אי. די. בי לאן? דרוש דירקטור חיצוני אחרי דנקנר

כשנדרש להסביר בקיצור טלוויזיוני היכן הייתה טעותו, הסביר דנקנר: "חשבנו שזה יהיה משבר מסוג U אבל התברר בסוף שזה היה משבר מסוג W". דנקנר התכוון לומר שהמשבר שהחל ב-2008, שלקראתו הצליח להיערך, נמשך זמן רב יותר מכפי שחזה. הטעות האמיתית שלו הייתה בהערכתו העצמית: עדיין לא נולד המשקיע שהצליח לחזות את תנודות השוק. גם מי שהוכתרו חדשות לבקרים כ"נביאים" לאחר שהצליחו לנחש תפנית בשווקים, כמו נוריאל רוביני או אבי ג'וזף כהן, לא הצליחו לשחזר את הצלחותיהם. 

קריסת אי.די.בי אחזקות לא הביאה למפולת כל משקית, ולמעשה לא פגעה בתפקודו של מגזר כלשהו במשק. יש בכך יותר מהוכחה לכך שהטענות כאילו הקבוצה מייצגת ריכוזיות המסכנת את המשק והמשקיעים, היו חסרות בסיס מציאותי. לקבוצת אי.די.בי יש בעיקר בעיית פיזוריות: ריבוי השקעות ומחסור בהתמחות בתחומים בהם היא משקיעה.

לא העריך נכון את עוצמת המשבר. דנקנר | צילום: רויטרס

קריסת אי.די.בי היא ציון נכשל לבנקאות הישראלית, ובעיקר להנהלת בנק לאומי: כשל אשראי הוא חלק בלתי נפרד מניהול בנקאי שוטף, ואין סיבה להתרגש כל עוד שיעור הכשלים סביר לתנאי השוק. אבל במקרה של אי.די.בי ונוחי דנקנר מדובר בשיקול דעת לקוי במיוחד.
במקום להעניק אשראי לחברות הבנות, להן יש פעילות שוטפת רווחית ויכולת בלתי תלויה להחזיר הלוואות, העניקו הבנקים אשראי בסך של כ-1.7 מיליארד שקל לחברות האחזקה השונות של דנקנר ושותפיו, בניגוד לכל הכללים הבסיסיים של בנקאות זהירה. כמעט כל החוב הזה נחשב היום לחוב אבוד, והתספורת שספגו הבנקאים באי.די.בי צפויה להיות גדולה בהרבה מהחוב האבוד של המשקיעים המוסדיים.
בדיקה יסודית של הפרשה עלולה לגלות בעיה גם במערכת הפיקוח על הבנקים, ולכן קשה לצפות מהמפקח למלא את תפקידו ולערוך את הבדיקה.

סאגת אי.די.בי נראית עדיין רחוקה מסיום. דנקנר ושותפו אלכסנדר גרנובסקי עדיין מנסים להפוך את הקערה על פיה באמצעות פניות לבית המשפט. טענותיהם לגבי חוקיות ההכרעה נראות קלושות. אבל תהיות רבות נותרו לגבי החוסן הפיננסי ומבנה קבוצת המשקיעים שבחרו בעלי איגרות החוב. ספק רב אם קבוצת אלשטיין-בן משה מסוגלת לעמוד בדרישות הפיקוח לצורך היתר שליטה בחברת ביטוח ובחברת תקשורת גדולה.
אבל גם אם תיפסל העסקה, אין סיבה להחזיר את החברה לידי הבעלים שכשלו והכזיבו. באין בעל שליטה ראוי צריכה אי.די.בי לעבור לידי מנהל-מפרק מטעם בית המשפט, שימכור את נכסיה באופן מסודר ורגוע, תוך מקסום התמורה לבעלי החברה האמיתיים – בעלי החוב.

ביניים: שירת הברוקר

אביב טלמור (48) הוא משורר, במאי קולנוע, ברוקר, ואחד האחרונים בעיר שעונדים שעון יד מכני, לא לגמרי מדויק, על פרק יד שמאל. שם החברה שבבעלותו, יוטרייד, מעורר חשד מיידי המאלץ אותו לפתוח כמעט כל פגישת היכרות בהסבר המסרב להתנצל.

לא, החברה הקטנה שהוא מנהל במרומי מגדלי עזריאלי אינה קזינו במסווה של חברת השקעות. המשקיעים שלו הם אנשים רציניים, וכל עסקה היא השקעה אמיתית באחד משבעת המטבעות העיקריים הנסחרים בשווקים הבינלאומיים: דולר אמריקאי, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, דולר ניו זילנדי, יורו, ין ולירה שטרלינג.

הביטקוין – הלהיט האחרון של הספקולנטים בתחום המט"ח, אינו מעורר את דמיונו. "זו ספקולציה בלבד. זה מטבע שמשמש מלביני הון ולא ניתן להעריך את שוויו הכלכלי", הוא אומר.

אם יש לכם 100 אלף שקל פנויים ואתם חושבים שהשקעה במטבעות זרים היא הכיוון הנכון, טלמור ישמח לנהל עבורכם את התיק על פי דרגת הסיכון שתבחרו. השנה האחרונה הייתה תנודתית וסוערת בענף המטבעות, וסוחרים ברי מזל השכילו להניב ללקוחותיהם תשואות של עשרות אחוזים. מה שמאפשר ליוטרייד לנהל כמות גדולה של תיקי משקיעים, בעלויות נמוכות יחסית, היא תוכנת מסחר משוכללת, המנהלת כמעט בעצמה את תיקי הלקוחות.

"הברוקר שהכרת פעם מת מזמן, יחד עם מחלקי החלב, יצרני מכונות הכתיבה ומכונות החישוב המכניות", מסביר טלמור בסבלנות. "מרבית הפקודות לקניה ומכירה בניירות ערך ומטבעות ניתנות היום על ידי מכונות – תוכנות מסחר משוכללות ששום אדם בשר ודם לא יכול להתחרות איתן". המסחר הממוכן, ה"אלגוטרייד", כבש בעשור האחרון את בורסות העולם, וגם בבורסה של תל אביב מהוות הפקודות הממוחשבות כ-80% מסך הוראות הקניה והמכירה.

טלמור הגיע לעסקי המסחר הממוחשב במטבעות בגיל מאוחר יחסית. הוא נולד בירושלים לאב שמעולם לא הכיר ואם לא מתפקדת, כהגדרתו. הוא אומץ על ידי קרובי משפחה, התחנך בפנימיות וסיים את לימודיו ללא תעודת בגרות. לאחר שירותו הצבאי עבד בעבודות מזדמנות עד שהחליט בגיל 27 לקחת את עצמו בידיים: הוא עבר את בחינות הבגרות ובהמשך השלים בהצטיינות תואר שני בספרות מטעם האוניברסיטה העברית. בתום לימודיו היה למורה, משורר ובמאי קולנוע.

כשהתגלגלה לידיו ירושה, החליט להגשים חלום. חלק מהכסף שימש להפקת סרט דל תקציב באורך מלא, "אני ביאליק" – בו הוא יוצא לחיפוש אחר דמות האב החסרה בחייו, ומגלה שהוא נכדו של המשורר חיים נחמן ביאליק, ואביו הוא בנו של המשורר מרומן מחוץ לנישואים.
החלק האחר של הירושה שימש לטלמור להסבה מקצועית. "אמנות הקולנוע היא לא מוסרית", הוא אומר, "זו אמנות יקרה מאוד. עולה המון כסף לספר סיפור. החלטתי שאני לא יכול יותר להמשיך להתכלב ולחיות בעוני למען האמנות". טלמור יצא שוב לסבב לימודים, הפעם לימודי ערב בשוק ההון. כשהרגיש שלמד מספיק עבר מתיאוריה למעשים והחל במסחר עצמאי במטבעות זרים.

"הברוקר שהכרת פעם מת מזמן, יחד עם מחלקי החלב" | צילום: רויטרס

המסחר במט"ח מושך בשנים האחרונות משקיעים וסוחרים מתחילים רבים: בניגוד לשוקי המניות זהו שוק משוכלל מאוד ושוויוני. המערכות הממוחשבות נותנות למשקיעים פרטיים גישה וכלים שהיו רק לפני שנים ספורות נחלתם הבלעדית של בנקים וקרנות ענק. עם זאת, צופן השוק סיכונים לא מבוטלים למשקיעים לא מיומנים וסוחרים שלוקחים על עצמם סיכונים גדולים.

באמצע 2007 נתקל טלמור לראשונה במערכת מסחר ממוכנת והתאהב. הוא רכש את התוכנה והיה לאחד הסוחרים הפעילים ביותר במערכת. לאחר שקרסה התוכנה החליט טלמור לפתח אחת משלו. "לא ידעתי דבר על תכנות, אבל נכנסתי לאתרים שבהם מתכנתים מציעים את שירותיהם. אתה יכול לקנות מתכנת ב-50 דולר לשעה. השקעתי את כספי הירושה בפיתוח התוכנה, בעזרת מתכנתים שאיתרתי ברשת ומתכנתים ששכרתי בישראל", הוא מספר. על בסיס המערכת שפיתח הקים את החברה, יוטרייד, והתמחה בסחר מטבעות.
על מסחר בבורסה הישראלית הוא אפילו לא חשב: "זו בורסה של עולם שלישי, עם עודף רגולציה ומשקיעים שרק בורחים ממנה. אין סיבה שאקח כסף של לקוחות ואשים אותו בבורסה כל כך לא משוכללת ולא אמינה, שחברה אחת כמו פסגות יכולה להוריד ולהעלות בה אגרות חוב ממשלתיות. בבורסה שמתפתחת עולה כל הזמן מספר המוצרים הנסחרים, בבורסה שלנו הוא רק יורד. במקום לעבוד בבורסה אני סוחר בשוק המט"ח העולמי, שהוא הכי נזיל בעולם".

רשות ניירות ערך החליפה את הנהלת הבורסה ומבטיחה להגדיל את היקפי המסחר. אתה לא מאמין בזה?
"אני מאמין שיוסי ביינרט, המנכ"ל החדש, יכול לשנות. הוא מזכיר לי קצת את סטנלי פישר עם הידע והניסיון הבינלאומי. אבל הוא לא יכול לשנות את המצב בעצמו. כדי שיהיה שינוי אמיתי השלטון במדינה צריך להתחלף, וצריכות לנשב כאן רוחות של שלום. צריך גם לשנות את הרגולציה בשוק ולהקל על הנפקות חדשות. למה חברת היי-טק ישראלית צריכה להנפיק בלונדון או בניו יורק?".

עד שיהיה שלום ולפני שהרגולציה משתנה, טלמור יוצא לחו"ל: הוא מפתח פעילות מסחר בינלאומית חדשה, של מסחר ממוכן בסחורות בינלאומית (קומודיטיס) בבורסה של שיקגו, ומגייס כסף לקרן גידור חדשה בהיקף של 50 עד 100 מיליון דולר. הקרן תפעל ממשרדים בתל אביב, לונדון וניו יורק. היא תתבסס על תוכנת המסחר שפיתח טלמור ועל ניסיונו של בנקאי ההשקעות המנוסה דן גילת, אותו גייס כשותף. דמי הכניסה לקרן הם השקעה מינימלית של 5 מיליון דולר.
 
עיניו של טלמור נוצצות כאשר הוא פולט שמות של משקיעים מוסדיים בנקים בינלאומיים נודעים, שכבר הביעו עניין בהשקעה. ארבעה לקוחות לדבריו כבר כמעט סגורים. הקרן יכולה להפוך את יוטרייד מחברת ברוקרים זערורית לשחקנית של ממש בשוק הבינלאומי, אך משקיעים מוסדיים ישראלים אינם מגלים בשלב זה עניין. "אין סיכוי אצל המוסדיים הישראלים", אומר טלמור. "הם מעדיפים להישאר באזור הנוחות המוכר שלהם".