Forbes Israel Logo

איתות מהמפרץ: האם האיום המשותף מצד איראן מוביל לשותפות עסקית מפתיעה?

"הפורום הכלכלי העולמי" הוא שמה היומרני־משהו של הוועידה המתכנסת מדי שנה בשנה בעיירה השווייצרית המושלגת דאבוס, באמצע הדרך בין נסיכות הבנקים הקסומה ליכטנשטיין לאתר הסקי השוקק בסנט מוריץ.

מקובל לומר שבדאבוס מתכנסים מדי שנה כל מי שהם משהו בכלכלה העולמית, אבל בשנים האחרונות לפחות, נותני הטון בכנס הם ראשי הבנקאות הבינלאומית וראשי הבנקים המרכזיים – הראשונים מייצגים את המוסדות שעמדו במרכז הסערות הפיננסיות בשבע השנים האחרונות, ומנגד האנשים שהתייצבו כדי לחלץ את כלכלות המערב מהמשבר, בעוד הממשלות מנסות לסייע בעדם.

דאבוס אינו מקום שבו מתקבלות החלטות גדולות. זהו אירוע נטוורקינג של החלפת דעות ויצירת קשרים. אנשי עסקים נמשכים לאירוע כמו פרפרים לאש, מפני שזהו המקום שבו הם יכולים לנהל פגישת מסדרון, ואפילו יותר מזה, עם עמיתים ואנשי משק שבנסיבות רגילות הם יצטרכו להמתין חודשים לפגישה איתם, אם בכלל.

השבוע שוחחתי עם איש עסקים ישראלי שנסע לדאבוס רק משום שהיה לו עניין חשוב להגיד למנהל בנק אירופי גדול, שאת שמו ראה ברשימת הדוברים באחד הכנסים הסגורים שבשולי הוועידה.

האווירה השנה הייתה שונה מזו ששררה בדאבוס במפגשים האחרונים, ובחלקים גדולים מהכנס נראה היה שהכלכלה והעסקים זזו לשולי הבמה לטובת הפוליטיקה. משתתפי הכנס דיווחו על אווירה שגבלה באופוריה נוכח ביצועי הכלכלה העולמית בשנה האחרונה: סימני צמיחה ניכרים במערב אירופה ובארה"ב, ושוקי ההון המערביים סיכמו שנה נפלאה עם עליות שערים בשיעורים דו־ספרתיים.

אבל הסיפור הגדול היה איראן. הסיכוי הממשי להסכם שיביא להקלת הסנקציות הכלכליות על המדינה, וההסכמים הבינלאומיים שנחתמו עמה, מעוררים עניין עצום בקהילה הבינלאומית. מוכה וחבולה מהחרם הכבד שהוטל עליה, זוהי עדיין הכלכלה השנייה בגודלה במזרח התיכון, עם תוצר לאומי של חצי טריליון דולר ופוטנציאל צמיחה אדיר במקרה שיושג הסכם להסרת הסנקציות. אין פלא שהופעתו בדאבוס של נשיא הרפובליקה האסלאמית, חסן רוחאני, עוררה עניין עצום בקרב באי הוועידה. אבל ההזדמנות הגדולה של איראן היא גם איום ליריבותיה. ישראל למשל, אבל לא רק היא.

רוחאני בדאבוס. פותח בעקיפין הזדמנויות חדשות לישראלים | צילום: רויטרס

אנשי עסקים ישראלים שהשתתפו בוועידה מדווחים על פניות ישירות מצד אנשי עסקים ומקורבים לשלטון בסעודיה. "זו הייתה ההפתעה הגדולה ביותר שלי בכנס", אמר לי השבוע אחד מבכירי אנשי העסקים בישראל. "בשנים האחרונות הסעודים תמיד ברחו מאיתנו והתחמקו גם מפגישות מסדרון. זו הפעם הראשונה שבכיר בקהילה העסקית הסעודית פונה אלי ישירות ואומר 'הגיע הזמן שנעשה עסקים ביחד. בעסקה גדולה אחת נוכל לפתוח עידן חדש במזרח התיכון'. אין לי ספק שברקע לפנייה הזאת עומד האיום האיראני, המדאיג אותם לא פחות מאשר אותנו, וההתייחסות החדשה של ארה"ב למזרח התיכון".

גם התעשיין צבי ימיני, שחזר מדאבוס, מדווח על פתיחות מפתיעה ממי שעשויים להיות השותפים החדשים של ישראלים במזרח התיכון. "האיש שדיבר איתנו הוא נסיך סעודי שאיני יכול לנקוב בשמו, אבל אין לי כל ספק שהוא מייצג את הממשל הסעודי בדרגים הכי גבוהים. הוא אמר לנו 'אנחנו יכולים לפתוח לכם שוק של 22 מדינות ערביות, זהו שוק גדול יותר מהשוק האירופי'".

עבדאללה מלך סעודיה. מחזר? | צילום: רויטרס

עם זאת, הסעודים כורכים את קידום היחסים הכלכליים בחתימת הסכם עם הפלסטינים. גם בוועידות הכלכליות שנערכו לפני הסכמי אוסלו, קיבלו אנשי עסקים ישראלים איתות ברור על רצונם של הסעודים לפתח קשרי מסחר ועסקים עם ישראל, בכפוף להתקדמות השיחות. אבל התקוות לא התממשו, אולי בשל הזמן הקצר יחסית שחלף בין חתימת ההסכמים לפרוץ האינתיפאדה השנייה.

בדאבוס לא רק חגגו את התחדשות הצמיחה העולמית. מפינות שונות של העולם מגיעות חדשות פחות משמחות, כמו למשל המשברים המתפתחים במדינות המכונות "המתפתחות". מדובר בעיקר במדינות עולם שלישי, שהמשיכו ליהנות מצמיחה מהירה גם בעיצומו של המשבר בשווקים המערביים. אולם הצמיחה נעצרה לפתע: משברי מטבע, זעזועים ביחסי הסחר הבינלאומיים עקב שחיקה של מטבעות, טעויות בניהול המשק וחשדות לשחיתות מעיבים על תחזיות הצמיחה במדינות המתפתחות ומדאיגים את שוקי ההון.

אולם יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, מצא בדאבוס אופטימיות רבה בקשר להשקעות במדינות המתפתחות: "יש כרגע בעיות בחלק מהמדינות, אך המדינות המתפתחות ימשיכו לצמוח ולמשוך משקיעי חוץ. אלה עדיין מדינות שכדאי להקים בהן תעשייה ולפתח אותן. הצמיחה בהן נמשכת בגלל תהליכים דמוגרפיים של עיור ועלייה ברמת החיים. בכל המדינות המפותחות מתלוננים על שחיקת המעמד הבינוני, שמכבידה על הצריכה וגורמת להאטה.

סרוסי. "לפשט את הרגולציה" | צילום: מתוך ויקיפדיה

"אבל במדינות המתפתחות המעמד הבינוני הוא מעמד חדש שצומח במהירות. זהו תמריץ אדיר לצמיחת המדינה כולה, וההשקעות ממשיכות לזרום. מקסיקו למשל מרכזת עניין עצום של המשקיעים הבינלאומיים. הנשיא החדש, אנריקה פניה נייטו, הוא צעיר כריזמטי המדבר וחושב במונחים מערביים, ומוביל רפורמות אוניברסליות, המקיפות את כלל המדינה ואינן מתמקדות במגזר מסוים".

התמונה מורכבת יותר כאשר סרוסי בוחן את מצב העולם המפותח. "הבעיה שעמה מתמודדים מנהיגי המשק במדינות המפותחות היא האבטלה", הוא אומר. "המערב חזר אומנם לצמיחה, אבל מדובר בצמיחה נמוכה מאוד ביחס להזרמות ההון הענקיות. שמעתי בדאבוס הסברים שונים לתופעה. יש הסבורים שהבעיה היא בחוב העצום והגירעונות שאף התרחבו כתוצאה מהמאמץ להזרים כספים ולחדש את הצמיחה.

"השערה נפוצה אחרת היא שהטכנולוגיה מחליפה את העובדים. בדיקה שערכתי לאחרונה מגלה ששוויין של עשר חברות הטכנולוגיה הגדולות בבורסת נאסד"ק בניו יורק מסתכם בשני טריליון דולר, מתוך שוויה הכולל של הבורסה שעומד על שישה טריליון. זוהי ריכוזיות הולכת וגוברת של ההון התעשייתי בקבוצה קטנה של חברות. 70% מהמזומנים של החברות האלה נמצאים ומושקעים מחוץ לארה"ב מסיבות של מיסוי ורגולציה, וזהו פוטנציאל אדיר מבחינתנו".

קשה לומר שהדיונים בדאבוס הניבו תשובות ברורות לשאלה בדבר המשך הצמיחה במערב, אבל סרוסי מצביע על כיוון מעניין: "יש הסכמה שהסקטור הפרטי צריך להניע את הצמיחה ולכן יש לעודד אותו. אחד הגורמים מעכבי הצמיחה הוא הכבדת הרגולציה על שוקי ההון, והיום אנחנו מבינים שחייבים לפתור את הבעיה. הדרך שנבחרה באוסטרליה ובאנגליה, המובילות את המגמה החדשה ואת הצמיחה במערב, אינה דווקא ביטול הרגולציה אלא פישוטה, באופן שהמשקיעים יוכלו להבין וליישם אותה ביתר קלות".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן