|
אם הימים הראשונים של 2015 הם אינדיקציה להמשך השנה, השנה הקרובה צפויה להיות עמוסה בכותרות על סערה עולמית: מהתקפות טרור וסייבר ועד מהפכות בעירק, אוקראינה ודרום סין. זוהי השתקפות של מערכת גלובלית הנאבקת בכוחות מנוגדים.
חברת הייעוץ האסטרטגי, 'קונטרול ריסק' קוראת למצב הנוכחי 'הפרעת העולם החדשה', והיא יוצרת שורה של אתגרים חדשים לעסקים הגלובליים. חברות רב לאומיות חייבות כעת לנווט בערוץ צר ולעיתים מסוכן בין שוק שהופך יותר ויותר גלובלי מצד אחד, אך חווה גם את תחייתה של הלאומיות והאינטרס העצמי של המדינות האינדיבידואליות.
מכשולים חדשים עומדים בפני החברות הרב לאומיות. האם יצליחו לעמוד בהם? | צילום: thinkstock
עסקים מפתחים את התוכניות העסקיות שלהם במונחים של שווקים עולמיים. לעיתים קרובות הם מניחים כי גישה להון, כשרון, טכנולוגיה ולקוחות יהיו קיימים בכל מקום, ללא הגבלה מצד מדינות הלאום. ההרכב של צוות הניהול הבכיר הופך יותר ויותר רב-לאומי, מה שמספק למנהיגות הארגונית פרספקטיבה גלובלית אמיתית. אך טשטוש הגבולות הלאומיים הוא אחד האתגרים הגדולים והישירים של מדינות הלאום והאנשים המובילים אותן. מנהיגים פוליטיים חייבים להתייחס לסט צר במיוחד של דאגות מקומיות וקצרות טווח, והם מחויבים לעשות זאת בתקופה שבה כוחה של המדינה נמצא בשפל היסטורי. ככל שהאינטרסים של הפוליטיקה המקומית סוטים מהאינטרסים של החברות העסקיות, מערכת היחסים בין השתיים הופכת טעונה יותר ויותר.
מלחמה קרה?
מערכות היחסים בין המדינות בעולם אינן במצב טוב יותר. מאז שיאה של המלחמה הקרה לא היו היחסים הבינ"ל כל כך צורמים. אנו רחוקים מאוד מבשורת עידן השלום הדמוקרטי שהופצה רק לפני מספר שנים. עסקים משגשגים במצבי רב צדדיות ומסוגלים להתמודד עם רגעים של חד-צדדיות, אך המאבק מתגבר כעת כשהיחסים הבינ"ל מוגדרים כחד-צדדיים בעליל. איובים ישנים הפכו לאויבים חדשים וחברים ותיקים עליהם יש לרגל כעת.
אך היעדרה של הממשלה הגלובלית בולטת במיוחד בתחום הסייבר. פושעי סייבר פיתחו רשתות בינלאומיות מתוחכמות עם כישורים חדשניים והם פועלים בחופשיות וללא כל פיקוח. התעמתות עם אותם פושעים דורשת הסכמים בינ"ל, שיתופי פעולה ושיטור הנמצאים במרחק שנות אור מהמצב הנוכחי. נראה כי האינטרס של מדינות הלאום להילחם באופן מקוון אחת בשנייה עולה על הצורך להילחם בפשיעת הסייבר. כל עוד הסטטוס קוו הקיים יישמר פושעי הסייבר ימשיכו לשגשג בשוליים.
כמובן שגם הפוטנציאל ההרסני של הסכסוכים הקונבנציונליים נשמר וראוי לציון. הכישלון ביחסים שבין רוסיה למערב בנושא אוקראינה הוא הדוגמא האחרונה והדרמטית ביותר לצורה שבה משבר בינלאומי משפיע על המשקיעים. ראוי לציין עד כמה מנהיגי התאגידים המערביים אינם אוהדים את ממשלותיהם כשזה מגיע לפירוש האירועים הפוליטיים. אפילו בקרב האוליגרכיה הרוסית ישנן לחישות מושתקות של חוסר שביעות רצון.
מתקפות סייבר. תחום ללא פיקוח | צילום: thinkstock
בסין ויפן לעומת זאת, מנהלי התאגידים הבכירים פועלים בהתאם לנוהל הממשלה ומסרבים למתוח ביקרות על עמיתיהם הפוליטיים. עם זאת, ישנה תחושה של ייאוש באוויר מכך שהממשלות של שתי המדינות שההון הכלכלי שלהן יכול להשתלב ולהשלים האחד את השניה, עסוקות במלחמת מילים מרירה והרסנית הנמצאת על סף עימות צבאי מסוכן ומדאיג.
המתח ההולך וגובר בין מדינות העולם עולה בקנה אחד עם הירידה ביכולתן להפעיל כוח פוליטי. כך במזרח התיכון, הגלישה הדרמטית של הסכסוך הסורי אל תוך עירק ממחיש באכזריות את המגבלה של המעצמות העולמיות לכפות את רצונן על האזור. העובדה כי הכוחות המיוחדים של ארה"ב והמיליציות השיעיות האיראניות מצאו מחנה משותף בדמות המלחמה בקיצוניים הסונים של דאע"ש, מוכיחה את מגבלות הכוח של המדינה המודרנית. אסור לטעות ולראות בכך סימן של תקווה – לא דאע"ש, לא מגפת האבולה ולא מחסומי הסחר ייפתרו ע"י שיתוף פעולה בין המעצמות הגדולות.
פוליטיקה נטולת כוח
קשה להאמין כי מעבר בדרכי שלום, הדומה לזה שהתרחש במזרח אירופה ב-1989, יכול להתרחש כיום. ב-25 השנים שחלפו נראה כי איבדנו את היכולת לפעול מתוך ראיית העתיד. לא בגלל שהפוליטיקאים כיום פחות מוכשרים, אלא בגלל שהכוח אינו נתון עוד בידי הפוליטיקה. ניתן לראות זאת בבירור במבט על אירופה או צפון אמריקה, אך הדבר נכון גם לגבי הממשל הסיני החדש שיצא למסע שחיתות כחלק מהמאבק להשיב את הכוח לבייג'ין, ובטורקיה ודרום אפריקה, שם ארדואן וזומה מוכיחים כי אריכות הימים בממשל מביאה סיכונים משל עצמה. הדבר יתברר כנכון גם לראש ממשלת הודו, מודי והוא מתאים גם למצב ברוסיה, בה הכסף והכישרון זולגים מהארץ.
הקרע שבין העולם הפוליטי והעסקי מתפשט מעבר לגיאופוליטיקה. נסיגת הכוח הפוליטי מבשרת כי הפוליטיקאים לא מסוגלים או לא מוכנים לפתור את הבעיות העומדות בפני החברות הרב-לאומיות, מה שמעלה את הפוטנציאל לקונפליקט בין החברות הגלובליות והממשלות הלאומיות. בין שנת 2013 ל-2014 הרגולטורים בארה"ב הטילו על מוסדות פיננסיים עולמיים קנסות בשווי 80 מיליארד דולר. אם הקנסות הללו היו מדינה, התמ"ג שלה היה הופך אותה לכלכלה מס' 63 בגודלה בעולם. זה לא אומר שהבנקים פעלו שלא בצדק או שעלינו לרחם על חברות אלו, אלא שיש צורך בדרך הגיונית לפיקוח על חלק חיוני מהמערכת הכלכלית העולמית. אנחנו צריכים לצפות מהבנקים והחברות הרב-לאומיות להיות קולניים יותר בדרישותיהם לצורה אחרת של רגולציה. בינתיים, ההיקף והמורכבות של הציות הבינלאומי, והזעזועים שבהן נתקלת חברה רב-לאומית בעת משבר, רק ילכו ויחמירו.
2015 תהיה שנה קשה לעסקים – לא בגלל חוסר בהזדמנויות אלא משום שטבעו של הכוח הפוליטי המודרני הופך את תיקון הבעיות הבינלאומיות לקשה במיוחד. כתוצאה מכך, ממשלות לאומיות וחברות גלובליות יצאו יותר ויותר במהלך השנה מאיזון.
|
