיבור דייב שוקע בדיכאון עמוק אך נאלץ להתנער ממנו עם הופעתו המחודשת של רוצח סידרתי.
הסופר כתב סיפור שימצא חן בעיני אשתו | צילום אילוסטרציה: ingimage/ASAP
לדברי ורדון, אחד האתגרים הגדולים בכתיבת סדרה של ספרים היא לדעת כיצד לשמור על הקוראים רעבים להמשכיות. "הדמויות בספר חייבות להשתנות ומה שגורם לשינויים הללו הוא ההתרחשויות המצמררות המופיעות בכל אחד מהספרים".
למרות שוורדון כותב ספר אחד בשנה, הוא אינו מסתמך על עלילה מפורטת בסיפוריו, אלא עושה שימוש בכרטיסיות עליהן הוא רושם רעיונות מפוזרים בראשי פרקים. הכרטיסיות מלוות אותו לכל מקום ובכל פעם שצץ במוחו רעיון כלשהו הוא מעלה אותו על אחת מהן. את הכרטיסיות הוא מכניס לתוך מעטפה ורק כשהיא מתמלאת הוא מסדר לעצמו את כל הכרטיסיות בסדר הגיוני ויוצר סצינות המרכיבות בסופו של דבר את הסיפור השלם. "בסופו של דבר אני מעלה את הכל אל המחשב ואז זה מקבל צורה של רומן".
בדרך כלל ורדון כותב רק שני כעמודים ליום. אולם, למרות הקצב האיטי הוא מנסה להתמיד עם המלאכה עד שהסיפור מושלם בעיניו. "אם הייתי יכול לתת עצה אחת לסופרים מתחילים הייתי אומר להם 'אל תחכו עד לגיל 65 ואם אתם מתחילים את הפרויקט, סיימו אותו עד הסוף".
|
