רכישת ארבעה רכבי שברולט Tahoe חדשים על ידי משטרת מדינת טקסס בחודש מרץ האחרון הייתה יוצאת דופן – ולא רק בגלל תג המחיר החריג של 4.5 מיליון דולר. הסיבה הייתה שהרכבים צוידו בטכנולוגיה שמסוגלת לעקוב אחר מיקומם של טלפונים סלולריים הנמצאים בסביבתם.
המערכת פותחה על ידי קוגנייט (Cognyte) הישראלית – חברת הטכנולוגיה הביטחונית המשלבת AI וביג דאטה, שפיתחה טכנולוגיה המדמה אנטנה סלולרית, ובכך גורמת לטלפונים סמוכים להתחבר אליה. באמצעות המערכת הישראלית יכולים גורמי אכיפת החוק לאתר ולעקוב אחר כל מכשיר שנמצא באזור – בין אם הוא שייך לחשוד ובין אם לא. מהחוזה שנחתם בין החברה למדינת טקסס עולה כי המערכת, הנקראת FalcoNet, יכולה להיות מוסתרת בתוך הרכב, להינשא בתוך תיק גב לצורך פעילות רגלית או להיות מותקנת על מסוק. מדובר באותה קטגוריית טכנולוגיה כמו Stingray – אחד ממכשירי הדמיית האנטנות הסלולריות הראשונים, שפותח על ידי ענקית הביטחון L3Harris.
משטרת מדינת טקסס היא רק אחת ממספר הולך וגדל של רשויות אכיפת חוק בארה״ב שחתמו לאחרונה על עסקאות עם החברה מהרצליה הנסחרת כיום בנאסד״ק, סביב שווי שוק של כ-650 מיליון דולר. קוגנייט, לשעבר חטיבת הסייבר והביטחון של ורינט (Verint), שפוצלה לחברה עצמאית ב-2021, מפתחת מגוון טכנולוגיות מעקב. בין היתר היא מציעה תוכנה שלטענתה מסוגלת לאתר קצות חוט במאגרי מידע משטרתיים גדולים ואף לחזות היכן צפויים להתרחש פשעים בעתיד. החברה, שמציגה את עצמה כ״אלטרנטיבה המובילה״ ל-Palantir, ששווי השוק שלה עומד על כ-315 מיליארד דולר, רשמה ב-2025 הכנסות של כ-400 מיליון דולר, רובן מישראל ומאירופה. עם זאת, היא מתחילה לבסס את פעילותה גם בארה״ב: לפי הדיווחים שהגישה ל-SEC, הכנסותיה מהשוק האמריקאי עלו בהדרגה מ-10 מיליון דולר ב-2023 ל-15 מיליון דולר ב-2025.
באותו חודש שבו נחתמה העסקה עם טקסס – הגדולה ביותר של Cognyte בארה״ב עד היום, בהיקף של 4.5 מיליון דולר – רכש גם משרד המלחמה האמריקאי (Department of War) מערכת FalcoNet בתצורת תיק גב תמורת כ-400 אלף דולר. בנוסף, מכרה Cognyte רכבי מעקב למשטרת אלבקרקי שבניו מקסיקו ולמשטרת מדינת ניו יורק, המסייעת באבטחת הגבול בין ארה״ב לקנדה. ב-2024 רכשה מחלקת אכיפת החוק של פלורידה את מערכת FalcoNet תמורת 765 אלף דולר, במסגרת Operation Vigilant Sentry – מבצע שהשיק ממשל ביידן ב-2023 במטרה להתמודד עם גלי הגירה דרך האיים הקריביים.
בדוח השנתי האחרון שהגישה ל-SEC, הדגישה Cognyte את פעילותה עם סוכנויות מודיעין ומשמר הגבול. ״באמצעות שילוב של אנליטיקה מתקדמת, זיהוי דפוסי התנהגות ומודיעין בזמן אמת, הטכנולוגיה שלנו מסייעת לרשויות לזהות פעילות חשודה, לאתר רשתות אפשריות של סחר בבני אדם או הברחות, ולמנוע חציות גבול בלתי חוקיות״, נכתב בדוח.
כיום, לדברי החברה, היא מספקת שירותים לגופים ממשלתיים ביותר מ-100 מדינות – אך חלק מהפעילות הזו גם עוררה ביקורת. לפי סוכנות הידיעות AP, ב-2024 השתמשו גורמי מודיעין המקורבים לנשיא ברזיל לשעבר, ז׳איר בולסונארו, בטכנולוגיית איכון הטלפונים של Cognyte כדי לרגל אחר יריבים פוליטיים. עוד קודם לכן, בסוף 2021, האשימה Meta את החברה בהפעלת יותר מ-100 חשבונות מזויפים בפלטפורמות שלה לצורך איסוף מידע על עיתונאים ופוליטיקאים במדינות כמו סרביה, קולומביה וקניה. עוד לפני ש-Cognyte פוצלה מ-Verint ב-2021, דווח כי מכרה טכנולוגיות דומות ליירוט תקשורת סלולרית למדינות בעלות רקורד בעייתי בתחום זכויות האדם. כך למשל, ב-2020 מכרה החברה טכנולוגיה למיאנמר, לכאורה בניגוד לאיסור שהטילה ממשלת ישראל על ייצוא ביטחוני למדינה.
Cognyte לא השיבה לפניות חוזרות של Forbes לקבלת תגובה.
חברת האם לשעבר ורינט – שפוצלה ב-1994 מקומברס, בעבר אחת מענקיות הטכנולוגיה הישראליות – נמכרה בשנה שעברה לקרן ההשקעות Thoma Bravo תמורת 2 מיליארד דולר ונמחקה מהמסחר. גם שמה של ורינט נקשר לאורך השנים לשורה של פרשיות: ב-2021 טענו ארגוני זכויות אדם כי החברה מכרה טכנולוגיות ליירוט תקשורת לדרום סודן, שלטענת ׳אמנסטי׳ שימשו לרדיפת עיתונאים ופעילים. עוד קודם לכן דיווח ׳הארץ׳ כי טכנולוגיות של החברה שימשו את הרשויות באינדונזיה למעקב אחר פעילי להט״ב ובני מיעוטים דתיים ובמאי השנה חשף תחקיר העיתון כי כלי טכנולוגי שפותח בחברה סייע באיתור מיקומם וזהותם של משתמשי סטארלינק.
הטכנולוגיות של Cognyte הן חלק ממגמה רחבה יותר של אימוץ כלי מעקב מתקדמים בידי רשויות אכיפת החוק בארה״ב. לצד תוכנות ריגול שמוחדרות ישירות לטלפונים ומערכות שרוכשות מידע מחברות פרסום, החברה משווקת גם את Skylark – מערכת שמאפשרת לאתר מכשיר סלולרי באמצעות מספר הטלפון בלבד.
למרות שמערכות המדמות אנטנות סלולריות, כמו Stingray, נמצאות כבר שנים בשימוש המשטרה, ב-Cognyte טוענים כי FalcoNet מהירה ויעילה יותר. לפי חומרי השיווק של החברה, ניתן להפעיל אותה בתוך שלוש דקות והיא מסוגלת לגרום לאלפי מכשירים להתחבר אליה בכל דקה. בנוסף, היא גם זולה יותר מחלק מהמתחרות: במכרז בניו מקסיקו הצעתה הייתה נמוכה בכ-100 אלף דולר מזו של המתחרה הקרובה ביותר.
רשויות האכיפה משתמשות במערכות מהסוג הזה בשתי דרכים עיקריות. לעיתים, כשהן מחזיקות במספר הטלפון של חשוד ויודעות את מיקומו המשוער, הן מציבות את האנטנה המדומה באזור כדי לאתר את מיקומו המדויק. במקרים אחרים, הן מפעילות את המערכת באזור שבו ידוע על פעילות פלילית, במטרה לזהות אילו מכשירים סלולריים פועלים במקום וייתכן ששייכים לחשודים.
אלא שהיכולות הללו מעוררות גם ביקורת. ארגוני זכויות אזרח מזהירים כי מערכות מסוג זה אינן אוספות מידע רק על חשודים, אלא גם על אזרחים תמימים שנמצאים במקרה באזור. ״כשטכנולוגיות כאלה מאפשרות איסוף סמוי של מידע על אנשים, מעקב אחר מפגינים ומיפוי קשרים בין בני אדם, הן מעלות שאלות כבדות משקל בנוגע לפרטיות, לפיקוח ולתפקוד התקין של דמוקרטיה״, אומרת רייצ'ל לוינסון-וולדמן, מנהלת תוכנית החירות והביטחון הלאומי במכון המחקר Brennan Center for Justice.
גם בתי המשפט בארה״ב החלו להציב גבולות. מוקדם יותר החודש דחה שופט באוהיו בקשה של רשויות האכיפה להוציא צו שהיה מאפשר להן לאסוף נתוני טלפונים סלולריים מכל המכשירים באזור מסוים. בהחלטתו כתב כי הצו היה מאפשר למשטרה לאסוף מידע על ״אלפי אנשים שאינם מעורבים ואינם מודעים לכך״, ואף להעניק לה ״שיקול דעת בלתי מוגבל לעקוב אחר תנועותיהם של אזרחים פרטיים במשך 30 יום.״
ברוב המקרים, המשטרה נדרשת להוציא צו שיפוטי לפני הפעלת המערכות, אך לא תמיד. במשטרת מדינת ניו יורק מסרו ל-Forbes כי במקרי חירום, כמו חטיפה שבה נשקפת סכנה מיידית לחיי הקורבן, ניתן להפעיל את המערכת גם ללא צו. גם במשטרת בולטימור אישרו כי ניתן להשתמש בה ללא צו למשך עד 48 שעות במקרים של ״פשעים חמורים״. משטרת טקסס סירבה לפרט כיצד היא מפעילה את המערכות.
עבור Cognyte, רכבי המעקב הם גם פתח למכירת טכנולוגיות נוספות. באותו חודש שבו זכתה בחוזה בטקסס הודיעה החברה על עסקה נוספת בשווי 5 מיליון דולר עם סוכנות ממשלתית אמריקאית, ובשנים האחרונות מכרה גם מערכות ניתוח מידע מבוססות AI לרשויות אכיפת חוק בניו יורק, פלורידה וג'ורג'יה.
לצד ההתרחבות בארה״ב, החברה ממשיכה לשמור על חשאיות סביב פעילותה. חוזים של מיליוני דולרים הוגדרו כחסויים, וגם כש-Forbes ביקש לקבל מסמכים על רכבי המעקב שנמכרו לטקסס, הן הרשויות והן Cognyte העבירו מסמכים מושחרים שלא חשפו כמעט דבר על יכולות המערכת או אופן השימוש בה. התובע הכללי של טקסס צפוי להכריע האם המידע ייחשף.
