בחירה תמוהה? מנכ”ל אקסון עוד עשוי להפתיע לטובה כמזכיר המדינה

1. משא ומתן: מדובר במומחה ותיק למשא ומתן. באופן מסורתי, מזכיר המדינה לא נדרש להוביל משא ומתן מראש השולחן, כפי שמזכיר המדינה קרי עשה בשיחות הגרעין עם איראן, אך עליו להיות אחראי על התהליך. לטילרסון יש ניסיון בניהול משא ומתן בכל דבר מזכויות שימוש בקרקעות לזכויות עובדים ועסקאות תחבורה. תחת ניהולו, אקסון ניהלה משא ומתן עם ממשל ארה"ב וממשלות אחרות ועם תאגידים בין לאומיים חשובים.

2. ניהול: כמנכ"ל של חברה גלובלית בשווי 370 מיליארד דולר, הנוכחת בלמעלה מ-50 מדינות, לטילרסון יש ניסיון בניהול מיזמים גדולים. קנה המידה של פעילותה של אקסון הוא עצום, וכולל: גילוי נפט, בנייה, לוגיסטיקה, מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עילית, שיווק ומכירות, משאבי אנוש וכמובן, הפקת נפט. מזכיר המדינה מנהל מוסד בעל תקציב של 65.9 מיליארד דולר שפועל בכמעט כל מדינה בעולם וכולל מגוון רחב של פעילויות: שירותי ויזה, שירותי לאזרחים אמריקנים בחו"ל, קידום סחר, אבטחת דיפלומטים וכמובן, דיפלומטיה ברמה גבוהה. בהשוואה לפוליטיקאי, אקדמאי או דיפלומט, לטילרסון יש ניסיון ניהולי עשיר.

טילרסון ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. זכה לאות הוקרה ממשלת רוסיה | צילום: premier.gov.ru

3. מנהיגות עולמית: לטילרסון יש ניסיון דיפלומטי – רק שהוא ייצג את אקסון, ולא את ארה"ב. הוא מכיר מנהיגים בעולם ומבין את המוטיבציה שלהם. טילרסון נדרש בעבר לטפל בחששות של מנהיגים זרים ולתמרץ אותם לעבוד איתו. הדבר דומה לצרכיה של ארה"ב: דיפלומט צמרת שיטפל באופן ריאליסטי בדאגותיהם של מנהיגים וישכנע אותם לעבוד לצד ארה"ב – ולא נגדה.

4. מוסר עבודה של המגזר הפרטי: טילרסון הצטרף לאקסון ב-1975 וקודם בהתאם להישגיו. אקסון היא אחת מהחברות הגלובליות הרווחיות ביותר בגלל הישגיה. טילרסון יוכל להביא את הלהט הזה בייצוג ארה"ב ברחבי העולם.

5. ניגוד עניינים: אחת התלונות הבולטות שעלו במחלקת המדינה נגד טילרסון היא שקשריו עם אקסון לא יינתקו בקלות, מאחר והוא בעל אחזקות ואופציות הקניה (vesting) בחברה. ישנן שתי בעיות עם הטיעון הזה: ראשית, בממשלת ארה"ב מנהלים רבים מגיעים מהמגזר הפרטי ומנהלים מחלקות פדרליות. למשל, משרד האוצר מאויש מסורתית במזכיר שהגיע מוול סטריט. שנית, אם מעורבות במגזר הפרטי הופכת לאבן בוחן, ממשלת ארה"ב לא תוכל להרוויח מניסיון וכישרונות שצמחו במגזר הפרטי.

6. קשרים למנהיגים זרים: יש כאלו הטוענים שטילרסון, כנציג אקסון, בנה קשרים עם רוסיה ואף קיבל אות הוקרה מפוטין, ומתנגד לסנקציות נגדה. מומחים רבים רואים בקשר הזה דבר שלילי, אך, בו בזמן, רואים בחברותו של מושל איווה, טרי ברנשטד, עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, כיסוד חיובי במינויו לשגריר בסין. CNN דיווח שברנשטד: "מתאים באופן ייחודי לתפקיד עקב קשריו הקרובים עם הנשיא שי". ההבדל העיקרי הוא ברנשטד בנה את יחסיו עם הנשיא הסיני כנציגה של מדינת איווה, בעוד טילרסון בנה את יחסיו עם פוטין (ואחרים) כמנכ"ל אקסון.

האם מנכ"ל חברת נפט יהיה קשוב למגמות של אנרגיה מתחדשת? | צילום: fotolia

7. אנרגיה וסביבה: פעילים סביבתיים צפויים להתנגד למינויו של טילרסון – מנכ"ל של חברת אנרגיה מסורתית, אך בעשור האחרון, אקסון יכולה להתגאות בהובלה בתחום האנרגיה החלופית. למעשה, ניסיונו של טילרסון בענף האנרגיה הוא יתרון ברור. לדוגמא, הוא יודע כמה אנרגיה דרושה כדי ללחוץ על סין כך שתאמץ את מדיניות הסחר ההוגן.

8. נאמנות: זו צפויה להיות הנקודה המרכזית בתהליך אישור המינוי בסנאט, מאחר וניסיונו של טילרסון וכישוריו מוכחים. לאחר למעלה מ-40 שנים באקסון, האם יוכל טילרסון להסתגל למעביד חדש, תחומי אחריות חדשים ונאמנות חדשה? הנשיא הנבחר טראמפ, יועציו והסנאט יחליטו בעניין זה. אין כתם בעברו של טילרסון שרומז שהוא עלול להיות לא נאמן, למעשה הוא עמד בראשה של חברה שהיוותה מנוע צמיחה משמעותי בכלכלה האמריקנית במאה השנים האחרונות.

ניסיון בניהולה של חברת האנרגיה הציבורית הרווחית ביותר הוא רקע שימושי בניהול המוסד הדיפלומטי החשוב בעולם. טילרסון צפוי לנקוט בקו ריאליסטי במדיניות החוץ שלו. שלום, שגשוג והאינטרסים האמריקניים יהפכו להיות המדדים החדשים שלו להצלחה ורווחים.