Forbes Israel Logo

בועה או הזדמנות: למה תוביל מגמת העלייה במספר חברות היוניקורן?

חד קרן, צילום: unsplash
חד קרן, צילום: unsplash
התנאים החדשים בשוק הביאו לעלייה חדה בהשקעות בחברות סטארט־אפ ותידלקו גאות במספר חברות היוניקורן, ששוויין עולה על מיליארד דולר. יש מי שמזהיר מהמגמה, אך ההזדמנויות שהיא מייצרת הן עצומות

אני לא יודע אם מדובר בצירוף מקרים, אבל במקביל לפופולריות המתחדשת של דמויות חדי הקרן בקרב ילדים (לבת הקטנה שלי כבר אינספור בובות שכאלה בבית), אנו עדים לעוד ועוד חברות גלובליות ששווין מגיע אל למעלה ממיליארד דולר, חברות היוניקורנס – חדי קרן. מקור השם הוא ביצור הדמיוני, שהסיכוי להיתקל בו אפסי, כמו השווי הדמיוני של החברות הללו.

המונח הוטבע לפני כמעט עשור, בתקופה שבה מספר חברות היוניקורנס היה זעיר. אך כיום, חברות כאלה כבר אינן תופעה נדירה, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, שבהן ישנה האצה בכמות החברות הללו בעולם. נכון לשנת 2021 ישנן למעלה מ־600 יוניקורנס בעולם, גידול של 50% משנת 2019 בלבד.

בשנת 2019, היתה סין שנייה רק לארה"ב עם למעלה מ־40 יוניקורנס, ואילו בשנת 2021 בישראל הקטנה כבר 48 יוניקורנס (נכון לכתיבת שורות אלה – קצב הגידול הוא כזה שכנראה המספר יגדל עד שתקראו את זה).

אוסטין ראסל - המיליארדר הצעיר בעולם. צילום: Michael Prince
אוסטין ראסל – המיליארדר הצעיר בעולם – חייב את הונו ל-SPAC. צילום: Michael Prince

הכסף זורם

לאחרונה, עם טרנד ה־SPAC בנאסד"ק, נוצרה הזדמנות לחברות רבות, בהן לא מעט ישראליות, להיכנס לבורסה במסלול מהיר יותר ובכך לגייס הון משמעותי לקידום המוצר או השירות שהן מייצרות.

על אף שהברוקרים בוול סטריט נהנים מטרנד זה, ישנן קולות רבים הטוענים שמדובר בבועה אשר תתפוצץ בדיוק כפי שהתפוצצה בועת הדוט־קום בתחילת שנות האלפיים.

נכון, שווי גבוה שכזה לחברות, שלעיתים אין להן כלל הכנסות, מאתגר את ההיגיון הכלכלי, בייחוד כאשר אנו בוחנים שווי באמצעות שימוש בכלים שבהם בחנו חברות לאורך שנים: הכנסות, מכירות, מכפיל ועוד.

הסיבה שהשקעות בסדרי גודל כאלה מתאפשרות הן תולדה של עשור של צמיחה כלכלית מואצת בעולם המפותח והמתפתח, וזאת במקביל לרמות ריבית אפסיות או אף שליליות בעולם. בסיטואציה שכזו, ניהול הון נהיה מאתגר יותר ויותר בעבור משקיעים ובעבור מנהלי ההשקעות.

בנוסף, הדור החדש של המיליונרים הם יזמים, שפרט להשקעת כספיהם באפיקי ההשקעה המסורתיים, רוצים להמשיך ולהשקיע חלק ניכר מהונם במיזם החדש שלהם או בחברות סטארט־אפ מתחומים שונים – לא רק על מנת לייצר תשואה, אלא על מנת ליטול חלק בפיתוח טכנולוגיות המשנות את העולם. כמו כן, בשל היותם צעירים, אופק ההשקעה שלהם רחוק יותר והם מוכנים להשקיע במיזם העשוי להוות השקעה לשנים רבות.

תנאים חדשים אלו יצרו מצב של הזרמת הון רב לסטארט־אפים, בין אם במישרין, בין אם דרך קרנות הון סיכון, ובין אם בהשקעה דרך הנפקות או SPAC.

SPAC, צילום: Shutterstock
SPAC – לא רק הזדמנויות אלא גם מגבלות, צילום: Shutterstock

כאשר יזם מנפיק בהנפקת SPAC, ישנה מגבלה של לפחות 12 חודשים טרם יוכל למכור את חלקו במניות. מגבלה זו ומגבלות נוספות מבטיחות כי ההנפקה נוצרה לא רק בשביל לעשות אקזיט, וכי הכספים ישמשו להמשך פיתוח וצמיחת הסטארט־אפ, על מנת להביא אותו למקום שגם יוכל להצדיק שווי של מעל למיליארד דולר.

יתרה מזאת, חברות רבות, ככל הנראה, תיכשלנה, כפי שחברות סטארט־אפ רבות נכשלות, אך חברות רבות יצליחו, בזכות ההון שמושקע בהן. אינספור חברות סיימו את דרכן בשל היעדר מימון מספק, אך כעת התמונה היא שונה.
המשמעות מלהיבה, שכן סביר שבשנים הקרובות נהיה עדים לשינויים דרמטיים בתחומים רבים ומגוונים: תחבורה, פיננסים, מזון, בריאות ועוד.

מרגש שישראל נמצאת במרכז יצירת השינוי – אך זה לא מפתיע. מההכרות שלי, בעלי ההון החדשים מחברות היוניקורן הם בעלי DNA של רצון לשנות את העולם

אפשר להסתכל על המציאות הנוכחית כעל בועה שמתפתחת, או על הזדמנות מדהימה שנוצרה לייצר שינוי מהותי באיכות החיים שלנו במאה ה־21, תקופה של מהפכה טכנולוגית של ממש.

מרגש שישראל נמצאת במרכז יצירת שינוי זה, אך אולי כלל לא מפתיע, לאור האקו־סיסטם הייחודי במדינה, וכמובן – החומר האנושי. מההיכרות שלי, בעלי ההון החדשים מחברות היונוקורן הללו, הם בעלי DNA של רצון לשנות את העולם. האקזיט אינו זה שמניע אותם, וגם כאשר זה מגיע, הם ממשיכים להפנות את הונם למטרה זו ואף מקימים מיזמים חדשים, עסקיים וחברתיים כאחד.

חדי הקרן הם יצורי אגדות נדירים, ואולי שם זה פחות הולם את חברות הסטארט־אפ הללו כיום, עם הגידול החד בהן. אך בסבירות גבוהה, חברות אלו ישנו את חיינו בעתיד הקרוב לבלי היכר, וכמו חדי הקרן, הרבה מעבר לכל דמיון.


הכותב הוא מנכ”ל UBS Wealth Management Israel

מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על־ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני”ע. 

מובהר כי ייתכן ולכותבים ו/או ל־ UBS Switzerland AG ול־UBS Wealth Management Israel קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ני”ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה־1995.



הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן